אהוד גזית (נולד ב-1966) הוא ביופיזיקאי, ביוכימאי וננוטכנולוג ישראלי, פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה לביוטכנולוגיה של מחלות נוירודגנרטיביות באוניברסיטת תל אביב. חבר הוועד המנהל של האוניברסיטה (החל משנת 2017). בשנים 2014–2019 כיהן כחבר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח. בשנים 2014–2012 כיהן כמדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה ומרכז פורום המדענים הראשיים במשרדי הממשלה. בשנים 2012–2008 כיהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת "רמות" בע"מ וסגן הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב. טרם מינויו לסגן הנשיא למחקר ופיתוח, כיהן במגוון תפקידים באוניברסיטה, לרבות ראש המסלול לכימיה-ביולוגיה, חבר בוועדת המינויים האוניברסיטאית העליונה, וחבר הנהלת המרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה.
ראשית חייו
אהוד גזית נולד ברחובות והתחנך בראשון לציון. הוא בוגר הגימנסיה הריאלית בראשון לציון במגמה המתמטית-פיזיקלית. גזית שירת בצה"ל כלוחםנח"ל וחטיבת הצנחנים במסגרת גרעין של השומר הצעיר, תנועת הנוער בה היה חבר ופעיל במשך כל שנות נעוריו. גזית הוא בוגר קורס רכזי משק מושבי ותוכנית דירקטורים ונושאי משרה בכירים בתאגידים, היה מראשוני חברי קיבוץ חריש ושימש כמרכז המשק של הקיבוץ.
פעילות אקדמית
בשנת 1991 סיים גזית את לימודיו לתואר ראשון (בהצטיינות יתרה) במסגרת התוכנית החד-תחומית לתלמידים מצטיינים (כיום ע"ש עדי לאוטמן) של אוניברסיטת תל אביב. בשנת 1997 השלים את עבודת המחקר במסלול ישיר לדוקטורט כמלגאי קרן קלור במחלקה לחקר ממברנות וביופיזיקה של מכון ויצמן למדע, גם היא בהצטיינות הגבוהה ביותר וזכה בפרס ג'ון פ. קנדי עבור עבודתו. בלימודי הדוקטורט, בהנחיית פרופ' יחיאל שי, התמקד במחקר ביוכימי וביופיזיקלי וסינתיזה כימית-אורגנית להבנת מנגנונים מרכזיים בביולוגיה. הוא בחן את המנגנון המשמש מולקולות כדי לזהות זו את זו לצורך יצירת מבנים סדורים בממברנה הביולוגית. בשנים 1997–2000 השלים גזית עבודת בתר-דוקטורט כמלגאי של (European Molecular Biology Organization (EMBO ו-(Human Frontier Science Program (HFSP במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) שבארצות הברית. עבודה זו עסקה בשאלות תרמודינמיות בנושא מבנה ויציבות של חלבונים, ובמסגרתה הוא הצביע לראשונה על הקורלציה שבין מידת היציבות התרמודינמית של חלבונים חיידקיים לבין מידת יציבותם הביולוגית.
עם שובו לישראל, התמנה כחבר סגל אקדמי בכיר במחלקה לביוטכנולוגיה וביולוגיה מולקולרית שבאוניברסיטת תל אביב, זכה בקביעות במוסד לאחר כשנתיים וקודם לדרגת פרופסור מן המניין לאחר כשש שנים מהצטרפותו לאוניברסיטה. כשנה לאחר הקידום לדרגת פרופסור מן המניין מונה כמופקד הקתדרה לננו-ביולוגיה (עד לשנת 2012, בה הופקד על הקתדרה לביוטכנולוגיה של מחלות נוירודגנרטיביות). גזית כיהן גם כמדען אורח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (2002–2011), באוניברסיטת קיימברידג' (2016), באוניברסיטת פודן (2018–2019), ואוניברסיטת אומאו (אנ') (2019–2021). במשך השנים הנחה גזית למעלה ממאה תלמידי מחקר (מסטרנטים ודוקטורנטים) ומשתלמים בתר-דוקטורנטים. חלקם מכהנים כחברי סגל אקדמי בכיר באוניברסיטה העברית, בטכניון, באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת תל אביב, במכללת אפקה ובאוניברסיטאות רבות בהודו וסין, ואחרים בתפקידים שונים בתעשייה הישראלית ובמגזר הציבורי. גזית מרבה לשתף פעולה עם קבוצות מחקר מובילות ברחבי העולם, והוא מוזמן להרצות בכנסים מרכזיים בתחומי הביולוגיה, הכימיה והננוטכנולוגיה, פעמים רבות כמרצה מרכזי. הוא מכהן או כיהן כחבר מערכת במספר רב של כתבי עת מדעיים מובילים ופעיל בארגונים מדעיים בינלאומיים.
פעילות מחקרית
פרופ' גזית נחשב למומחה בעל שם עולמי בתחום הננוטכנולוגיה והכימיה הביולוגית ומאמריו (למעלה מ-400) פורסמו בכתבי עת מדעיים בולטים כולל Nature ,Science, Cell, Nature Physics, Nature Catalysis, Nature Materials, Nature Nanotechnology. מחקריו זכו לתהודה ולהכרה בינלאומית נרחבת ועבודותיו צוטטו למעלה מ-40,000 פעמים. הישגיו העיקריים הם הבנתו החלוצית את מנגנוניהם הייחודיים של תהליכי הרכבה עצמית של ננו-מבנים עמילואידיים, פיתוח חומרים תרופתיים מקוריים לטיפול במגוון מחלות ניווניות ופיתוח ענף חדשני של ננוטכנולוגיה אורגנית. הישגו האחרון הזה הוביל ליצירת ארגון סדור של חומרים ננומטריים סופרא-מולקולריים חדשים, חומרים שהם בעלי תכונות מכניות, אופטיות, ופייזואלקטריות ייחודיות. המבנים הכדוריים שפיתח גזית הם המבנים הביולוגיים (ולמעשה האורגניים) הקשיחים ביותר הידועים בטבע – הם בעלי מבנה פפטידי ביולוגי ובעלי מודול אלסטי כשל פלדה. הוא גם ממציא פורה של למעלה ממאה פטנטים כולל 52 פטנטים מאושרים בארצות הברית ועבודתו הובילה לפיתוח קליני ופרה-קליני של תרופות לטיפול במחלות ניווניות שונות ולתגליות חשובות בחקר מחלות עמילואידיות וקיפול חלבונים. כמו כן עבודתו בתחום החומרים הננו-מטריים הובילה לפיתוחים בתחום האנרגיה בשימוש בננו-טכנולוגיה, יצירת משטחים בציפוי מבנים ננו-מטריים בעלי כושר ניקוי עצמי, ופיתוחים של חומרים ננו-מטריים חדשנים בעלי תכונות יוצאות דופן לתעשייה ולרפואה.
2021 - פרס The Changjiang (Yangtze River) Scholar Award, הפרס האקדמי היוקרתי ביותר בסין[3]
2022 - עמית באקדמיה הלאומית לממציאים האמריקאית (National Academy of Inventors)[4]
2023 - המופקד על קתדרת Solvay הבינלאומית לכימיה, הישראלי הראשון במנוי יוקרתי זה בו כהנו בעבר 3 חתני פרס נובל[5]
כחוקר צעיר הוא צוין ברשימת הצעירים המבטיחים - 40/40 - של מגזין דה-מרקר. ב-2008 נבחרה עבודתו לאחת ממאה ההמצאות הבולטות במעבר מהאקדמיה לעולם האמיתי על ידי איגוד המנהלים של טכנולוגיות אקדמיות (AUTM). כמו כן עבודתו במסגרת מאגד של הקהילה האירופית נבחרה בשנת 2006 לרשימה של 100 הצעות טכנולוגיות בתחום הביוטכנולוגיה שמקורן בשלוש תוכניות מסגרת למחקר של האיחוד האירופאי החל משנת 1994 (המסגרות השלישית, הרביעית והחמישית של הקהילה האירופאית).
אהוד גזית משלב גם פעילות ציבורית ענפה בתחומי המדע, החברה והביטחון. הוא חבר בוועדה המייעצת לשר הביטחון למחקר ופיתוח ביטחוני (משנת 2011), חבר הוועד המנהל של אוניברסיטה בעם (משנת 2009), חבר הוועדה המייעצת של פורום MIT ליזמות (משנת 2009), חבר בוועדת היגוי העל של סדנת תל אביב למדע, טכנולוגיה וביטחון ע"ש פרופ' יובל נאמן (משנת 2010), חבר במועצת מדעי החיים בריטניה-ישראל (משנת 2012), חבר ועדת ההיגוי של תוכנית ממשק – יישום מדע בממשל (משנת 2011), וחבר בחבר הנאמנים של פרס ראש הממשלה לחדשנות בתחום תחליפי נפט לתחבורה על שם אריק ושילה סמסון (משנת 2013). כמו כן שימש בעבר כחבר ההנהלה המצומצמת (בין השנים 2008–2012 ויושב ראשה בין 2011–2008) של המרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית, חבר הוועדה האקדמית של המרכז הישראלי להעצמת האזרח ושופט בתחרות "פיים לאב" (FameLab) הישראלית של המועצה הבריטית. כמו כן כיהן כחבר בוועדות ופורומים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) והמועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ) של משרד המדע והטכנולוגיה.
חיים אישיים
גזית הוא תושב רמת השרון, נשוי ואב לשלושה.
ספריו
Gazit E. (2007) Plenty of Room for Biology at the Bottom: Introduction to Bionanotechnology. Imperial College Press, London, UK. ISBN 1-86094-677-1.
תורגם ועובד במהדורה ברוסית:
Газит E. (2011) Нанобиотехнология: необъятные перспективы развития. Nanobiotehnologiya. Neobyatnye perspektivy razvitiya. ISBN 5-91522-227-7
מהדורה שנייה:
Gazit E., Mitraki A. (2013) Plenty of Room for Biology at the Bottom: Introduction to Bionanotechnology. Second Edition. Imperial College Press, London, UK. ISBN 1-84816-930-2.
Gazit, E., and R. Nussinov (Eds.) (2008) Nanostructure Design Protocols: Methods in Molecular Biology. Humana Press, Totowa NJ, USA. ISBN 1-93411-535-5.
