על האלבום עבדו עם מינוג מגוון של מפיקים מוזיקליים ופזמונאים ביניהם קתי דניס, דן קארי, אמיליאן טוריני, ג'וני דאגלס וקורטיס מנטרוניק. מבחינה מוזיקלית, האלבום מושפע ממוזיקת שנות ה-80 ורוב השירים באלבום מכילים אזכורים לשירים משנות ה-80 ומאמנים כמו פרינס וסקרטי פוליטי.
האלבום שונה מוזיקלית מאלבומיה הקודמים של מינוג, בעוד אלבומיה הקודמים היו מושפעים מדיסקו ודאנס-פופ אלבום זה משלב סינת'פופ, אלקטרו-קלאש, R&B והיפ-הופ. מבחינה לירית האלבום עוסק בנושאים של הנאה, פלרטוטים וסקס.
לאחר מכן, יצא "Chocolate" כסינגל האחרון ביוני באותה השנה, תוך שהגיע לעשירייה הפותחת במצעד הסינגלים הבריטי. עם צאת האלבום, קיימה מינוג מופע מיוחד בהאמרסמית' אפולו שבלונדון, לקידום האלבום תחת הכותרת "Money Can't Buy" ובו נכחו רק מעריצים אשר קיבלו הזמנה למופע ולא אנשים שרכשו כרטיסים למופע.
ביקורות והצלחה
עם יציאתו, האלבום קיבל ביקורות חיוביות מהמבקרים אשר החמיאו למינוג על ההתנסות בז'אנרים חדשים ועל הפקת האלבום. אם כי היו מבקרים שטענו שהשירים באלבום לא מספיק קליטים ומתאימים לריקודים. מבחינה מסחרית האלבום זכה להצלחה אך לא זכה להצלחה לה זכה אלבומה הקודם.
באוסטרליה האלבום הגיע למקום השני והגיע שם למעמד פלטינה כפולה. בבריטניה האלבום הגיע למקום השישי וקיבל מעמד פלטינה במדינה. גם באוסטריה ובשווייץ האלבום זכה להצלחה. לימים, נחשב האלבום כאבן דרך בקריירה של מינוג וכסמל להתפתחות האישיותית והמוזיקלית שלה בעיני רבים.