Appetite for Destruction, אלבום הבכורה של הלהקה אשר ראה אור ב-1987, העניק להם תדמית פרועה בשל אווירת ההרס העצמי שבו וזכה להצלחה עצומה הן בביקורות והן במכירות, ואף הפך לאלבום הבכורה הנמכר ביותר בכל הזמנים. האלבומים Use Your Illusion I ו-Use Your Illusion II, אשר ראו אור ב-1991, המשיכו את רצף ההצלחה של הלהקה ובנוסף גם הציגו תפנית מסוימת במוזיקה שלה מפני ששילבו סגנונות אחרים חוץ מהארד רוק – וכך בעצם הכילו שירים פחות כבדים אשר לא אפיינו את אלבומה הראשון.
ב-1 באפריל2016 חזרו אל הלהקה סלאש, הגיטריסט הראשי המיתולוגי וממייסדי הלהקה ודאף מק'אגן, הבסיסט המיתולוגי אשר אף הוא ממייסדי הלהקה, וכך חזרה הלהקה להרכב המקורי שלה (חלקית, כיוון שסטיבן אדלר ואיזי סטראדלין לא הצטרפו אף הם מחדש אל הלהקה), אשר הביא להצלחתה הרבה בראשית דרכה (1985–1993)[3].
היסטוריה
תחילת הדרך (1985–1987)
Guns N' Roses החלה דרכה בלוס אנג'לס בשנת 1985 כלהקה ששילבה פאנק רוק, בלוז וגלאם רוק. ההרכב המקורי של הלהקה כלל את אקסל רוז (סולן) ואיזי סטראדלין (גיטרה מלווה) מלהקת Hollywood Rose, ואת טרייסי גאנז (גיטרה מובילה) אולה בייך (באס) ורובי גארדנר (תופים) מלהקת LA Guns. השם Guns n' Roses הוא הלחם של שמות הלהקות הקודמות. זמן קצר לאחר הקמת הלהקה, פוטר הבאסיסט אולה בייך ודאף מק'אגן הצטרף במקומו, וגם טרייסי גאנז הוחלף בסלאש, אחרי שלא הופיע לחזרות. סלאש שיתף פעולה עם דאף בלהקה קודמת בשם Road Crew, ועם סטראדלין בזמן הקצר שהוא בילה כגיטריסט ב-Hollywood Rose.
רוב גארדנר סירב לצאת עם הלהקה לסיבוב הופעות מסקרמנטו לסיאטל, ולכן עזב את הלהקה והוחלף בחברו הקרוב של סלאש – סטיבן אדלר. ההופעה הראשונה שלהם בסיאטל לא הצליחה ולכן ההופעה השנייה בתוכנית בוטלה, לאחר מסע הופעות לא מוצלח חזרו חברי הלהקה להוליווד. אף על פי שהמסע לא היה מוצלח חברי הלהקה פיתחו כימיה מעולה ונשארו כהרכב קבוע. בתחילת דרכם חברי הלהקה היו חסרי אמצעים ונאלצו לנדוד בין בתים של חברים. לאחר תקופה חברי הלהקה עברו לגור אצל מנהלת הלהקה בדירה של חדר אחד.
חתימה בחברת תקליטים
הלהקה הופיעה באינטנסיביות ברחבי ארצות הברית ובנתה לעצמה שם בעיקר בחוף המערבי של ארצות הברית. אחרי שראה הופעה שלהם במועדון "הטרובדור" בהוליווד, הזהיר צייד כישרונות של גפן רקורדס את חבריו למקצוע שהלהקה "מסריחה", וכך הרוויח זמן בניסיון להחתים את הלהקה. אקסל דרש, וקיבל, 75 אלף דולר כמקדמה, ורק אז גילה לנציג של גפן שהלהקה סיכמה עם נציגה של חברת תקליטים אחרת שיחתמו איתה בתנאי שתלך ערומה באחד מהרחובות הראשיים של הוליווד. כשלא קיימה את חלקה בעסקה, חתמו חברי הלהקה בגפן רקורדס ונכנסו לאולפן לעבודה על אלבומם הראשון.
בשלהי שנת 1986 הוציאה גפן מיני-אלבום, על מנת לשמור על עניין, מאחר שהלהקה הפסיקה להופיע לטובת הקלטת אלבום הבכורה. האלבום, שכלל ארבעה שירים, יצא בלייבל עצמאי לכאורה – Uzi Suicide, שבעצם מומן על ידי גפן עצמה, והודפס רק ב-10,000 עותקים. לקראת סוף 1986 הופיעה הלהקה בהופעה חד פעמית לאותה תקופה כאחת מלהקות החימום של רד הוט צ'ילי פפרז.
האלבום פורסם כאלבום הופעה, אבל שנים לאחר מכן הפריך רוז את הטענה. השירים באלבום הם חלק מקלטת הדמו של הלהקה – קולות הקהל הוספו בעריכה אולפנית. האלבום כלל שתי גרסאות כיסוי – Mama Kin, במקור של להקת אירוסמית' ו-Nice Boys, של להקת הפאנק Rose Tatoo. בנוסף, היו שני שירים מקוריים של גאנז – Reckless Life ו-Move to the City. שניהם נכתבו ביחד עם כריס וובר, אחד ממקימי Hollywood Rose.
ערך מורחב – G N' R Lies סלאש שימש כנגן גיטרה בלהקה בין השנים 1985–1996, חזר ללהקה בשנת 2016.
אלבומה הראשון של הלהקה, "Appetite for Destruction" (תיאבון להרס), יצא תחת גפן רקורדס ב-21 ביולי1987. תחילת הדרך של האלבום הייתה קשה, כשהציור על עטיפת האלבום המקורית (סצנה סוריאליסטית שבה מפלצת בעלת חרבות בתור שיניים תוקפת רובוט שאונס בחורה) נתקל בהרבה התנגדות, בעיקר מתנועות דתיות, וגרם לחנויות תקליטים להוריד אותו מהמדפים, או לסרב למכור אותו בכלל. העטיפה החדשה (צלב שבכל אחד מחמש קצוותיו נמצאים פרצופיהם של חברי הלהקה בתור שלדים, כשאקסל במרכז הצלב) צוירה על ידי אמן הקעקועים שקעקע לאקסל את אותו ציור בדיוק על זרועו שנה לפני כן. ציור העטיפה המקורי נמצא בחלקה הפנימי של חוברת האלבום[4].
הסינגל הראשון מתוך האלבום – Welcome to the Jungle – יצא ונתקל בקשיים רבים בשנה הראשונה. מייסד גפן רקורדס, דייוויד גפן, ביקש כטובה אישית ממנהלי MTV לנגן את הקליפ כל יום בשעות הלילה המאוחרות. אף על פי שהקליפ נוגן רק פעם ביום בשעה 6 לפנות בוקר, התחילו מעריצי רוק ומטאל לשים לב אליו, והרעיפו את מערכת MTV בבקשות. בבריטניה, יצא הסינגל יחד עם בי-סייד שכלל הקלטה של השיר It's so Easy בנוסף לשני קאברים – Whole Lotta Rosie (במקור של AC/DC), ו-Knockin' on Heaven's Door (במקור של בוב דילן) מהופעה חיה. ביפן, יצא מיני-אלבום שלם בשם Live from the Jungle שכלל את Sweet Child O' Mine יחד עם עוד הקלטות מהופעות חיות.
הסינגל השני – Sweet Child O' mine – זכה להצלחה אדירה בטלוויזיה והרדיו בקיץ 1988 בזכות קטעי הגיטרה הקליטים והמשיכה לכיוון המיין סטרים והנוער. שנים לאחר מכן ציין סלאש שזהו השיר שהוא הכי פחות אהב, אפילו שנא אותו, אבל זה נהפך לשיר הכי גדול של הלהקה אי פעם. בזכות ההצלחה הגדולה של הסינגל, יצא מחדש Welcome to the Jungle, עם עטיפה חדשה, והצליח לטפס למקום השביעי במצעד האמריקאי. הגרסה הבריטית של ההוצאה המחודשת כללה בי סייד של השיר You're Crazy בביצוע אקוסטי (לא אותה הגרסה כמו באלבום G N' R Lies).
בזמן ש-Paradise City יצא כסינגל שלישי מהאלבום, הלהקה כבר הייתה שם גדול בעולם המוזיקה, והצלחת סיבוב ההופעות שלה הזניקה את האלבום למקום הראשון במצעד המכירות של בילבורד. שלושת הסינגלים היו שירים בטופ-10, והאלבום כבר מכר 28 מיליון עותקים. סיבוב הופעות בראשותה של הלהקה התחיל והלהקה הוזמנה לנגן בפסטיבל Monsters of Rock יחד עם KISS ואיירון מיידן. כשהתחיל הסט של הלהקה, קהל של יותר מ-100 אלף איש התחיל לנוע קדימה, ולמרות בקשות חוזרות של רוז מהקהל לנוע אחורה, נמחצו שני מעריצים למוות. אירועים מהסוג הזה, במהלך סיבוב ההופעות של Appetite for Destruction, גרמו לתקשורת להדביק ללהקה את התווית "הלהקה המסוכנת ביותר בעולם". בנוסף, התנהגות חברי הלהקה משכה עוד תשומת לב שלילית מהתקשורת, כשחברי הלהקה הופיעו תחת השפעת סמים ואלכוהול על הבמה ומחוצה לה.
אלבומה השני של הלהקה, GN'R Lies כלל את המיני-אלבום Live !?*@ Like a Suicide בצד אחד, וארבעה שירים אקוסטיים בצד השני[5]. השיר One in a Million, שבו משתמש אקסל במילים שהן טאבו בחברה האמריקאית כגון Niggers ו-Faggots, זכה לביקורות חריפות מאוד מצד התקשורת וגופים אחרים, ואקסל רוז הואשם בגזענות והומופוביה. אקסל הגיב לטענות האלו בריאיון ל-MTV בשנת 1990, בו ציין שהטענות מופרכות, במיוחד לאור העובדה שגיטריסט הלהקה – סלאש, הוא חצי אפרו-אמריקאי. אקסל טען שנקודות המבט הן של הדמות בשיר, ולא דעותיו האישיות, ובא להראות את הגזענות וחוסר הסובלנות בחברה האמריקאית. רוז ציין שהוא מעריץ אמנים גדולים כמון פרדי מרקורי ואלטון ג'ון, למרות היותם הומוסקסואלים. הלהקה הופיעה בפסטיבלים יחד עם להקת המטאל Body Count, והסולן שלה, Ice T, כתב בספרו שאקסל הוא קורבן של התקשורת בדיוק כמוהו[6].
גם אחרי יציאת GN'R Lies, אלבום הבכורה המשיך לזכות באהדה רבה לאורך 1988 ו-1989 והלהקה זכתה ב"להקת ההבי מטאל האהובה" ו"אלבום ההבי מטאל הטוב ביותר" בטקס פרסי המוזיקה האמריקאי של 1990, שבו הופיעו סלאש ודאף שיכורים לגמרי ופלטו קללות בשידור חי. אקסל החליט למתן את עניין ההתמכרויות של חברי הלהקה, ואיים לפרק את הלהקה אם "חברי להקה מסוימים" לא יפסיקו "לרקוד עם מר. בראונסטון", כשהוא מתייחס להתמכרויות ההרואין של אדלר וסלאש.
מעט לאחר יציאת האלבום "Lies", פוטר המתופף אדלר מהלהקה עקב סירובו העיקש להתמודד עם בעיית התמכרותו להרואין, דבר שהזיק ללהקה במהלך סיבוב ההופעות וההקלטות. אדלר תבע את הלהקה וב-1997 זכה ב-2.25 מיליון דולר. גם חברי הלהקה האחרים התמודדו עם בעיות התמכרות לסמים ואלכוהול ואף הציגו בעיות אלו בשיר "Mr. Brownstone" באלבומם הראשון ("לרקוד עם מר בראונסטון" הוא ביטוי עגה אמריקאי לשימוש בקוק פרסי).
בשנת 1990 חזרה הלהקה לאולפן ההקלטות עם המתופף החדש מאט סורום והקלידן דיזי ריד והחלה לעבוד על הפרויקט השאפתני של האלבום הכפול "Use Your Illusion". ב-17 בספטמבר1991 יצא האלבום ונכנס מיד למקומות הראשון והשני במצעד המכירות. הוא כלל גרסת כיסוי לשיר "Live and Let Die" של פול מקרטני שהפכה ללהיט[7].
לאחר מספר הופעות של Use Your Illusion, החליט איזי סטרדלין (גיטריסט הקצב) לעזוב את הלהקה כדי לפצוח בקריירת סולו והוא הוחלף במהרה על ידי גילבי גלארק. אף על פי שאת רוב תשומת הלב של הקהל קיבלו רוז וסלאש, סבורים חלק ממעריצי הלהקה כי עזיבתו של סטרדלין היא זו שהחלה בפירוק ההרכב. בנוסף להיות גיטריסט שני, כתב סטרדלין חלק נכבד משירי הלהקה (לא פחות מרוז). בין השירים אותם כתב מתבלט הלהיט "Patience".
המתחים העיקריים בלהקה התחילו למעשה בתקופה זאת. הלהקה הופיעה כמעט כל ערב, ועבודה כה רבה גרמה לחיכוכים בין חברי להקה. רוז וסלאש, שהיו בתחילת קריירת הלהקה חברים טובים, החלו לשנוא אחד את השני, ובעצם כל חברי הלהקה "לא חיבבו במיוחד את רוז".
בשנת 1991, במהלך הופעה בסנט לואיס קפץ רוז אל הקהל, והחל להרביץ לאחד המעריצים שצילם את ההופעה במצלמת וידאו. לאחר המכות לא הסכים רוז לחזור לבמה והלהקה ירדה ממנה[8]. הקהל החל להתפרע ולזרוק כיסאות וחפצים על השוטרים שעלו על הבמה וניסו להרגיע את הקהל ולמצוא פשרה עם הלהקה. ידוע כי כ-60 אנשים נפצעו באירוע זה.
בשנת 1992 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות עולמי, כולל הופעה בקונצרט המחווה לפרדי מרקורי, בו ביצעו את השיר Knockin' on Heaven's Door, שיצא כסינגל ונכנס ישר למקום השני במצעד הבריטי[9].
בשנת 1993 הוציאה הלהקה אלבום אוסף של גרסאות כיסוי לשירי פאנק רוק בשם "The Spaghetti Incident?". האלבום לא זכה להצלחה כקודמיו, דבר שהרחיב את המתחים הפנימיים בלהקה. המופע בבואנוס איירס באותה השנה היה המופע האחרון של הלהקה במסגרת ה-"Use Your Illusion Tour" – סיבוב ההופעות הארוך ביותר בהיסטוריות הרוק, אשר נמשך כ-28 חודשים.
הדעיכה (1994–1998)
אקסל רוז החל לעבוד על אלבום חדש עם חומר מקורי ב-1993 אף על פי כן חומרים אלו מעולם לא יצאו לשווקים. ב-1994 גילבי קלארק עזב את הלהקה, והוחלף על ידי פאול טוביאס. באותה השנה, הלהקה הקליטה גרסה כיסוי לשיר "Sympathy for the Devil" של הרולינג סטונז עבור הסרט "ריאיון עם ערפד" אך חבריה כבר איבדו את הרצון לפעול במסגרתה והחלו פונים לפרויקטים עצמאיים. זו הייתה ההקלטה האחרונה של הלהקה המקורית.
בשנים 1996 ו-1997 סלאש עזב את הלהקה בעקבות חילוקי דעות עם רוז על דרכה של הלהקה, ולאחריו גם דאף ומאט, מה שהותיר את רוז כיחיד מההרכב המקורי. שלושת האחרים הקימו להקה מצליחה בשם "Velvet Revolver".
בשנת 1998 יצאה לשווקים גרסה מצונזרת של האלבום "Use Your Illusion" (בארצות הברית בלבד), בעיקר בשביל שהאלבום יוכל להימכר ברשתות וולמארט ו-Kmart.
בשנת 1998 אקסל הקים הרכב חדש ללהקה וחזר לאולפן ההקלטות. בגרסה הנוכחית של הלהקה, הופיעה והקליטה שירים מאז ועד היום. חברי הלהקה בהרכב המחודש השתנו לעיתים קרובות, אבל החברים העיקריים בה אשר כללו את הגיטריסט רובין פינק, הקלידן כריס פיטמן, והבסיסט טומי סטינסן, כמו גם פול טוביאס, המתופף ג'וש פריז והקלידן הוותיק של הלהקה דיזי ריד[10].
בשנת 1999 הלהקה הוציאה שיר חדש אחד בשם ""Oh My God", אשר נכלל בפסקול של הסרט "סוף העולם". המטרה של הוצאת השיר הייתה לקדם את הוצאת האלבום הבא של הלהקה "Chinese Democracy". באותה התקופה גפן רקורדס הוציאו את האלבום "Live Era: '87–'93" אשר הכיל ביצועים שונים של הלהקה מתוך הופעות חיות שלהם אשר התקיימו במשך סיבוב ההופעות של האלבום "Appetite for Destruction" ושל האלבום "Use Your Illusion"[11].
כמו כן בשנת 1999 הגיטריסט רובין פינק עזב את הלהקה כדי להצטרף לסיבוב ההופעות של הלהקה הקודמת שלו, "Nine Inch Nails". בשנת 2000 הגיטריסט באקטהד הצטרף ללהקה כמחליף של פינק. ג'וש פריז הוחלף על ידי ברייאן מאנטייה.
הלהקה בהרכב המחודש
הלהקה בהרכב המחודש הופיעה לראשונה בינואר 2001 בלאס וגאס ובפסטיבל הרוק הגדול ביותר בברזיל "רוק בריו". הלהקה ניגנה בעיקר את הלהיטים הישנים של הלהקה כמו גם מספר שירים חדשים מהאלבום הקרב. ב-2002 הגיטריסט פול טוביאס עזב את הלהקה בעיקר משום שמאס מלהמשיך ולהיות חלק בסיבוב ההופעות הבלתי פוסק של הלהקה. הוא הוחלף על ידי ריצ'רד פורטוס.
ב-2002 החל סיבוב ההופעות של האלבום "Chinese Democracy" – סיבוב ההופעות הראשון של הלהקה בארצות הברית מאז סיבוב ההופעות של האלבום "Use Your Illusion" משנת 1993. סיבוב ההופעות זכה לקבלת פנים משתנה. חלק מההופעות לא הצליחו למכור הרבה כרטיסים, בעוד שבשווקים גדולים יותר כמו ניו יורק כל הכרטיסים להופעה נמכרו תוך דקות אחדות. הלהקה הודיעה גם השקת האלבום Chinese Democracy, אך הוא לא יצאה לאור לבסוף[12].
לאחר סיבוב ההופעות הלהקה לקחה פסק זמן עד אשר ההופעה הבאה שלהם בפסטיבל "רוק בריו" ב-4 במאי2004. אף על פי כן, באקטהד עזב את הלהקה במרץ 2004 וגרם בכך ללהקה לבטל את המופע המיועד בריו. בנוסף לכך במרץ 2004 חברת גפן רקורדס הוציאה לשווקים אלבום אוסף אשר הכיל את הלהיטים הגדולים של הלהקה משום שרוז לא הצליח לספק להם אלבום אולפן חדש במהלך יותר מעשר שנים. רוז הביע את מורת רוחו מהאלבום בעיקר משום שהאלבום הופק ללא הסכמתו, ורוז אף תבע את חברת גפן רקורדס בניסיון לעצור את הפצתו של האלבום. ניסיון זה כשל[11].
בפברואר 2006 דמואים של השירים "Better", "Catcher in the Rye", "I.R.S" ו-"There Was a Time" הודלפו לרשת האינטרנט דרך אתר המעריצים של הלהקה. הנהלת הלהקה ביקשה שכל הקישורים לקובצי ה-MP3 וכל מילות השירים יוסרו מהפורומים ומאתרי האינטרנט. למרות זאת, תחנות הרדיו החלו להוסיף את "I.R.S" לרשימות הפלייליסט שלהם, והשיר הגיע אף למקום ה-49 לפי המדרג של "Radio & Records" בשבוע האחרון של פברואר – הפעם הראשונה ששיר אשר הודלף אל רשת האינטרנט הגיע למדרג השירים.
ב-4 במאי 2007 שלושה עותקים נוספים מתוך האלבום "Chinese Democracy" הודלפו לאינטרנט – גרסה מעודכנת של "I.R.S.", "The Blues" ושיר הנושא של האלבום. כל שלושת השירים נוגנו בעבר בהופעות חיות של הלהקה. ביוני 2007 הלהקה החלה להופיע בסיבוב ההופעות העולמי של האלבום "Chinese Democracy" במקסיקו, אוסטרליה ויפן. השיר "Nice Boys" והשיר"Don't Cry" נוגנו בפעם הראשונה מאז סיבוב ההופעות Use Your Illusion[13].
ב-19 ביוני 2008 דווח כי תשעה שירים מתוך האלבום "Chinese Democracy" הודלפו לאתר באינטרנט והוסרו מיד לאחר מכן לאחר מכתב אזהרה שנשלח אל בעלי האתר.
ב-14 ביולי 2008 חברות משחקי הווידאו "Harmonix" ו"MTV Games" הודיעו רשמית כי המשחק Rock Band 2 אשר מיועד לצאת לשווקים ב-14 בספטמבר2008 צפוי יהיה להכיל שיר חדש מהאלבום "Chinese Democracy" אשר נקרא "Shackler's Revenge".
ב-27 באוגוסט 2008, סוכני אף.בי.איי עצרו את קווין קוגיל בן ה-27 בטענה שביוני2008 הפיץ תשעה שירים של הלהקה להורדה דרך אתר הבלוג שלו "Antiquiet". הוא נשלח אחר כך לחודשיים מאסר[14].
ב-23 בנובמבר2008, הוציאו אקסל רוז ולהקתו את האלבום "Chinese Democracy"[15]. הלהקה העלתה את האלבום גם לרשת החברתית מייספייס והצליחה ליצור יותר מ-62 מיליון השמעות לשירי האלבום בסופשבוע הראשון לאחר שעלה[16].
במרץ2010 אקסל רוז נתבע על ידי קבוצת הניהול Front Line Management Group ומנהלה Irving Azoff. החברה, שניהלה את הלהקה עד לאחרונה חתמה על חוזה ב-2008 במסגרתו מובטחים לה 15% מכל רווח שעושה הלהקה, שכעת טוענת החברה שלא שולמו לה כלל. בתביעה, שהוגשה בבית משפט בלוס אנג'לס, טוענת החברה כי הלהקה הרוויחה מעל 12,470,000 דולר מאז חתימת החוזה. אקסל רוז פרסם לאחרונה בעמוד הטוויטר שלו כי הלהקה מנוהלת כיום על ידי Doc Mcghee, שניהל בעבר הרכבים כמו ג'ון בון ג'ובי ו-Motley Crue בין השאר. Azoff פורסם בעיקר כמי שעזר ללהקה להוציא את אלבומה האחרון, "Chinese Democracy", זאת לאחר 15 שנה של ניסיונות כושלים.
בראיון ב-2007, ציין חברו של רוז סבסטיאן באך כי האלבום "Chinese Democracy" יהיה האלבום הראשון מתוך טרילוגיית אלבומים אותם הלהקה תוציא לשווקים. באך ציין גם כי רוז אמר לו כי האלבום השלישי של הלהקה, אשר עדיין ללא שם, מיועד לצאת לשווקים במהלך שנת 2012. נכון להיום אף אחד מחברי הלהקה לא אישרו את אמיתות טענותיו של סבסטיאן באך. אף על פי כן, במהלך השתתפותו במספר דיונים בפורומים באינטרנט, רוז נתן רמזים לכך שהלהקה מתכננת להוציא מספר אלבומים חדשים ושירים חדשים ושיתף מספר שמות כותרים אפשריים[17].
ב-2012 ריצ'רד פרטיס הודיע על סיבוב הופעות בסניף ההארד רוק קפה ומלון בלאס וגאס, הוא גם ציין שהסיבוב שיערך מסוף אוקטובר לסוף נובמבר יהיה בחגיגת 25 שנה לאלבום הראשון של הלהקה Appetite for Destruction ו-4 שנים לאלבום "Chinese Democracy" ויקרא "Appetite For Democracy"[18]. בנוסף צורפה הלהקה באותה שנה להיכל התהילה של הרוק אנד רול[19]
2016 – הווה
ב-1 באפריל2016 חזרו ללהקה שניים ממייסדיה: סלאש כגיטריסט הראשי ודאף מק'אגן כבסיסט, וכך חזרה הלהקה להרכבה הקודם (חלקית, כיוון שסטיבן אדלר ואיזי סטראדלין לא הצטרפו אף הם מחדש אל הלהקה), אשר הביא להצלחתה הרבה בראשית דרכה (1985–1993)[3]. אף-על פי שסטיבן אדלר אינו נכלל בסגל הקבוע של הלהקה לסיבוב הופעותיה ב-2016, הוא הופיע עם הלהקה כאורח באוהיו, לוס אנג'לס ובואנוס איירס וניגן את השירים "Out Ta Get Me" ו-"My Michelle"[20]. סיבוב ההופעות של הלהקה, "Not In This Lifetime", הכניס עד כה 151.5 מיליון דולר בששת החודשים הראשונים של 2017[21].
ב-6 באוגוסט2021 הוציאה הלהקה עיבוד מחדש בהקלטת אולפן של השיר "Absurd" שנגנז מתוך האלבום "Chinese Democracy", ונכתב במקור על ידי ריד ופיטמן. זהו הסינגל הראשון שהוציאה הלהקה ביחד עם סלאש, מאז 1994[22][23].
בדצמבר2023 שחררה הלהקה סינגל נוסף בשם "The General".
Guns N' Roses בישראל
כרזת ההופעה בישראל
במוצאי שבת, 22 במאי1993, הופיעה הלהקה בפארק הירקון בתל אביב במסגרת סיבוב ההופעות Use Your Illusion Tour. למרות הקהל הרב שהגיע להופעה (כ-40,000 איש)[25], היא הוכתרה על ידי המבקרים ככישלון חרוץ מבחינת הביצוע על הבמה[26]. מספר שבועות לפני ההופעה בארץ נפצע קלארק בתאונת אופנוע, ומי שהפתיע בהסכמתו להחליף אותו לחמש ההופעות הראשונות בסיבוב ההופעות היה איזי סטראדלין. לסיבוב ההופעות של הלהקה התלווה הגיטריסט בריאן מיי, חבר להקת קווין, אשר היה מיודד ומקורב ללהקה וחימם את הופעתה. קווין נחשבת ללהקה המשפיעה ביותר על Guns N' Roses – דבר שנאמר פעמים רבות על ידי רוז וסלאש.
ב-2 באוקטובר2009 נכשל ניסיון קיום הופעה של הלהקה בישראל במסגרת סיבוב ההופעות Chinese Democracy Tour[27].
ב-18–19 בדצמבר2010 בוטלו שתי הופעות של הלהקה שהיו אמורות להתקיים בהיכל נוקיה (כיום היכל מנורה מבטחים) במסגרת סיבוב ההופעות Chinese Democracy Tour עקב אי-מציאת ספונסר[28].
ב-3 ביולי2012 הופיעה הלהקה בפארק הירקון בתל אביב במסגרת פסטיבל Summerock 2012 (בו השתתפו להקות היהודים ו-Ugly Kid Joe) וסיבוב ההופעות Close Up and Personal Tour. בהופעה זו צפו כ-15,000 צופים[29]. ההופעה זכתה לביקורות מעורבות[30].
ב-15 ביולי2017 הופיעה הלהקה שוב בישראל, גם הפעם בפארק הירקוןבתל אביב. ההופעה התקיימה במסגרת סיבוב האיחוד של ההרכב המקורי, Not in This Lifetime... Tour[31]. כל 61,000 הכרטיסים להופעה נמכרו מבעוד מועד[32]. ההופעה נמשכה 3 שעות וקיבלה ביקורות טובות[33].
ביוני2015 נכשל ניסיון קיום הופעה של סלאש (גיטריסט הלהקה בשנים 1985–1996, 2016 – הווה) עם להקת Slash Featuring Myles Kennedy and the Conspirators בגני התערוכה בתל אביב. הופעה זו הייתה אמורה להתקיים במסגרת סיבוב ההופעות World on Fire World Tour[37].
ב-26 בספטמבר2018 הופיע ט'אל עם להקת Sons of Apollo בבארבי בתל אביב. יום לפני כן קיים סדנת אמן בגגרין בתל אביב[39].
ב-9 ביולי2019 הופיע סלאש עם להקת Slash Featuring Myles Kennedy and the Conspirators במסגרת סיבוב ההופעות Living the Dream Tour, אשר נערך לכבוד השקת אלבום האולפן השלישי של הלהקה. בניגוד להופעותיה לאורך השנים, הלהקה ביצעה מעט גרסאות כיסוי לשיריו של סלאש לאורך השנים וזו כללה סולואי גיטרה ארוכים במיוחד. בתום סיבוב ההופעות הוציאה הלהקה לאור אלבום הופעה הנושא שם זהה לזה של סיבוב ההופעות[40].
.jpg)
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
