בנערותו שיחק בקבוצת מג"ל (מועדון גוגנהיים למשחקים). בשנת 1942, כשקבוצת בית"ר ירושלים חידשה את פעילותה לאחר חמש שנות הפסקה, הצטרף לקבוצה יחד עם חבריו אשר ברנבלום ויחזקאל ישראל. שיחק בתפקיד החלוץ והמקשר שמאלי. במקביל להיותו שחקן בקבוצה התפרנס חסון מעבודה קשה בבית חרושת ללבנים.
חסון היה שותף לעלייה של הקבוצה לליגה הבכירה בעונת 1953/1954 והמשיך לשחק בה עד שנת 1956. חסון בישל שערים רבים והיה בועט עונשין מצטיין. זכור במיוחד שערו במשחק הדרבי נגד הפועל ירושלים באצטדיון ימק"א אז כבש בבעיטה חופשית מ-18 מטרים, בה השתמש בטכניקת ה"עין העקומה" והבקיע את שער הניצחון שלמעשה היה שערו האחרון בקבוצה[1]. ב-3 עונותיו המתועדות בבית"ר ירושלים שותף חסון ב-32 משחקים והבקיע 6 שערים.
בשנת 2004 מצא חסון את מותו לאחר שנדרס על ידי אוטובוס בירושלים.
