השושלת השתים עשרה של מצרים

השושלת השתים עשרה של מצרים

תקופת השושלת	1991 לפני הספירה – 1802 לפני הספירה

השושלת השתים עשרה של מצרים העתיקה (שושלת XII) היא סדרה של שליטים ששלטה בין השנים 1991-1802 לפני הספירה (כ-190 שנה),^{[דרוש מקור]} במה שנחשב לעיתים קרובות לתקופת השיא של הממלכה התיכונה (שושלות XI-XIV). השושלת הרחיבה מעת לעת את שטחה מדלתת הנילוס והעמק דרומה מעבר לאשד השני ומזרחה לכנען.

השושלת השתים עשרה התאפיינה ביציבות והתפתחות יחסית. יש לה היסטוריה מתועדת היטב לתקופה. הפרעה הראשון שלו היה אמנמחת הראשון והפרעה האחרון בה היה סובקנפררע (Sobekneferu).

היסטוריה

הכרונולוגיה של השושלת השתים עשרה היא היציבה ביותר בכל התקופה שלפני הממלכה החדשה. הקאנון המלכותי מטורינו מציין 213 שנים (1991–1778 לפני הספירה). מנתון הצהיר שהיא התבססה בתבאי, אבל מהרישומים העכשוויים ברור שהשליט הראשון בשושלת זו, אמנמחת הראשון, העביר את בירתה לעיר חדשה בשם "אמנמחת-איטיטאווי" ("אמנמחת שליט שתי הארצות), הנקראת בפשטות, איטיטאווי.^[1] מיקומה של איג'טאווי עדיין לא התגלה, אך משערים שהיא נמצאה ליד פיום, כנראה ליד בתי הקברות המלכותיים באל-לישט.^[2]

סדר שליטי השושלת השתים עשרה ידוע ממספר מקורות: שתי רשימות מתועדות במקדשים באבידוס וסקארה, וכן רשימות שנגזרו מיצירתו של מנתון. ניתן לתאם תאריך מתועד בתקופת שלטונו של סנוסרת השלישי למחזור הסותי (אנ'),^[3] וכתוצאה מכך, ניתן לשייך אירועים רבים במהלך שושלת זו לעיתים קרובות לשנה ספציפית. עם זאת, חוקרים מביעים ספקנות בתועלת של התאריך הנזכר, בשל העובדה שהמיקום משפיע על התצפית על המחזור הסותי.^[4]

מצרים עברה התפתחויות שונות תחת השושלת השתים עשרה, כולל ארגון מחדש של ממשל הממלכות והתפתחויות חקלאיות בפיום. השושלת השתים עשרה הייתה אחראית גם להרחבה משמעותית של גבולות מצרים, עם מסעות צבאיים שהגיעו לנוביה וללבנט.^{[דרוש מקור]}

השושלת השתים עשרה נחשבת לעיתים קרובות לשיא הממלכה התיכונה של מצרים. הממלכה התיכונה משתרעת על פני השושלות האחת עשרה, השלוש עשרה והארבע עשרה, אך חלק מהחוקרים מחשיבים רק את השושלות האחת עשרה והשתים עשרה כחלק מהממלכה התיכונה.^{[דרוש מקור]}

שליטים

שליטי השושלת השתים עשרה במצרים

שם פרטי (נומן)	שם מלוכה (פרנומן)	שם הורוס	תמונה	תאריכים	פירמידה	מלכה
אמנמחת הראשון	Sehetepibre	Wehemmesu		1991 – 1962 לפני הספירה	פירמידת אמנמחת הראשון	Neferitatjenen
סנוסרת הראשון (Sesostris I)	Kheperkare	Ankhmesut		1971 – 1926 לפני הספירה	פירמידת סנוסרת הראשון	נפרו השלישית
אמנמחת השני	Nubkhaure	Hekenemmaat		1929 – 1895 לפני הספירה	פירמידה לבנה	Kaneferu Keminub?
סנוסרת השני (Sesostris II)	Khakheperre	Seshemutawy		1897 – 1878 לפני הספירה	פירמידת סנוסרת השני באל-לחון	Khenemetneferhedjet I Nofret II Itaweret? Khnemet
סנוסרת השלישי (Sesostris III)	Khakaure	Netjerkheperu		1878 – 1839 לפני הספירה	פירמידת סנוסרת השלישי בדחשור	Meretseger Neferthenut Khnemetneferhedjet II (Weret) Sithathoriunet
אמנמחת השלישי	Nimaatre	Aabau		1860 – 1814 לפני הספירה	פירמידה שחורה בח'וורה	Aat Hetepi Khenemetneferhedjet III
אמנמחת הרביעי	Maakherure	Kheperkheperu		1815 – 1806 לפני הספירה	פירמידת Mazghuna הדרומית (סְבָרָתִי)
סובקנפררע	Sobekkare	Merytre		1806 – 1802 לפני הספירה	פירמידת Mazghuna הצפונית (סְבָרָתִי)

ספרות מצרית עתיקה

מקורן של מספר יצירות מפורסמות בספרות המצרית בשושלת השתים עשרה. היצירה הידועה ביותר, ככל הנראה, מתקופה זו היא "סיפורו של שאנהת", שממנו נמצאו עותקי פפירוס המתוארכים לתקופת הממלכה החדשה.^[5]

חלק מהספרות הקיימת הנוגעת לשושלת השתים עשרה היא תעמולתית באופייה. נבואת נפרטי מבססת תיאור רוויזיוניסטי של ההיסטוריה המעניק לגיטימציה לשלטונו של אמנמחת הראשון. נכתבה בתקופת שלטונו של אמנמחת הראשון, תיארה נבואת חכם שניתנה למלך השושלת הרביעית סנפרו, שניבאה מלחמת אזרחים הרסנית. הוא כותב שהחכם, נפרטי, ניבא שמלך גדול בשם אמני (אמנמחת הראשון) יוביל מצרים מאוחדת מתוך התקופה הסוערת הזו.^[5] הנבואה מזכירה גם את אמו של אמנמחת הראשון^[6] מהשם המצרי הפיל טא-סטי (אנ').^{[7][8][9][10][11][12][13][14]} חוקרים רבים בשנים האחרונות טענו כי אמו של אמנמחת הראשון הייתה ממוצא נובי.^{[15][16][17][18][19][20][21]}

יצירות ידועות אחרות המיוחסות לשושלת השתים עשרה כוללות:

• מחלוקת בין אדם לבה שלו^[5]
• תלונות ח׳ע־ח׳פר־רע־סנב^[5]
• הוראותיו של אמנמחת^[5]
• האיכר צח הלשון^[5]

ראו גם

• כתבי המארות

הערות שוליים

1. Arnold, Dorothea (1991). "Amenemhat I and the Early Twelfth Dynasty at Thebes". Metropolitan Museum Journal. 26. The Metropolitan Museum of Art: 5–48. doi:10.2307/1512902. JSTOR 1512902. S2CID 191398579.
2. Shaw, Ian, ed. (2000). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford: Oxford University Press. p. 159. ISBN 978-0-19-280458-7.
3. Parker, Richard A. (1977). "The Sothic Dating of the Twelfth and Eighteenth Dynasties" (PDF). Studies in Honor of George R. Hughes.
4. Van de Mieroop, Marc (2011). A history of ancient Egypt. Blackwell history of the ancient world (1. publ ed.). Chichester: Wiley-Blackwell. ISBN 978-1-4051-6071-1.
5. Litchteim, Miriam (March 18, 2024). Ancient Egyptian Literature. University of California Press. p. 872. doi:10.2307/j.ctvqc6j1s. ISBN 978-0-520-97361-9.
6. "Then a king will come from the South, Ameny, the justified, by name, son of a woman of Ta-seti, child of Upper Egypt" "The Beginning of the Twelfth Dynasty". Kingship, Power, and Legitimacy in Ancient Egypt: From the Old Kingdom to the Middle Kingdom. Cambridge University Press: 138–160. 2020. doi:10.1017/9781108914529.006. ISBN 9781108914529. S2CID 242213167.
7. "Ammenemes himself was not a Theban but the son of a woman from Elephantine called Nofret and a priest called Sesostris (‘The man of the Great Goddess’).",Grimal, Nicolas (1994). A History of Ancient Egypt. Wiley-Blackwell (July 19, 1994). p. 159.
8. "Senusret, a commoner as the father of Amenemhet, his mother, Nefert, came from the area Elephantine."A. Clayton, Peter (2006). Chronicle of the Pharaohs: The Reign-by-Reign Record of the Rulers and Dynasties of Ancient Egypt. Thames & Hudson. p. 78.
9. "Amenemhet I was a commoner, the son of one Sen- wosret and a woman named NEFRET, listed as prominent members of a family from ELEPHANTINE Island."Bunson, Margaret (2002). Encyclopedia of Ancient Egypt (Facts on File Library of World History). Facts on File. p. 25.
10. "In a literary source, The Prophecy of Neferty, the origin of the king from the common people of Upper Egypt with a mother from the very south of Egypt"Arnold, Dorothea (1991). "Amenemhat I and the Early Twelfth Dynasty at Thebes". Metropolitan Museum Journal. 26: 18. doi:10.2307/1512902. JSTOR 1512902.
11. "This opens up several questions about the role of the elite families of Elephantine at the end of the First Intermediate Period and the beginning of the Twelfth Dynasty, especially taking into account that Amenemhat I’s mother came from that region, according to the Prophecy of Neferti"Jiménez Serrano, Alejandro; Sánchez León, Juan Carlos (2015). "A Forgotten Governor Of Elephantine During The Twelfth Dynasty: Ameny". Journal of Egyptian Archaeology. 101. The Egypt Exploration Society: 129.
12. "but also openly admitted the king’s humble origin. Without mentioning her name, Neferti simply stated that the king’s mother was a woman from the first Upper Egyptian nome (tA-sty)."A. Josephson, Jack (2009). Offerings to the Discerning Eye. Brill. p. 201.
13. "the fact that the mother of Ammenemes I, whose name appears to have been Nefert, was a native of the nome of Elephantine"C. Hayes, William (1961). The Middle Kingdom in Egypt. Internal History from the Rise of the Heracleopolitans to the Death of Ammenemes III. Cambridge University Press. p. 34.
14. "The mother of Amenemhet was apparently named Nefert and was a native of the nome, or province, of Elephantine" "Amenemhet I". encyclopedia.com.
15. General History of Africa Volume II - Ancient civilizations of Africa (ed. G Moktar). UNESCO. p. 152.
16. Crawford, Keith W. (1 December 2021). "Critique of the "Black Pharaohs" Theme: Racist Perspectives of Egyptian and Kushite/Nubian Interactions in Popular Media". African Archaeological Review. 38 (4): 695–712. doi:10.1007/s10437-021-09453-7. ISSN 1572-9842. S2CID 238718279.
17. Lobban, Richard A. Jr. (10 April 2021). Historical Dictionary of Ancient Nubia. Rowman & Littlefield. ISBN 9781538133392.
18. Morris, Ellen (6 August 2018). Ancient Egyptian Imperialism. John Wiley & Sons. p. 72. ISBN 978-1-4051-3677-8.
19. Van de Mieroop, Marc (2021). A history of ancient Egypt (Second ed.). Chichester: Wiley. p. 99. ISBN 978-1119620877.
20. Fletcher, Joann (2017). The story of Egypt : the civilization that shaped the world (First paperback ed.). New York: Pegasus Books. pp. Chapter 12. ISBN 978-1681774565.
21. Smith, Stuart Tyson (8 October 2018). "Ethnicity: Constructions of Self and Other in Ancient Egypt". Journal of Egyptian History. 11 (1–2): 113–146. doi:10.1163/18741665-12340045. ISSN 1874-1665. S2CID 203315839.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא השושלת השתים עשרה של מצרים בוויקישיתוף