RL-10 הוא מנוע רקטיאמריקאי ששוגר לראשונה ב-1963. המנוע מופעל באמצעות מימן נוזלי והיה הראשון מסוגו בארצות הברית. המנוע פותח ומיוצר על ידי חברת פראט אנד ויטני (Pratt & Whitney). גרסה מעודכנת של ה-RL-10 עדיין בשימוש במשגרים רבים. עד 2009 שוגרו מעל ל-350 מנועים מסוג זה.
היסטוריה
הניסוי הסטטי (ניסוי בו המנוע רתום לעמדת ניסוי קרקעית) של ה-RL-10 בוצע ב-1959. טיסת הניסוי הראשונה בוצעה ב-27 בנובמבר 1963. המנועים היו בשלב קנטאור של משגר אטלס.
נעשה שימוש במנועי ה-RL-10 בשלב השני של הסטורן 1 (שישה מנועים), בשלב השני של הדלתא 3 והדלתא 4 ובמשגר DC-X.[1][2] מאז ישנו שימוש ב-RL-10 (מנוע אחד או שניים) בשלב הקנטאור, לדוגמה במשגרי האטלס והטיטן.
במשך השנים היו הצעות לשימוש ב-RL-10 שלא יצאו אל הפועל, בין היתר שימוש בהם בסטורן 5 ובמעבורת החלל.
מאז שיגורו הראשון, יותר מ-350 מנועי RL-10 הגיעו לחלל, והביאו לחלל יותר מ-150 מטענים שונים. ה-RL-10 גם תרם להבאת חלליות וגשושיות לכל כוכבי הלכת במערכת השמש.
עיצוב נוכחי
ה-RL-10 עבר מספר רב של שדרוגים במשך השנים, כרגע הוא בשימוש בשתי גרסאות עיקריות.
RL-10-B-2
בשימוש בשלב השני של הדלתא 4 והיה בשימוש בשלב השני של הדלתא 3.
