אהרן מז'יטומיר |
| חיבורו "תולדות אהרן" |
|
לידה |
שנות ה־50 של המאה ה־18  |
|---|
|
פטירה |
שנות ה־20 של המאה ה־19 |
|---|
|
מדינה |
האימפריה הרוסית |
|---|
|
תקופת הפעילות |
? – העשור של 1820 |
|---|
  |
רבי אהרן מז'יטומיר (ה'תק"י-1750 בערך – ה'תקע"ז-1817 בערך[1]) היה תלמידו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ומגדולי תנועת החסידות.
ביוגרפיה
הוא התמנה למגיד בז'יטומיר על ידי רבו בשנת ה'תקנ"ח.[2] בתפקידו זה כיהן כשלוש שנים ולאחר מכן עקר להונגריה וכיהן כמגיד בערים קראלי ואשוואר. כמו רבו גם הוא נודע בצדקתו, קדושתו והתלהבותו הגדולה בעבודת ה'.
הוא כתב ספר ובו דרשות קבליות על חומשי התורה בשם "תולדות אהרן", ברדיצ'ב, 1817. בספר נדפסו דרשותיו מז'יטומיר בשנים ה'תקנ"ח-ה'תקס"א.
הוא נפטר בכ"ו תשרי תקע"ז (1816) ובהילולה שלו משתתפים רבים.[3][4][5] קברו חולל מספר פעמים.[6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
