תלונות ח׳ע־ח׳פר־רע־סנב

תלונות ח׳ע־ח׳פר־רע־סנב, המכונה גם קינות ח׳ע־ח׳פר־רע־סנב, היא טקסט מצרי עתיק מסוף תקופת הביניים הראשונה או תחילת הממלכה התיכונה.[1] הטקסט נרשם על לוח כתיבה, מה שמרמז כי הוא נחשב כטקסט לבית הספר והוא מוצג כיום במוזיאון הבריטי.[2] התיארוך אינו מבוסס כעובדה, אך סבורים שהוא קרוב לתקופת זמן זו וכתיבתו של ח׳ע־ח׳פר־רע־סנב (אנ') מספרת סיפור של סבל.[3] הפרשנות של הטקסט נתונה לפולמוס אקדמאי. חוקרים מאמינים שיצירה זו היא חיבור ספרותי או יצירה על הסוגיות במצרים סביב תקופת שלטונו של ח׳ע־ח׳פר־רע־סנב.

הממלכה התיכונה (2055–1650 לפני הספירה)

תקופת הממלכה התיכונה הייתה תקופה של איחוד מחדש, שנמשכה כ-400 שנה.[4] זאת לאחר התבוסה של מנתוחוטפ השני (אנ') מהשושלת העשירית (אנ') של הרקליאופוליס. בעוד שניתן להגדיר את הממלכה הקדומה על ידי הקברים והפירמידות הגדולות שלה, הממלכה התיכונה לא החזיקה במאפיין כזה והייתה יותר זמן תחת תקופת שינויים.[5] הממלכה התיכונה הייתה תקופה של מלכים חזקים והתפשטות צבאית אל נוביה התחתונה בהנהגת מלכי השושלת השתים עשרה סנוסרת הראשון וסנוסרת השלישי.[6] תחת שלטונה של השושלת השלוש עשרה היו מלכים רבים והכס הועבר משליט לשליט, אך "דימוי הכאוס הזה סותר, לעומת זאת, על ידי התיעוד העכשווי על פקידי החצר".[7] הממלכה התיכונה נחשבת על ידי חוקרים רבים כתקופה יציבה של מלכים רבי עוצמה עד לתחילת שלטונה של השושלת השלוש עשרה, שתעביר בסופו של דבר את מצרים לתקופת הביניים השנייה.

ספרות הממלכה התיכונה

הממלכה התיכונה ידועה בפיתוח התרבותי שלה, ויצירות הספרות של תקופה זו יכונו מאוחר יותר כקלאסיקות על ידי המצרים.[5] לספרות הייתה השפעה חזקה ו"רבות מהיצירות המוכרות היום נוצרו בתקופת הממלכה התיכונה, ומאוחר יותר ראו המצרים בכמה מהן כקלאסיקות".[8] הכתבים בממלכה העתיקה היו מוגבלים במקצת, אך זה השתנה באמצע תקופת הממלכה התיכונה. ממלכה אשר הצליחו להתפתח בה סוגות שונות.[9] תקופת הממלכה התיכונה אופיינה ביצירתיות שלא הייתה אפשרית קודם לכן בהיסטוריה המצרית.

פרשנות

תלונות ח׳ע־ח׳פר־רע־סנב נחשבו כחיבור ספרותי. מכיוון שהכתיבה הייתה ככל הנראה בתקופת שלטונם של סנוסרת השלישי או אמנמחת השלישי, היא נתפסת כספרות מכיוון שהראיות מצביעות על שגשוג של מלכויות אלה.[10] מרים ליכטהיים מאמינה שהתלונות אינן אלא ספרות, אם כי היא משאירה דלת פתוחה לביקורת פוליטית אפשרית.[11] אלן גרדינר פירש את היצירה וגם ראה בה לא יותר מאשר חיבור ספרותי ו"מבחינתו היצירה אינה הישג גדול".[12] הראיות הראו שמצרים הייתה, במידה רבה, במצב שגשוג בתקופה בה סוברים שנוצר הטקסט. חוקרים אחרים חשים שהכתיבה טומנת בחובה מסר חזק ומשמעותי יותר.

יאן אסמאן (אנ') למשל מאמין שהיצירה הזו על ח׳ע־ח׳פר־רע־סנב (אנ') היא ביטוי לבעיה שרק מחברים חשים, והבעיה הזו היא הלחץ ליצור משהו חדש.[13] ח׳ע־ח׳פר־רע־סנב רואה את "חוסר המקוריות בקרב בני זמנו" ומודע מאוד לחזרתיות של זמנו ורוצה לומר משהו חדש.[14] אסמאן ממשיך ואומר כי "הפייטן מגלם ומבצע מסורת, מחבר משנה אותה על ידי הוספה".[15]

יצירה מקוטעת?

ללא כל ראיה חדשה לא ניתן לומר בוודאות, אך בהתחשב בעובדה שהיצירה שבידינו היא בת 20 שורות בלבד, מעידה על כך שלוח הכתיבה הוא רק חלק מהיצירה המקורית.[16] קשה להאמין ש"המוניטין של ח׳ע־ח׳פר־רע־סנב היה צריך להישען על יסוד כה רצוץ".[16] עדות נוספת היא העובדה שח׳ע־ח׳פר־רע־סנב "נכלל ברשימת החכמים השמורה בפפירוס צ'סטר ביטי הרביעי, וברשימה דומה כתוב על קיר קבר בסקארה".[14] לסופר הנערץ היו יצירות ידועות יותר או שהתלונות שלו היו במקור יצירה גדולה יותר והדהימה את המצרים העתידיים במבט לאחור על יצירתו.

הערות שוליים

  1. ^ Kadish, Gerald E. "British Museum Writing Board 5645: The Complaints of KhaKheper-Rē'-Senebu." The Journal of Egyptian Archaeology 59 (1973): 89. doi:10.2307/3856099
  2. ^ Lichtheim, Miriam, and Antonio Loprieno. 2006. Ancient Egyptian Literature. Volume I, the Old and Middle Kingdoms. Berkeley, Calif. ; London: University of California Press.
  3. ^ Kadish, “Writing Board 5645,” 89.
  4. ^ Van de Mieroop, Marc. 2011. A History of Ancient Egypt. Chichester, West Sussex ; Malden, MA: Wiley-Blackwell: 97.
  5. ^ 1 2 Van de Mieroop, A History of Ancient Egypt, p.97.
  6. ^ Van de Mieroop, A History of Ancient Egypt, p.113.
  7. ^ Van de Mieroop, A History of Ancient Egypt, p.107.
  8. ^ Van de Mieroop, A History of Ancient Egypt, 121.
  9. ^ Van de Mieroop, A History of Ancient Egypt, 122.
  10. ^ Bell, Barbara. "Climate and the History of Egypt: The Middle Kingdom." American Journal of Archaeology 79, no. 3 (1975): 259. doi:10.2307/503481
  11. ^ Lichtheim and Loprieno, Ancient Egyptian Literature, 440.
  12. ^ Ockinga, Boyo G. "The Burden of Kha'kheperrē'sonbu." The Journal of Egyptian Archaeology 69 (1983): 88. doi:10.2307/3821439
  13. ^ Assmann, Jan. "Cultural Memory and the Myth of the Axial Age." In The Axial Age and Its Consequences, edited by Bellah Robert N. and Joas Hans, 366-408. Cambridge, Massachusetts; London, England: Harvard University Press, 2012: 382. JSTOR j.ctt2jbs61.18
  14. ^ 1 2 Ockinga, “The Burden of Kha’kheperrē'sonbu,” 88.
  15. ^ Assman, “Myth of the Axial Age,” 382.
  16. ^ 1 2 Kadish, “Writing Board 5645,” 84.

ביבליוגרפיה

  • Assmann, Jan. "Cultural Memory and the Myth of the Axial Age." In The Axial Age and Its Consequences, edited by Bellah Robert N. and Joas Hans, 366-408. Cambridge, Massachusetts; London, England: Harvard University Press, 2012. JSTOR j.ctt2jbs61.18
  • Bell, Barbara. "Climate and the History of Egypt: The Middle Kingdom." American Journal of Archaeology 79, no. 3 (1975): 223-69. doi:10.2307/503481
  • Kadish, Gerald E. "British Museum Writing Board 5645: The Complaints of Kha-Kheper-Rē'-Senebu." The Journal of Egyptian Archaeology 59 (1973): 77-90. doi:10.2307/3856099
  • Lichtheim, Miriam, and Antonio Loprieno. 2006. Ancient Egyptian Literature. Volume I, the Old and Middle Kingdoms. Berkeley, Calif. ; London: University of California Press.
  • Ockinga, Boyo G. "The Burden of Kha'kheperrē'sonbu." The Journal of Egyptian Archaeology 69 (1983): 88-95. doi:10.2307/3821439
  • Van de Mieroop, Marc. 2011. A History of Ancient Egypt. Chichester, West Sussex ; Malden, MA: Wiley-Blackwell.

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!