|
|
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נחוצה קריאה ביקורתית של הערך.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
|
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נחוצה קריאה ביקורתית של הערך.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
אהרון א. הירש (נובמבר 1918 – 10 באפריל 1999) היה חוקר פיזיקה ניסויית. הקים את היחידה לניזול הליום וחנקן בטכניון. שימש כדיקן הראשון של הפקולטה לפיזיקה, ומונה על ידי הטכניון כדיקן לטכנולוגיה וכדיקן להנדסה ב"מכון להשכלה גבוהה בנגב", לימים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ביוגרפיה
אהרון א. הירש נולד בנובמבר 1918 בהונגריה, בנם של מינה ואלפרד.
שינויי הגבולות באירופה, בעקבות מלחמת העולם הראשונה, גרמו למשפחה להפוך לאזרחי רומניה, מבלי שנזקקו להחליף את מקום מגוריהם. בהיותו ילד בן 3, המשפחה עברה לבולגריה והתיישבה בסופיה. הירש גדל בתנאי עוני, ומאז היותו ילד עבד כדי לממן את לימודיו ולעזור בפרנסת המשפחה.
לימודים וקריירה אקדמאית
רצונו העז ללמוד הביאו, בשנת 1937, לבלגרד, שם נרשם ללימודי הנדסת חשמל במגמת זרם חזק. לפני סיום לימודיו בשנת 1941, נכבשה בלגרד על ידי הגרמנים, היהודים נקראו להתייצב בפני השלטונות החדשים. הירש, שהרגיש בסכנה המתקרבת, עזב הכל והצליח להימלט חזרה לסופיה. בבולגריה היהודים היו מוגנים יחסית, והירש ניצל חלק משנות המלחמה כדי ללמוד באוניברסיטת סופיה לקראת קבלת דיפלומה בפיזיקה, שאותה אכן קיבל ב-1944. בחלק האחר של שנים אלו שהה במחנה כפייה אליו נשלח במסגרת צו שהוצא על ידי ממשלת בולגריה לגברים יהודים בני 20–40.
לאחר המלחמה, חזר לבלגרד והשלים את לימודי ההנדסה ב-1946 באוניברסיטת בלגרד. הפרויקט שהגיש לקראת קבלת התואר נקרא "The High Voltage Power System of Alecsinac-Nis-Lescovac". באותה עת פגש את אשתו לעתיד, סוזן. יחד חזרו לסופיה, ובשנת 1949 עלו לארץ עם בתם.
עם הגיעו לארץ, מצא הירש עבודה בבית הספר הטכני של חיל האוויר שם הקים מעבדה לפיזיקה. ב-1951 הצטרף לטכניון ונרשם ללימודים לקראת תואר דוקטור. נושא עבודתו היה "תכונות מגנטיות וחשמליות של שכבות פרומגנטיות דקות". בשנת 1953 יצא להשתלמות באוניברסיטת ליידן, במעבדה המפורסמת לפיזיקה של טמפרטורות נמוכות על שם האיקה קמרלינג אונס.
השנה שעשה שם עיצבה את אישיותו המחקרית לעתיד, הן בבחירת תחומי ההתעניינות והן מבחינת גישתו לפיזיקה ניסויית. עם שובו לארץ, וקבלת תואר דוקטור ב-1956, המשיך הירש בפעילות ארוכת שנים של מחקר והוראה במדור לפיזיקה דאז.
אהרון נפטר ב-10 באפריל 1999. היה נשוי לשושנה (סוזן) ולהם בת ובן, אשת החינוך ד"ר רות נבט, והממציא והמעצב דוד הירש.
בטכניון
בשנים הבאות,[דרושה הבהרה] הקים הירש במו ידיו חלק משמעותי של המחקר בפיזיקה ניסויית בטכניון. לפי מיטב המסורת של המעבדה באוניברסיטת ליידן, הוקמה יחידה לניזול הליום וחנקן, שמשרתת את כל ציבור החוקרים בטכניון עד היום. כמו כן, הובאו המגנטים הראשונים לצורך מחקרים מתקדמים במגנטיות. ציוד זה שימש את הירש וחוקרים נוספים במחקריו בתכונות מגנטיות של חומרים בטמפרטורות נמוכות. אהרון אהב ללמד וחינך דורות רבים של סטודנטים, החל מתואר ראשון ועד לדוקטורט. במהרה הגיע לדרגת פרופסור[1] ושימש כדיקן הראשון של הפקולטה לפיזיקה בשנים 1961–1962. בין השאר הוא היה מחזיק הקתדרה לפיזיקה נסיונית על שם Lidow.
הירש עמד בראש מסלול לימודים בפיזיקה יישומית.
באוניברסיטת בן-גוריון
בנוסף לעבודתו בטכניון, אהרון גם היה בין המקימים של המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון, בעיקר החלק הקשור לפיזיקה ניסויית.
פרופ' הירש מונה על ידי הטכניון כדיקן לטכנולוגיה ב"מכון להשכלה גבוהה בנגב", ושימש כיועץ להקמת בית הספר לטכנולוגיה[2].
בשנת הלימודים תשכ"ח שימש כדיקן להנדסה[3].
שימש כנציג מטעם הטכניון בוועדה האקדמית העליונה של המכון[4], ונבחר ב-20 בספטמבר 1967 ליושב ראש הוועדה האקדמית המצומצמת[5].
מחקר
בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, קבוצת המחקר של פרופסור הירש לפיזיקה ניסויית התמקדה במגנטיות בטמפרטורה נמוכה ובתחום המתפתח של חקר תכונות מגנטיות ומוליכות-על של חומרים בטמפרטורה נמוכה. הוא המשיך להרחיב ולהעמיק את המחקר על תופעות יסודות של מוליכות-על בטמפרטורת הליום נוזלי, שהחל בהולנד בשיתוף עם חתן פרס נובל האיקה קמרלינג אונס.
בהיותו משוכנע כי לפיזיקה היישומית עתיד מבטיח ליישומים תעשייתיים ורפואיים חדשים, הוא ייסד במחלקה לפיזיקה בטכניון בשנת 1964 את מסלול לימודי התואר לפיזיקה יישומית. לאחר מכן הוא הוזמן על ידי אוניברסיטת בן-גוריון החדשה בנגב לעמוד בראש צוות החוקרים במחלקה לפיזיקה ובמעבדות המחקר שלה, תוך התמקדות במחקר ניסיוני עם יישומים תעשייתיים.
פרופסור הירש, סטודנטים וחוקרים עמיתים פרסמו בהרחבה מאמצע שנות ה-50 ועד סוף שנות ה-90 ממצאי מחקר בפיזיקה ובמגנטיות בטמפרטורה נמוכה עם יישום פוטנציאלי לדיו מגנטית, זיכרונות מחשב, מתגים מגנטיים ומכשירי MRI רפואיים.
בנוסף, הם שיפרו את מכשור המעבדה הקיים המשמש למחקר בטמפרטורות נמוכות. כך למשל, תכננו קריאוסטט (אנ') טמפרטורה משתנה עם מקור נוזל קירור חיצוני להכנת שכבות מגנטיות דקות שנוצרות בסביבת ריק, ולמדידת התנהגותן. הם חקרו את המאפיינים המבניים ואת הביצועים של שכבות דקות שהוצבו בריק בנוכחות שדה חשמלי, על ידי מדידת האניסוטרופיה (אנ') המגנטית שלהם. הם גם חקרו ופרסמו מחקרים על תכונות של שכבות דקות של מתכות יקרות (כסף ופלטינה) שנוצרו בנוכחות שדות חשמליים.
המחקר היישומי שלהם השתמש בציוד ובטכנולוגיות כגון מד חשמלי רגיש למדידות מומנטים מגנטיים זעירים, ומכשור למדידות מבוססות אפקט מסבאואר על מנת לחקור את התכונות המגנטיות של חלקיקים בודדים ושכבות דקות מעורגלות של ברזל וניקל, כמו גם את התנהגות חומרים מגנטיים אחרים (מגנטיט, פרמלוי (אנ') וקובלט). הם תיעדו את מעברי הפאזה הקריטיים בטמפרטורות נמוכות כתלות בטמפרטורה והשדה המגנטי, תיארו את התנהגותם הסטטית והקינטית המטסטבילית, ותופעות חשובות אחרות כגון היצרות מגנטית והיפוכים מגנטיים.
פרסומים נבחרים
- Hirsch, A. A. (1959). Double hysteresis loops in ferromagnetic crystals. Journal de Physique et le Radium, 20(2-3), 262-263. doi:10.1051/jphysrad:01959002002-3026200
- Hirsch, A. A. (1965), Dependence of coercivity on driving fields in multilayer films of nickel. IEEE Transactions on Magnetics, 1(4), 254-257. DOI: 10.1109/TMAG.1965.1062970
- Hirsch, A.A. & Eliezer, Z. (1966). Magnetic relaxation properties of magnetite powder down to liquid helium temperatures. Physica, 32(3), 591-593. DOI: 10.1016/0031-8914(66)90048-6
- Hirsch, A. & Friedman, N. (1967). Magnetoresistance of stray-field coupled films. IEEE Transactions on Magnetics, 3(3), 428-432. DOI: 10.1109/TMAG.1967.1066122
- Hirsch, A. A., & Eliezer, Z. (1967). Origin of Constricted Magnetization Loops in Hard‐Rolled Nickel at Low Temperatures. Journal of Applied Physics, 38(3), 1013-1015. DOI: 10.1063/1.1709466
- Hirsch, A.A. & Eliezer, Z. (1967). Effect of particle interaction on the anhysteretic magnetization process in magnetite powder. Physica, 33(3), 701-704. DOI: 10.1016/0031-8914(67)90215-7
- Hirsch, A.A., Eliezer, Z., & Haimovici, D. (1967). Anhysteretic magnetization process and Mössbauer effect in iron powder. Physica, 35(1), 29-32.
- Hirsch, A. & Eliezer, Z. (1972). Mössbauer study of heat-treated iron-rich Ni-Fe alloys. IEEE Transactions on Magnetics, 8(3), 690-693. DOI: 10.1109/TMAG.1972.1067510
- Hirsch, A. A., & Galeczki, G. (1979). Intrinsic magnetostriction and phase transitions. Journal of Magnetism and Magnetic Materials, 13(3), 260-266. DOI: 10.1016/0304-8853(79)90207-5
- Hirsch, A. A., & Massalha, T. (1988). Magnetic metastable states in the critical transitions of nickel and iron. physica status solidi (a), 105(1), 249-262. DOI: 10.1002/pssa.2211050127
- Hirsch, A. A., & Galeczki, G. (1992). Static and kinetic magnetic behaviour of ensembles of nanoscopic iron particles. Journal of magnetism and magnetic materials, 114(1-2), 179-190. DOI: 10.1016/0304-8853(92)90343-M
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פרופסור־משנה אהרון הירש התמנה לפרופסור, בעיתון חרות, 1 פברואר 1965
- ^ זאב וניה הדרי והילה טל, "פרקים בתולדות האוניברסיטה", הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ד (1984). עמ' 35–36
- ^ זאב וניה הדרי והילה טל, "פרקים בתולדות האוניברסיטה", הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ד (1984). עמ' 74
- ^ זאב וניה הדרי והילה טל, "פרקים בתולדות האוניברסיטה", הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ד (1984). עמ' 45
- ^ זאב וניה הדרי והילה טל, "פרקים בתולדות האוניברסיטה", הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ד (1984). עמ' 53
