לוחית הנצחה לזכרו של ד"ר אימרה הירשלר, רופא נשים יהודי-הונגרי.
אימרה הירשלר (בהונגרית: Hirschler Imre; גיור, 1 בנובמבר1906 – בודפשט, 27 בפברואר1989) היה רופא נשים-מיילד יהודי-הונגרי, רופא ראשי בבית חולים, מנהל מחלקת יולדות וגינקולוגיה, מחברם של מספר מחקרים מקצועיים (שראו אור גם כספריו) ומחבר גם עבודות חינוכיות פופולריות. אחד מספריו נמכר ביותר מחצי מיליון עותקים.
קורות חייו
אימרה הירשלד נולד במשפחה יהודית כבנם של מיקשה הירשלר, קמעונאי שנפל בשבי הרוסי במלחמת העולם הראשונה, משם חזר הביתה חולה ב-1918 ומת ב-1924 ושל יוזפה רכניצר, בתו של סוחר תבואות אמיד איגנץ רכניצר. לאימרה היו שני אחים גדולים שהתיישבו באנגליה בבגרותם. לאחר מותו של ראש המשפחה חיו הוא ואחיו ואמו מסיוע צבאי. הוא השלים את לימודי בית הספר התיכון שלו בגימנסיה הריאלית מיקלוש זריני בבודפשט ולאחר מכן כמנצח (מקום ראשון) בתחרות אקדמית ארצית של השפה היוונית, זכה להתקבל לאוניברסיטת פאזמאן פטר למדע (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם קיבל תואר ברפואה ב-1930. ב-1934 עבר את הבחינה למיילד-גינקולוג. בין השנים 1937-1930 הוא עבד כרופא מתמחה בבית החולים היהודי ברחוב סאבולץ' (כיום שמו המרכז הרפואי הלאומי) של הקהילה היהודית של פשט ולאחר סטאג' כללי של שנה התחיל לעבוד במחלקה לגינקולוגיה כרופא. בתום מינויו, הוא נשאר עמית מדעי של בית החולים. בשנות ה-30 הוא הכיר את ד"ר אמיל וייל, הפך לרופא של "העזרה האדומה" והצטרף למפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP). ב-1941 התחתן עם אווה שוגאר. נולדו להם שלושה ילדים (ריכארד, רוברט ואנדראש). בשנים 1943–1944 נלקח למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). הוא שרד את השואה.
קריירה
לאחר 1945, הירשלר מונה לרופא הראשי של בית החולים הגדול סנט רוקוש
לאחר מכן, מיוני 1946 מונה למנהל מחלקת היולדות והגינקולוגית של בית החולים ברחוב אוז'וקי וגם הרופא הראשי
מ-1950 עד 1975, למעשה עד לפרישתו, עמד בראש מחלקת היולדות והגינקולוגיה של "בית החולים הממלכתי המרכזי".[1]
בינתיים (בין 1952 לבין 1955) מונה גם לראש מחלקת מיילדות מס' 1 בבית החולים יאנוש
מפברואר 1954 עד אפריל 1955 עבד בקוריאה כאחד מראשי הצוותים הרפואיים ההונגרים
הוא הרצה והציג במספר אירועים מקצועיים בינלאומיים, בעיקר בתחומי הגנת נשים ומניעת הריון. הירשלר היה מרצה בסימפוזיון הסקסולוגי הראשון בפריז. הוא משמעותי גם כהיסטוריון רפואה. מחקריו על לאיוש מרקושובסקי וע איגנץ זמלווייס הם בעלי חשיבות מקורית.
אימרה הירשלר ביצע גם פעילות חינוכית משמעותית: הוא זכה לפרסום בספרי החינוך המיני הפופולריים ביותר של שנות ה-60 וה-70.
ספרו "למען הגנת הנשים", שיצא לאור לראשונה ב-1958 ולאחר מכן עוד כמה פעמים, נמכר ביותר מחצי מיליון עותקים בסך הכל.
חברויות
במשך מספר שנים, הוא היה חבר ב:
הנהלה הלאומית של הצלב האדום ההונגרי
הנהלת איגוד הגינקולוגים ההונגריים,
ועדת העורכים של השבועון "שבועון רפואי"
הנהלת איגוד עובדי הבריאות
אגודת הפרטיזנים ההונגרית
עבודתו זכתה בפרסים מקצועיים וממלכתיים רבים.
עבודותיו העיקריות
למען הגנת הנשים (הצלב האדום ההונגרי, 1958; SZÖVOSZ, 1959: הוצאת מדיצינה, 1965, 1969)
עד שנולד האדם (מחבר: ד"ר ג'רג' נויבאואר, לקטור: ד"ר אימרה הירשלר, מדיצינה, בודפשט, 1960)
חדר הורים, היכנסו! (הוצאת מדיצינה, בודפשט, 1962–1984) מסת"ב 963-241-159-5
לא רק על נשים - לא רק לנשים (הוצאת קושוט, בודפשט, 1984) מסת"ב 963-09-2387-4
