אורל ניקולה (משמאל) יחד עם אורי טפליץ, אורי שוהם וחנוך תל אורן. בית נתנזן ירושלים
ניקולה נולד ב-22 בינואר1926 בעיר נשאטל (Neuchâtel), בירת הקנטון בעל אותו השם בשווייץ. בצעירותו למד ניקולה חליל בקונסרבטואר של ציריך בכיתתו של החלילן אנדרה ז'ונה, ואחר-כך בין השנים 1945–1947 בקונסרבטואר של פריז בכיתתו של מרסל מואיז ואיבון דרפייה. בשנת 1947 זכה ניקולה בפרס ראשון בתחרות בקונסרבטואר, ובשנה לאחר מכן, בתחרות ז'נבה.
הקריירה התזמורתית המשמעותית שלו כוללת נגינה בתזמורת טונהאלה של ציריך בין השנים 1945–1947, חלילן סולן בתזמורת הסימפונית של וינטרטור בין השנים 1948–1950. וילהלם פורטוונגלר מינה אותו לחלילן הסולן בתזמורת הפילהרמונית של ברלין, שם ניגן בין השנים 1950–1959. בין השנים 1952–1965 היה המורה לחליל בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין (כיום UdK), ולאחר מכן המשיך ללמד בבית הספר הגבוה למוזיקה פרייבורג עד שנת 1981. גם אחרי פרישתו, המשיך לתת כיתות אומן ולהופיע באינטנסיביות רבה, עד אשר מצבו הבריאותי לא אפשר לו זאת יותר. בין השאר, ביקר בישראל פעמים אחדות ואף חגג בה את יום הולדתו ה-70.
הישגיו
אורל ניקולה הציג קריירה חלילנית מרשימה; הוא ניגן כסולן עם תזמורות חשובות, בקונצרטים של מוזיקה קאמרית, וכן הקליט דיסקים רבים בכל הז'אנרים של המוזיקה הקלאסית, בין השאר לחברות התקליטים סוני, פיליפס ואראטו.
ניקולה היה מייצג מהותי של אסכולת הנגינה הצרפתית בחליל מיסודו של פול טפנל, בין השאר הודות ללימודיו אצל גדולי החלילנים של זמנו, מרסל מואיז ואנדרה ז'ונה. נגינתו התאפיינה בצליל מלא וחד, ועם זאת גמיש. זאת ועוד, הוא ניחן בארטיקולציה חדה ונקייה במיוחד. שלא כמו מורו מרסל מואיז, נגינתו של ניקולה הייתה מאופקת יותר, ובנוסף - מהוקצעת, וחפה ממנייריזם בכל צורה שהיא.
חלילנים רבים מאוד למדו תחת הדרכתו של ניקולה, ומרובים אלו מתוכם אשר פיתחו קריירה חלילנית מרשימה. בין החלילנים הידועים שלמדו בכיתתו ניתן למנות את הסולן המפורסם עמנואל פהו. בכיתתו של ניקולה למדו גם ישראלים, ובהם החלילן משה אהרן אפשטיין. ניקולה זכור כמורה קשוח ותובעני, ועם זאת, ככזה שהשקיע את מירב מרצו בלימוד ובחלילנים אשר עבדו תחת הדרכתו.
.svg){kind=logo}
