למד שמונה שנים בבית הספר הממלכתי דתי "יבנה" ברעננה. הוא שיחק כדורגל ושחמט וכן למד בשעות אחר הצהריים גמרא ודינים. כתלמיד מצטיין נבחר לייצג את בני מחזורו ולשאת את דברי הברכה להורים ולמורים בטקס הסיום.
בהמשך לימודיו עבר ל"מדרשית נעם" – ישיבה תיכונית בפרדס חנה, וגם שם הצטיין בלימודיו, ובייחוד במתמטיקה ובגמרא. בסיום הלימודים נבחר שוב לברך בשם בני מחזורו.
שירותו הצבאי
כשהגיע זמנו של כץ להתגייס, ניסו הוריו להשפיע עליו ללכת לעתודה האקדמית ולהמשיך את לימודיו בישיבה גבוהה. אולם לאחר התלבטות החליט כץ להתגייס. ואולם מכיוון שעמדו לרשותו חודשים אחדים עד למועד הגיוס, ניצל את הזמן הזה ולמד בישיבת איתרי בירושלים. מילדותו רצה להיות צנחן, אך לאחר שעבר את המבחנים נמצא מתאים לקורס טיס.
לאחר סיום הקורס הוצב בטייסת 119 של מטוסי קורנס – "פנטום". הוא החל את דרכו כנווט צעיר והתקדם עד שהיה לנווט הראשון שכיהן בתפקיד סגן מפקד טייסת בחיל. מונה גם לתפקיד מפקד טייסת, שאותו אמור היה למלא זמן קצר לאחר שנהרג.
מדבריו של רב-אלוף מרדכי גור בטקס הענקת עיטור המופת לכץ:
בכל טיסותיו במשך ימי המלחמה הוכיח סגן אהרון כץ קור רוח וכושר ביצוע מעולה. בזאת סייע להשגת המשימות. במעשיו אלה גילה סגן אהרון כץ אומץ לב, קור רוח, דביקות במשימה ודוגמה אישית למופת.
^מאיר אמיתי, עטלפים בשמי טנטא, באתר "מרקיע שחקים", 8 בינואר 2021; מירב הלפרין, אהרון לפידות, חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל האוויר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, הפרק "עם כץ לטנטא", עמ' 203–214