בראון נוסדה בשנת 1764 בשם רוד איילנד קולג', והיא האוניברסיטה השביעית בוותיקותה בארצות הברית ואחת האוניברסיטאות היוקרתיות בארצות הברית ובעולם, נמצאת באופן קבוע בצמרת דירוג הקולג'ים והאוניברסיטאות. נשיאת האוניברסיטה הנוכחית היא כריסטינה פקסון שהחליפה ב-2012 את רות סימונס, הנשיאה השחורה הראשונה של מוסד החבר בליגת הקיסוס.
בראון הייתה האוניברסיטה הראשונה בארצות הברית שקיבלה לשורותיה תלמידים ללא קשר לאמונותיהם הדתיות.
בשנת 1969 בראון שינתה את תוכנית הלימודים שלה ופטרה את הסטודנטים לתואר ראשון מקורסי חובה כללים. כמו כן התירה האוניברסיטה לסטודנטים להרשם לקורסים מבלי לקבל ציונים, ובמקומם לקבל ציון עובר\לא נחשב (עם זאת, עבור תלמידי תארים מתקדמים בתחומי המדעים או ההנדסה, הכלל הזה אינו חל על הקורסים בתוכנית הלימודים, אלא רק על קורסי רשות עודפים). לבסוף לאלו הבוחרים לקבל ציוני A, B, או C, אין ציוני ביניים ("+" או "-") בניגוד לנהוג במוסדות מקבילים בארצות הברית.
במסגרת אותה רפורמה, אימצה האוניברסיטה תוכנית לימודים פתוחה, לאחר תקופה של שתדלנות סטודנטים. תוכנית הלימודים החדשה ביטלה את דרישות הקיימות באוניברסיטאות אחרות לתוכנית לימודים חובה, הפכה את התלמידים ל"אדריכלים של הסילבוס שלהם" ואיפשרה להם ללמוד כל קורס בציון משביע רצון (עובר) או ללא קרדיט (נכשל) שאינו מתועד בתמלילים חיצוניים .[2][3] בשנת 1971, נעשה מיזוג של מוסד הנשים המקביל של אוניברסיטת בראון, קולג' פמברוק (אנ'), אשר נטמע במלואו בתוך האוניברסיטה.
המהפכה האמריקאית
כשספינות בריטיות סיירו במפרץ נראגנסט בסתיו 1776, הועברה ספריית המכללה מחוץ לפרובידנס על מנת לשמור על הספרים בה. במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית שלאחר מכן, שימש היכל האוניברסיטה של בראון לצורך שיכון חיילים מהפכנים צרפתים ואחרים בראשות הגנרל ג'ורג' וושינגטון והרוזן דה רושאמבו בזמן שהם המתינו להתחיל את המתקפה שהובילה להמצור על יורקטאון ולקרב צ'ספיק. כינוס אותם חיילים באוניברסיטת בראון נחגג כמציין את תבוסת הבריטים וסיום המלחמה. הבניין פעל כבית חולים לפצועי המלחמה, מ-10 בדצמבר 1776 עד 20 באפריל 1780, וכבית חולים לחיילים צרפתיים מ-26 ביוני 1780 ועד 27 במאי 1782.
משפחת בראון
בעקבות תרומת משפחתו של ניקולס בראון הבן שלמד במחזור 1786 באוניברסיטה, נבנה חלק גדול מהאוניברסיטה, והיא נקראה על שם המשפחה
ניקולס בראון, סוחר עבדים אמיד, ובניו: בנו ניקולס בראון הבן (מחזור 1786), ג'ון בראון, ג'וסף בראון, מוזס בראון, סייעו בהעברת הקולג' לפרובידנס, ותרמו לבניית הבניין הראשון שלו והבטחת ההקדש שלו. ג'וסף לימד במקום כפרופסור; ג'ון שימש כגזבר שלה מ-1775 עד 1796; וניקולס הבן, שלמד באוניברסיטה במחזור 1786, ירש את דודו כגזבר מ-1796 עד 1825.
תרומותיו של ניקולס בראון הבן הסתכמו בכמעט 160,000 דולר (מעל 3.5 מיליון דולר כיום) וכללו כספים לבניית מכללת הופ (1821-22) ומנינג הול (1834-35), וכן ספריית ג'ון קרטר. לאור תרומותיו הנדיבות נקראה האוניברסיטה על שם המשפחה.
אף כי באזור ניו אנגלנד לא נהגה עבדות, הייתה סוגיית העבדות רלוונטית לאוניברסיטה. משפחת בראון, תורמת הכספים למקום, הייתה מעורבת במיזמים עסקיים שונים ברוד איילנד, וצברה עושר הן במישרין והן בעקיפין מסחר העבדים הטרנס -אטלנטי. המשפחה הייתה חלוקה בסוגיית העבדות. ניקולס בראון האב, היה בעצמו סוחר עבדים. מבין בניו, ג'ון בראון הגן על העבדות, בעוד מוזס וניקולס בראון הבן היו מתנגדי ביטול נלהבים. בשנת 2003, תחת כהונתה של הנשיאה רות סימונס, הקימה האוניברסיטה ועדת היגוי, שתחקור את הקשרים הללו של אוניברסיטת בראון לנושא העבדות בארצות הברית ולהמליץ על אסטרטגיה לטיפול בהם.
דו"ח "עבדות וצדק"
אנדרטת העבדות, עוצבה על ידי מרטין פורייר ונחנכה ב-2014
בשנת 2003 הקימה נשיאת אוניברסיטת בראון דאז, רות סימונס, ועדת היגוי שנועדה לחקור את קשריה של אוניברסיטת בראון לעבדות בארצות הברית. הוועדה עסקה בנושא במשך שלוש שנים, ובאוקטובר 2006 פרסמה דו"ח המתעד את ממצאיה, בשם דוח "עבדות וצדק" (Slavery and Justice" report").[4]המסמך, שכותרתו "עבדות וצדק", פירט את הדרכים שבהן נהנתה האוניברסיטה הן במישרין והן בעקיפין מסחר העבדים הטרנס-אטלנטי ומניצולם של אנשים משועבדים. הדו"ח כלל גם שבע המלצות כיצד על האוניברסיטה לטפל במורשת זו. מאז השלימה אוניברסיטת בראון מספר המלצות אלה, כולל הקמת מרכז לחקר עבדות וצדק, בניית אנדרטת העבדות, ומימון הקדשה קבועה של 10 מיליון דולר לבתי ספר ציבוריים בפרובידנס, שחלק מאוכלוסייתם הם צאצאי אותם עבדים.[5]
דו"ח העבדות והצדק היה המאמץ הגדול הראשון של אוניברסיטה אמריקאית לטפל בקשר שלה לעבדות, ובכך תרם להעלאת הנושא לשיח הציבורי והביא מוסדות אחרים לבצע תהליכים דומים,[6]
ביניהם אוניברסיטת ג'ורג'טאון שהכירה בשנת 2016 בעוול שנגרם בכך שנבנתה מכספי מכירת עבדים.
מאפייני האוניברסיטה
האוניברסיטה שמה את עיקר הדגש על חינוך סטודנטים לתואר ראשון. בראון נחשבת כאחת האוניברסיטאות הטובות ביותר לתואר ראשון בארצות הברית, יחד עם אוניברסיטאות דארטמות' ופרינסטון אשר נוקטות בפילוסופית לימוד דומה.
הקבלה לאוניברסיטה היא בין הסלקטיביות ביותר בארצות הברית. בשנת 2022 דיווחה האוניברסיטה על שיעור קבלה בשנה הראשונה של 5%.
[7] מעבר להיותה ממוקמת במקומות הראשונים במספר רב של דירוגים אקדמאיים, זכתה בראון במקום הראשון אף בדירוגים פחות קונבנציונליים כגון: זכייה במקום הראשון כאוניברסיטה בעלת הסטודנטים הכי שמחים, זכייה במקום הראשון כאוניברסיטה שבה השילוב המנצח של מראה וחוכמה, וזכתה להיות בחמש האוניברסיטאות הכי מומלצות לתואר ראשון על ידי יועצי בתי הספר האמריקאים.
הקמפוס הראשי של בראון ממוקם בשכונת קולג' היל (אנ') בפרובידנס, רוד איילנד. האוניברסיטה מוקפת ברובע ארכיטקטוני רשום פדרלי (אנ') עם ריכוז צפוף של מבנים מהתקופה הקולוניאלית. רחוב בנפיט (Benefit Street), העובר לאורך הקצה המערבי של הקמפוס, מכיל את אחד הריכוזים העשירים ביותר של אדריכלות מהמאה ה-17 וה-18 בארצות הברית.[8][9]
צבעי האוניברסיטה הם חום דוב ים, אדום קרדינל, לבן. הקמע של בראון הוא דוב וחברי קבוצות הספורט מכונים "הדובים". בסך הכל קיימות 32 קבוצות ורסיטי שמשתתפות בתחרויות בענפי ספורט שונות.
