בעיטה חופשית ישירה, מול שני שחקנים העומדים כ"חומה"
בכדורגל, בעיטה חופשית היא עונש הניתן על עבירה והתנהגות בלתי הולמת שמבצע שחקן במהלך משחק. הבעיטה ניתנת לקבוצה היריבה ונבעטת ממקום התרחשות העבירה, למעט בעיטת עונשין, בעיטה חופשית ישירה מתוך רחבת העונשין, שנבעטת מנקודה מוגדרת הנמצאת כ-11 מטר משער היריב.
הכללים לבעיטה החופשית רשומים בחוקת משחק הכדורגל שנכתבה על ידי ארגון ה-IFAB, תחת חוק מספר 12: עבירות והתנהגות בלתי הולמת וחוק מספר 13: בעיטות חופשיות.
על הכדור להיות נייח בזמן הבעיטה, ואסור לבועט לגעת שנית בכדור עד אשר שחקן אחר נוגע בו. בנוסף, על כל שחקני הקבוצה היריבה לעמוד במרחק של 9.15 מטרים מהכדור בזמן הבעיטה, למעט בבעיטה חופשית בלתי ישירה מתוך הרחבה, שבה מותר לשחקני היריבה לעמוד על קו השער בין הקורות. אם קבוצת ההגנה יוצרת חומה של 3 שחקנים או יותר, חל איסור על שחקני הקבוצה התוקפת להימצא במרחק של פחות ממטר מהם, עד לתחילת המהלך.
בעיטה חופשית ישירה
העילה לבעיטה חופשית ישירה רשומה בחוק מספר 12 לחוקת משחק הכדורגל:
השופט מעניק לקבוצה היריבה בעיטה חופשית ישירה, אם שחקן מבצע אחת משש העבירות הבאות, באופן שנראה לשופט רשלני, פרוע או תוך כדי שימוש בכוח מופרז:
בועט או מנסה לבעוט בשחקן יריב.
מכשיל או מנסה להכשיל שחקן יריב.
קופץ על שחקן יריב.
מתנפל על שחקן יריב.
מכה או מנסה להכות שחקן יריב.
דוחף שחקן יריב.
קבוצה זוכה בבעיטה חופשית ישירה, כאשר שחקן מן הקבוצה היריבה מבצע אחת מארבע העבירות הבאות:
מתקל את יריבו כדי לזכות בכדור, ויוצר מגע עם השחקן לפני שהוא נוגע בכדור.
אוחז ביריבו.
יורק על יריבו.
נוגע בכדור בידיו באופן מכוון (למעט השוער בתוך רחבת העונשין שלו).
אם הבעיטה החופשית מתבצעת קרוב לשער היריב, הקבוצה היריבה בדרך כלל ממקמת מספר שחקנים צמודים בשורה ("חומה") כדי לחסום ולהקשות על השחקן לבעוט לעבר פינה אחת של השער, כך שאם הוא רוצה לעשות זאת הוא חייב להעביר את הכדור מעליהם. בפינה השנייה של השער עומד השוער.
החל ממונדיאל 2014 עושה השופט שימוש בתרסיס לבן לסימון קו החומה, התרסיס הלבן נעלם תוך מספר שניות. שיטת התרסיס התקיימה בליגות דרום אמריקה מספר שנים קודם לכן[1].
אם בעיטה חופשית ישירה נבעטת ישירות אל שער היריבה נפסק שער, ואילו אם היא נבעטת ישירות אל תוך שער הקבוצה שלזכותה נפסקה הבעיטה, היריבה זוכה בבעיטת קרן.
לרוב נבעטת הבעיטה החופשית הישירה ממקום התרחשות העבירה, אך אם העבירה בוצעה ברחבת הקבוצה שביצעה את העבירה נפסקת בעיטת עונשין. זו בעיטה שנבעטת מנקודה מוגדרת ("הנקודה הלבנה") הממוקמת במרחק של כ-11 מטר (12 יארד) מקו השער בקו ישר ומאונך ממרכזו. מלבד הבועט ושוער היריבה אסור לאף שחקן להיכנס לרחבת העונשין או לטווח של 9.15 מטרים מהנקודה עד לרגע הבעיטה, אחרת נפסקת בעיטה חוזרת. אין חובה לבעוט ישירות אל שער היריב בבעיטת עונשין - ניתן למסור את הכדור קדימה אל שחקן אחר, והכדור ייחשב במשחק, אך עקב הקלות הרבה בהבקעת שער מבעיטה ישירה אל שער היריב, לא נהוג לעשות זאת.
בעיטה חופשית בלתי ישירה
העילה לבעיטה חופשית בלתי ישירה רשומה אף היא בחוק מספר 12 לחוקת משחק הכדורגל:
אם שוער עובר אחת מהעבירות הבאות בתוך רחבת העונשין שלו, הקבוצה היריבה זוכה בבעיטה חופשית בלתי ישירה:
אוחז את הכדור בידיו למעלה משש שניות לפני שמשחרר אותו[2].
נוגע בכדור בידיו בשנית לאחר ששחרר אותו משליטתו ולפני שהכדור נגע בשחקן אחר.
נוגע בכדור בידיו לאחר שנמסר לו במכוון על ידי חבר לקבוצה.
נוגע בידיו בכדור לאחר שקיבל אותו ישירות מזריקת חוץ על ידי חבר לקבוצה.
השופט מעניק לקבוצה בעיטה חופשית בלתי ישירה, אם לדעתו אחד משחקני הקבוצה היריבה:
משחק באופן מסוכן.
מונע את התקדמות יריבו.
מונע מן השוער לשחרר את הכדור מידיו.
מבצע כל עבירה אחרת, שלא צוינה קודם לכן בחוק מספר 12, אשר בגינה מופסק המשחק כדי להזהיר או להרחיק שחקן.
לפי חוק מספר 13 לחוקת משחק הכדורגל, אם נפסקת בעיטה חופשית בלתי ישירה ברחבת השער (רחבת החמש), היא מבוצעת מקו רחבת השער המקביל לקו השער, הקרוב ביותר למקום ביצוע העבירה.
ההבדל בין שני סוגי הבעיטה החופשית הוא שבניגוד לבעיטה החופשית הישירה, לא ניתן בבעיטה חופשית בלתי ישירה להבקיע שער ישירות, אלא רק לאחר שהכדור נוגע בשחקן אחר. אם בעיטה חופשית בלתי ישירה נבעטת ישירות אל תוך שער היריבה, לא נפסק שער אלא נפסקת בעיטת שוער לטובת היריבה. כמו בבעיטה חופשית ישירה, אם בעיטה חופשית בלתי ישירה נבעטת ישירות אל תוך שער הקבוצה שלזכותה נפסקה הבעיטה, היריבה זוכה בבעיטת קרן.
