אוליבייה רולנז'ה נולד בקנקאל שבצפון ברטאן. סבו מצד אביו היה סוחר מאלזס שלפני מלחמת העולם השנייה התיישב בקנקאל, אמו היא ברטונית, נצר לז'אן שואן. רולנז'ה הוא מהנדס כימיה במקצועו ואשתו ז'אן רוקחת. כשהיה בן 24 תקפה אותו כנופיית צעירים ברחובות העיר סן-מלו הסמוכה והכתה אותו מכות אנושות, לקח לו שנתיים להתאושש, במהלכן הוא ישב על כיסא גלגלים. כשהתאושש החליט רולנז'ה לעסוק במקצוע שיהיה בנוי על רגשות ולא על השכל ולכן נהפך לטבח. הוא למד חצי שנה בבית ספר לבישול וב-1982 פתח את מסעדתו לה מזון דה בריקור (Les maisons de bricourt) בקנאקאל, מעל למסעדה פתח מלון בוטיק. במדריך גו מיו ב-1984 זכה ב-15 נקודות, באותה שנה זכה בכוכב במדריך המישלן, ב-1988 זכה בשני כוכבי מישלן ב-1994 ב-19 נקודות בגו מיו וב-1995 כינהו גו מיו "הטבח הטוב באירופה" ובחר בו לשף השנה, ב-2006 זכה לשלושה כוכבי מישלן.
רולנז'ה משתית את מטבחו על מיטב פירות הים והדגים שנידוגים באוקיינוס האטלנטי ומוגשים במסעדתו בשיא הטריות עם בישול מועט, הוא מגדל בחצר ביתו ירקות. בכל חופשותיו כשהמסעדה הייתה סגורה הוא נוסע לחופשות בהודו, תאילנד ודרום אמריקה ומביא משם תבלינים למסעדה. רולנז'ה לא משתמש בשמנת, חמאה, שמן זית ושום וגם לא נעזר בצירי עוף, בשר או דגים. כל הרטבים מבוססים על ציר ירקות המועשר באמולסיות מזוקקות של תבלינים אורינטליים. הוא מבשל עם מעט מרכיבים ובלי טיגון.
בכפר סן-מלואר דז-אונד פתח את המלון מזון רישה (MAISON RICHEUX) ומסעדה לה קוקיאז' (LE COQUILLAGE), שהיא מעין ביסטרו ימי; שני המלונות (ביחד עם לה מזון דה בריקור) שבבעלותו הם רלה א שאטו ובבעלותו מלון נוסף. יש לו גם חברה ליבוא תבלינים, מעדנייה, בית תה ובית ספר לבישול והוא עורך מסעות שיט לאורך חופי ברטאן.
ב-2008 הודיע רולנז'ה שהוא יסגור את מסעדת העילית שלו, יחזיר את כוכבי המישלן ויעבור לבישול פשוט יותר, זאת מכיוון שפיזית קשה לו לבשל, תוצאה של התקיפה שעבר שלושים שנה קודם לכן. כיום (2010) הוא שומר על 19 נקודות בגו מיו, אך ללא כוכבי מישלן.
