איירטון סנה

איירטון סנה
Ayrton Senna

סנה בגרנד פרי סן מרינו בעונת 1989
סנה בגרנד פרי סן מרינו בעונת 1989
לידה	21 במרץ 1960 סאו פאולו שבברזיל
נהרג	1 במאי 1994 (בגיל 34) Ospedale Maggiore di Bologna, איטליה
שם לידה	איירטון סנה דה סילבה
לאום	ברזיל ברזילאי
מקום קבורה	בית הקברות מורומבי
מקום מגורים	סאו פאולו
השכלה	Colégio São Luís
תקופת הפעילות	? – 1 במאי 1994
השקפה דתית	נצרות קתולית
בן או בת זוג	Lilian de Vasconcelos Souza שושה (1988–1990) אדריאן גליסטאו (1993–1 במאי 1994)
פרסים והוקרה	אלוף העולם של פורמולה 1 (1988) אלוף העולם של פורמולה 1 (1990) אלוף האלופים של ל'אקיפ (1990) אלוף העולם של פורמולה 1 (1991)
קריירת פורמולה 1 אליפויות 3 (1988, 1990, 1991) מרוצים 161 ניצחונות 41 פודיומים 80 נקודות בקריירה 614 זינוקים מפול פוזישן 65 הקפות מהירות 19 קבוצות טולמן (1984) לוטוס (1985-1987) מקלארן (1988-1993) ויליאמס (1994)
www.ayrtonsenna.com.br

אֱיירטוֹן סֵנַה דַה סילבַה (בפורטוגזית: ‏Ayrton Senna da Silva^ⓘ‏^Ⓘ‏; 21 במרץ 1960, סאו פאולו - 1 במאי 1994, אימולה) היה נהג מרוצים ברזילאי, שלוש פעמים אלוף העולם של סבב הפורמולה 1, אשר נהרג בתאונה על המסלול הבין-לאומי אנצו ודינו פרארי בעיר אימולה באיטליה, שם התקיים גרנד פרי סן מרינו ב-1994. סנה נחשב לאחד מהנהגים הטובים ביותר בהיסטוריית המרוצים של פורמולה 1.

ביוגרפיה

אֱיירטוֹן סֵנַה דַה סילבַה נולד למשפחה עשירה. אביו היה חובב ספורט מוטורי והושיב אותו במכונית קארטינג כשאיירטון היה בן ארבע. כשהיה בן שלוש עשרה, הגיל המינימלי על פי חוק להשתתפות במרוצי הקארטינג, החל איירטון להתחרות ולנצח.

במרוץ הקארטינג הראשון שלו, שנערך ברחובות העיר ובמגרשי חניה, הגריל איירטון הצעיר את הזכות לזנק מהמקום הראשון וניצל את משקלו הקל וכישרונו כדי להוביל לפני נהגים מנוסים ממנו. בסופו של דבר התנגש בו אחד הנהגים מאחור והוציאו מהמרוץ.

ב-1977 זכה באליפות דרום אמריקה בקארטינג. מספר פעמים סיים במקום השני באליפות העולם אך לזכות בה לא הצליח.

הדרך לפורמולה 1

ב-1981 נסע סנה לאירופה כדי להתחרות במסגרות יותר רציניות מקארטינג. בשנתו הראשונה סיים במקום הראשון במרוצי פורמולה פורד 1600. בתקופה זו אימץ את שם נעוריה של אמו, סנה, משום שדה סילבה הוא שם נפוץ מאוד בברזיל.

ב-1982 השתתף במקביל בפורמולה פורד 2000 האירופית והבריטית. בשתיהן זכה במקום הראשון. תוצאות מצוינות אלה סייעו לו לקבל הזדמנות בפורמולה 3 הבריטית, אחת מהפורמולות החשובות ביותר, פרט לפורמולה 1. גם במסגרת זו זכה באליפות בהקדימו את מרטין ברנדל. רצף האליפויות בפורמולות המשניות לא נעלם מעיניהם של קברניטי קבוצות הפורמולה 1 ולאחר ששימש נהג מבחן בויליאמס, מקלארן וטולמן, נתנה לו זו האחרונה הזדמנות לנהוג עבורה במרוצי עונת 1984.

פורמולה 1

בקבוצת טולמן

כמו רוב נהגי הפורמולה 1 החל סנה את דרכו בקבוצה קטנה, אשר מכוניותיה התקשו להצמד לאלה של הקבוצות המובילות. למזלו הצליחה קבוצת טולמן להעמיד מכונית סבירה באותה שנה שאפשרה לו להפגין את יכולתו על המסלול. ב-7 באפריל 1984 השיג את הנקודה הראשונה בקריירה שלו בגרנד פרי הדרום אפריקאי. שלושה מרוצים לאחר מכן, בגרנד פרי מונקו, זינק סנה מהמקום ה-13 אך הצליח בגשם השוטף לעקוף נהגים רבים, כולל ניקי לאודה, מי שזכה בסוף אותה עונה באליפות ולהיצמד למוביל אלן פרוסט. לרוע מזלו הופסק המרוץ בגלל הגשם בהקפה ה-31 והוא הסתפק במחצית הניקוד ובמקום השני. בכל זאת הייתה זו הופעתו הראשונה על הפודיום וזו שסימנה אותו ככוכב עולה בענף.

במרוצת השנים עתידות היו להתווסף לה תצוגות רבות של נהיגה מופתית בגשם אשר הקנו לסנה את המוניטין שלו כ"איש הגשם" של הפורמולה 1. הצטיינות בגשם נחשבת יוקרתית במיוחד מפורמולה 1, בגלל המיומנות המיוחדת שנדרשת על הכביש הרטוב ומכיוון שהמהירות האיטית יותר, המוכתבת לנהגים, מבטלת במידה רבה את יתרון המכוניות של יצרן האחד על האחר, ומאפשרת לבחון את יכולתם של הנהגים עצמם.

בהמשך העונה סיים פעמיים נוספות על הפודיום, במקום השלישי והתברג במקום התשיעי המשותף בדירוג הנהגים עם 13 נקודות, לצידו של נייג'ל מנסל, נהגה של קבוצת לוטוס העדיפה. אנשי לוטוס שמו לב לברזילאי הצעיר והביאו אותו כמחליפו של מנסל לקראת עונת 1985. סנה עבר לקבוצת לוטוס למרות שהיה לו חוזה לעונה נוספת עם קבוצתו הראשונה, ולצורך כך פיצה את טולמן על הפרת החוזה.

בקבוצת לוטוס

בלוטוס זכה סנה להזדמנות למצות את הפוטנציאל שלו, שכן לקבוצה הייתה מכונית טובה בהרבה מזו של טולמן ואף מנוע עדיף מתוצרת רנו.

כישרונו הרב בא לידי ביטוי כבר בפתיחת העונה. את המרוץ הראשון בברזיל הוא התחיל לראשונה בקריירה מהמקום הראשון, לאחר שקבע את הזמן הטוב יותר במוקדמות. לרוע מזלו תקלה במערכת החשמל אילצה אותו לפרוש. האכזבה לא נמשכה זמן רב וניצחון הבכורה הגיע שבועיים לאחר מכן בגרנד פרי השני של העונה בפורטוגל. שוב הצטיין סנה במרוץ גשום, בתנאים שהביאו נהגים בכירים כפרוסט לטעות ולעוף מהמסלול והפעם גם זכה בניקוד המקסימלי.

סנה המשיך לזנק באופן עקבי מהמקום הראשון למרוצים (שבע פעמים באותה עונה), אך למרות מהירותו לא הצליח לזכות בנקודות רבות משום שתקלות טכניות חזרו וכפו עליו לפרוש ממרוץ אחר מרוץ. ניצחון גשום נוסף בבלגיה ושלוש הופעות נוספות על הפודיום עזרו לו לסיים את 1985 במקום הרביעי המכובד בדירוג הנהגים עם 38 נקודות למרות הכשלים הטכניים של המכונית.

עונתו השנייה בלוטוס-רנו הייתה עוד יותר טובה מהראשונה. אמינותה של המכונית השתפרה וסנה סיים את מרוץ הפתיחה הביתי שלו בריו דה ז'ניירו במקום השני, מאחורי אלוף עולם ברזילאי נוסף, נלסון פיקה. לאחר מכן ניצח בהפרש של 14 אלפיות שנייה את נייג'ל מנסל בספרד והוביל את דירוג הנהגים. בסופו של דבר חזרה המכונית לסורה ואפשרה לפרוסט, מנסל ופיקה לעבור אותו. סנה סיים את העונה שוב במקום הרביעי אך שיפר את מאזן הנקודות שלו ל-55 וניצח במרוץ נוסף, את הגרנד פרי של ארצות הברית.

לקראת עונת 1987 החליפה לוטוס את מנועי הרנו (שפרשה ממרוצי גרנד פרי אליהם שבה כעבור מספר שנים) באלה של הונדה, שנחשבו לטובים ביותר. לאחר פתיחה חלשה זכה סנה בגרנד פרי מונקו (הראשונה משש זכיותיו במרוץ היוקרתי של הנסיכות) ומיד לאחר מכן בדטרויט, שנה שנייה ברציפות. שוב הוביל את דירוג הנהגים והפעם נראה היה שלא המכונית ולא המנוע ימנעו ממנו את האליפות. אלא שבן ארצו פיקה היה בכושר שיא ויחד עם חברו לקבוצת ויליאמס מנסל הצטרפו לסנה למאבק משולש על התואר שהוכרע במקסיקו, שלושה מרוצים לסיום העונה: מכונית הלוטוס של סנה יצאה מהמרוץ בשל תקלה במצמד והאליפות חמקה ממנו שוב. כשכבר חשב שהשיג את המקום השני באה פסילה בגרנד פרי של אוסטרליה, בגין בלמים רחבים מן המותר והותירה אותו עם 57 נקודות והמקום השלישי.

שנתו השלישית והטובה ביותר בלוטוס הייתה גם האחרונה. מערכת היחסים הקרובה שפיתח עם אנשי הונדה אפשרה לו עם תום חוזהו בלוטוס לעבור לקבוצת מקלארן, שהשתמשה אף היא במנועי היצרנית היפנית.

בקבוצת מקלארן

סנה נוהג במכונית המקלארן בגרנד פרי הקנדי של עונת 1988

המעבר למקלארן היה נקודת המפנה בקריירה של סנה. מנהג שמנצח מרוצים אך מנוע מלזכות בתואר בשל מגבלות המכונית בה הוא נוהג, הפך סנה לנהג שזכה בשלוש מארבע אליפויות העולם הבאות.

האליפות של 1988 הייתה תחרות פנים-קבוצתית של מקלארן: נהגיה סנה ופרוסט זכו ביניהם בחמישה עשר משישה עשר מרוצי העונה. סנה הצליח לגבור על פרוסט, שכבר זכה בשתי אליפויות עולם אז, ולזכות בתואר הראשון שלו. ב-1989 זכה פרוסט באליפות, לאחר שהתנגש בסנה בגרנד פרי היפני והוציא את שניהם מהמרוץ, מהלך שערורייתי ומסוכן בכל מצב, לא כל שכן כאשר מדובר בחברים לקבוצה. היריבות בין השניים הלכה והתעצמה במהלך שתי העונות והתבטאה במאבק עיקש על המסלול המלווה בלוחמה פסיכולוגית מחוצה לו. העוינות והיריבות הספורטיבית לא פחתו גם כשפרוסט עבר לקבוצת פרארי לקראת עונת 1990.

לקראת סוף עונת 1990 שוב מצאו את עצמם מתחרים ראש בראש על האליפות. הגרנד פרי האחרון של העונה ביפן היה המכריע. סנה זכה, כמעט כהרגלו, בזינוק מהמקום הראשון אלא שמארגני המרוץ טעו (והיו שטענו שהדבר היה מכוון, מאחר שפרוסט הצרפתי היה מקורב להנהלת הפורמולה) ומיקמו את המקום הראשון בצד ה"מלוכלך" של המסלול - כך שהמקום השני לצידו היה עדיף למעשה. סנה התלונן ודרש להפוך את סדר הזינוק אך נענה בשלילה. מיד לאחר הזינוק, לפני הפנייה הראשונה התנגש סנה בפרוסט ללא כל ניסיון לבלום. התקרית הוציאה את שניהם מהמרוץ והכתירה את סנה כאלוף בפעם השנייה. לאחר מכן רמז כי סגר עם פרוסט את החשבון הפתוח מהעונה שעברה. ביקורת רבה הוטחה באלוף על ההתנהגות הלא ספורטיבית הבוטה אך התקרית לא גרעה מהפופולריות העצומה שלו בארצו וברחבי העולם.

בשנת 1991 זכה באליפות נוספת, שלישית במספר, בהפרש של עשרים וארבע נקודות מהמקום השני. הוא היה יותר ויותר דומיננטי ולא חדל במאמציו להשתפר ולהתקדם. עמיתו הבריטי מרטין ברנדל כינה את נהיגתו בתקופה זו גאונות. אחת מתצוגות הנהיגה יוצאות הדופן בעונה זו הייתה ניצחונו הביתי בסבב הברזילאי, כאשר במשך 7 ההקפות האחרונות תיבת ההילוכים הייתה תקועה בהילוך שישי, ולמרות זאת סיים במקום הראשון. בשתי העונות שלאחר מכן, על אף שסנה עדיין היה לדעת רבים הנהג הטוב ביותר, זכו נהגיה של קבוצת ויליאמס באליפויות הנהגים והיצרנים בזכות העליונות הטכנית שהשיגה הקבוצה. למרות שחלק מהאנשים רואים ב-1992 ו-1993 עונות נחותות של סנה, ההישגים הפחות מרשימים נבעו רק ממגרעותיה של המכונית, וסנה אף הראה ביצועים מרשימים מאוד כנגד נהגים אשר נהגו במכוניות טובות בהרבה. למרות נקודת הפתיחה הנחותה, הצליח סנה ב-1993, עונתו האחרונה כנהג מקלארן, להיות הנהג היחיד שמתקרב למכוניות הויליאמס ולסיים שני בין שני נהגיה. בעונה זו ניצח בחמישה מרוצים אף על פי שזינק מהמקום הראשון רק פעם אחת ומומחים רבים מחשיבים אותה לעונתו הטובה ביותר, על אף שלא זכה באליפות. ההקפה הראשונה שלו בגרנד פרי האירופי בדונינגטון פארק ב-1993, אותה סיים במקום הראשון אף על פי שזינק חמישי בלבד, נחשבת לאחת מההקפות הטובות ביותר של נהג פורמולה 1 אי פעם. גם היא, כמו רבות מתצוגות הנהיגה שלו, הושגה בגשם שוטף.

המעבר לויליאמס

כשהצטרף סנה לקבוצת ויליאמס ב-1994 צפו הפרשנים שהשילוב בין הנהג הטוב ביותר למכונית הטובה ביותר יניב אליפות קלה לברזילאי. בשני המרוצים הראשונים של העונה הרשים אך נאלץ לפרוש ולסיים בלא נקודות. לקראת הזינוק לגרנד פרי של סן מרינו ב-1 במאי 1994 השיג את הזמן הטוב ביותר במוקדמות וזינק מהמקום הראשון.

המרוץ האחרון

סוף השבוע הגורלי בגרנד פרי סן מרינו במסלול אימולה התחיל בתאונה קשה במסגרת הקפות האימונים של יום שישי, שגרמה לפציעתו של הנהג הברזילאי הצעיר רובנס באריקלו, חברו של סנה. לאחר שביקר את באריקלו הפצוע (על אף שהרופאים אסרו זאת עליו) השתכנע סנה שאמצעי הבטיחות הנהוגים בפורמולה 1 חייבים להשתפר. מותו של הנהג האוסטרי רולנד רצנברגר בהקפות הדירוג למחרת חידדו רגשות אלה עוד יותר. באותה שבת שקל סנה פרישה. למחרת בבוקר המרוץ, התכנסו הנהגים והחליטו לדרוש את תגבור אמצעי הבטיחות. כבכיר הנהגים התבקש סנה להנהיג את הנהגים בנושא ולייצגם.

את המרוץ עצמו הוביל סנה לפני מיכאל שומאכר, אחרי שהופסק בגלל התנגשות נוספת וחודש. בהקפה השנייה לאחר חידוש המרוץ סטתה מכוניתו מהמסלול ופגעה בקיר בטון, שלא היה מוגן בצמיגים. סנה הצליח להאט את המכונית בזמן הקצר שבין הירידה מהמסלול להתנגשות אך בכל זאת עמדה מהירותו כשפגע בקיר על כ-200 קמ"ש. הגרסה הרשמית היא שהוא הובהל לבית החולים בעודו בחיים ונפטר שם אך רבים מאמינים שהוא מת במקום ולא הוכרז כמת רק כדי למנוע את הפסקת המרוץ והנזק הכלכלי שהיה נגרם למארגנים כתוצאה מכך. בפועל נמשך המרוץ. מיכאל שומאכר, בעיני רבים יורשו של סנה ולימים הזוכה בשבע אליפויות עולם, סיים ראשון.

נסיבות מותו

נסיבות מותו של סנה ממשיכות להיות נושא שנוי במחלוקת, בעיקר כתוצאה ממידע חסר או לא שלם. ההשערה המקובלת היא שהצמיג הימני הקדמי יחד עם המתלה הצמוד אליו ניתקו מהרכב ופגעו בראשו בעוצמה רבה. הנזק המוחי ושבר בסיס גולגולתי שנגרם כתוצאה מההפגיעה הוא סיבת המוות הרשמית, כפי שניתן היה לראות בבירור מהחור שנפער בקסדתו של האלוף.

הפנייה המסוכנת בה ארעה התאונה ('טמבורלו') הייתה עוד לפני כן זירתן של שתי תאונות מסוכנות ב-1987 ו-1989. לאחר מותו של סנה שונה תוואי המסלול לצורה בטוחה יותר כדי למנוע אובדן מיותר נוסף של חיי אדם.

תחקיר מטעם הנשיונל ג'יאוגרפיק משנת 2004 תלה את האשמה לתאונה בצמיגים: לטענתם, הפסקת המרוץ וניהולו תחת רכב בטיחות במהירות נמוכה גרמה לצמיגי מכונית הויליאמס להתקרר וללחץ האוויר בהם לרדת, מה שגרם לאובדן אחיזה ולתאונה בטמבורלו. נהגים רבים הטילו ספק בנכונות מסקנה זו. לטענתם של מיקלה אלבורטו ונהגים נוספים, המהירות של סנה בהקפה שקדמה לתאונה מצביעה על טמפרטורת צמיגים תקינה.

הגורם העיקרי לתאונה, לפי הנהגים עצמם, היו השינויים בתקנון הפורמולה 1 בפתח עונת 1994. האיסור שהוטל על מתלים אקטיביים, על בקרת אחיזה ועל צמיגי הגודייר הרחבים לקראת העונה היו קרוב לוודאי הגורם לתאונות הרבות שאירעו במרוצים הראשונים שלה. פרט לתאונות שהרגו את רצנברגר וסנה היו תקריות רבות באימונים לפני תחילתה: ז'אן אלזי נפצע בצווארו, ג'יי ג'יי לטו בברכיו וקרל ונדלינגר נכנס לתרדמת. אף לא אחת מהתאונות האלה נגרמה על ידי טעות אנוש. היצרנים פשוט התקשו להסתגל לחוקים החדשים. סנה עצמו התנבא באוזני העיתונות שהמכוניות יתקשו להישאר על הכביש בלא האמצעים הטכנולוגיים עליהן הסתמכו בשנים הקודמות ל-1994. תחזיתו התגשמה בדיוק רב וסנה עצמו שילם בחייו על ההסתגלות הלקויה של היצרנים ובייחוד של קבוצת ויליאמס לחוקים החדשים.

גורם נוסף שייתכן ושיחק תפקיד היה ההיגוי. תלונות חוזרות ונשנות של סנה על ההגה נענו באימולה על ידי מהנדסי הקבוצה שהלחימו במכוניתו יחידת היגוי חדשה עם מוט הגה דק יותר. מצילומי הווידאו ששידרה המכונית יש שהסיקו שהיא לא הגיבה להיגוי של סנה די הצורך, מה שעשוי להסביר את חוסר היכולת שלו לבצע את הפנייה.

התביעה הכללית באיטליה האשימה את קבוצת ויליאמס בהריגה. המשפט ארך שנים והסתיים בזיכוי של הקבוצה הבריטית. ב-2004 נפתח מחדש אך שוב נסגר בהיעדר ראיות חדשות.

חיים אישיים

סנה היה קתולי אדוק.

כאשר נפצע הנהג הבלגי אריק קומס בתאונה ב-1992 באימונים שלפני הגרנד פרי הבלגי, חלפו על פני מכוניתו ההרוסה כל הנהגים האחרים במהירות גבוהה. סנה היה היחיד שעצר, קפץ ממכוניתו תוך סיכון עצמי ורץ למכונית כדי לכבות אותה ולמנוע שרפה. מקרה דומה אירע בדיוק שנה לאחר מכן והפעם הייתה זו מכוניתו של אלסנדרו זנרדי אליה רץ סנה כדי לעזור לנהגה הפצוע ולחלצו.

מיד לאחר התאונה באימולה שגרמה למותו של סנה הופעל רמזור אדום שאסר על יציאה ממסלול התדלוק. קומס, שהיה באותה עת במסלול התדלוק, יצא למרות זאת ונעצר כשהגיע לצוותים שטיפלו בסנה. יש הטוענים כי הסיבה לא הייתה היסח הדעת, אלא דאגה לאדם שהעריך ורצון לגמול לו על התנהגותו האצילה שנתיים לפני כן.

לאחר מותו נתגלו תרומות בסך מאות מיליוני דולרים לארגוני צדקה המסייעים לילדים, תרומות שסנה התאמץ להסתיר בחייו.^[1]

מורשת

סנה היה גיבור לאומי בברזיל לפני מותו והילה זו רק התגברה לאחריו. עם מותו, הוכרזו בברזיל שלושה ימי אבל לאומי וקהל של כמיליון איש ליווה אותו למקום קבורתו בעיר הולדתו סאו פאולו.

המיתוס האופף את סנה בברזיל בא לביטוי לדוגמה כאשר זכתה נבחרת ברזיל בכדורגל במונדיאל 1994. היה זה סנה, לפי הפולקלור המקומי, שהתערב משמים והטה את כדור העונשין האחרון של רוברטו באג'ו האיטלקי מעל לשער והעניק לארצו את הגביע. שחקני הנבחרת פרסו שלט גדול עם הכיתוב "אנחנו אוהבים אותך סנה" בזמן טקס הענקת הגביע.

לאחר מותו הקימה משפחתו קרן צדקה הנקראת על שמו ומסייעת לעניים צעירים בברזיל וברחבי העולם, כדי שהכספים שהרוויח בקריירה שלו ימשיכו ללכת לאחר מותו למטרות שקידם בחייו.

האסטרואיד 6543 Senna נקרא על שמו.^[2]

ב-21 באפריל 2004 ציינו 10,000 איש את העשור למותו בצפייה במשחק כדורגל שנערך בסמיכות למסלול בו נהרג באימולה. מצד אחד התייצבו שחקני נבחרת ברזיל של 1994 ומולם שיחקה קבוצה של נהגי פורמולה 1 בעבר ובהווה. ההכנסות מהמשחק נתרמו לצדקה.

ב-21 במרץ 2014, יום הולדתו ה-54 של סנה, הנציחו אותו גוגל בדודל שמתנוסס עליו פרצופו וציור של מכונית מרוץ.^[3]

ב-9 בדצמבר 2017 הציגה חברת מקלארן דגם רכב מרוצים חדש החוקי לנסיעה בכבישים ציבוריים המוגבל בייצור ל-500 יחידות לזכרו של סנה. שם הדגם הוא המקלארן סנה, מכונית שבנויה במיוחד לנהיגה במסלול מרוצים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איירטון סנה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של איירטון סנה (בפורטוגזית ובאנגלית)
• איירטון סנה, באתר DriverDB לנהגי מרוצים
• איירטון סנה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• איירטון סנה באתר הפורמולה 1 הרשמי
• בועז קורפל, ‏האהבה מתה, באתר ערוץ הספורט, 1 במאי 2011
• יעקב צלאל, איירטון סנה, הנהג שהפך לגיבור תרבות, באתר הארץ, 1 במאי 2014
• בועז קורפל‏, יום הולדת לא שמח – איירטון סנה, באתר וואלה, 21 במרץ 2017

הערות שוליים

1. Gerald Donaldson, Hall of Fame: Ayrton Senna, באתר פורמולה 1 (באנגלית).
2. (6543) Senna In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_5940. ISBN 978-3-540-29925-7.
3. de Menezes, Jack, Ayrton Senna: Senna in his own words as world remembers the 20th anniversary of his fatal crash, independent, ‏30th April 2014