PROFILBARU.COM

תורה ומסורה
Torah Umesorah
מדינה	ארצות הברית
מטה הארגון	ניו יורק
מייסדים	שרגא פייבל מנדלוביץ'
תקופת הפעילות	1944–הווה (כ־81 שנים)
	www.torahumesorah.org

תורה ומסורה הוא ארגון גג של חינוך יהודי ותמיכה קהילתית, בכל רחבי ארצות הברית. הארגון מתפעל רשת של בתי ספר יהודיים. הארגון הוקם בשנת 1944 על ידי הרב שרגא פייבל מנדלוביץ' (שהיה רב ותלמיד חכם אמריקני, מהראשונים והבולטים במנהיגי היהדות החרדית בארצות הברית במאה העשרים) כדי לתת מענה לקושי בחינוך יהודי למהגרים יהודים שהגיעו מאירופה ומרוסיה. תורה ומסורה מפעיל כ-760 בתי ספר יומיים בארצות הברית. סך התלמידים בבתי ספר אלה הוא כרבע מיליון תלמידים. כמו כן הארגון תומך ומאפשר קיומם של ישיבות, וכוללים, בקהילות יהודיות גדולות. הרב יעקב קמנצקי הכריע בשאלות של 'תורה ומסורה'. הרב אברהם יעקב פאם שימש כיושב ראש ועד הרבנים של "תורה ומסורה".

במשך השנים היו חברים בוועדת הרבנים של "תורה ומסורה" כל גדולי הרבנים בארצות הברית.

הרב יהושע צבי פישמן כיהן כמנכ"ל הארגון במשך 36 שנים עד לשנת 2007 אז פרש לגמלאות.

כיום מכהן כמנכ"ל הארגון הרב דוד נויוביץ.

היסטוריה

הארגון הוקם בשנת 1944 על ידי הרב שרגא פייבל מנדלוביץ' והרב אהרון קוטלר. היוזם והמוביל של רעיון חדש זה היה הרב מנדלוביץ', יליד הונגריה. הוא כהן אז כראש ישיבת תורה ודעת בברוקלין. המנהל במשרה מלאה הראשון, היה ד"ר יוסף קמינצקי שנבחר בשנת 1946 וקבל את המנדט להגשים את החזון של הרבנים המייסדים. עד הקמת הארגון, היו מעט מאוד בתי ספר יהודים בארצות הברית, ובפרט ישיבות ובתי ספר לבנות "בית יעקב". אך, עם הקמת הארגון, עד סוף המאה העשרים כבר היו למעלה מ-600 בתי ספר יומיים וישיבות בארצות הברית וקנדה, עם מעל 170,000 תלמידים. המוטו של הארגון הוא "הילדים הם העתיד" או "יש עתיד".

תרומתו של תורה ומסורה לחינוך היהודי בארצות הברית

מייסדי תורה ומסורה, בקשו להקים מודל אחר של חינוך שלא יהיה מבוסס על הפרקטיקה הקיימת עד להקמתו, לפיה, הורים יהודים שלחו את ילדיהם לבתי ספר ממשלתיים ציבוריים כלליים במהלך היום, ולאחר מכן בשעות אחר הצהריים או בימי ראשון השלימו לימודים יהודיים. תלמידים שהגיעו אחרי הצהרים ללמודי ההשלמה ביהדות היו עייפים, ורבים לא הצליחו לשמר את הזהות הדתית יהודית שלהם, מתוך המפגש עם החברה הכללית בארצות הברית, והמפגש עם התרבות האמריקאית ברחוב בבית הספר, ואף בביתם. לכן, החזון של תורה ומסורה היה הקמת בתי ספר פרטיים יהודיים, שיספקו יהדות והשכלה כללית תחת קורת גג אחת. במצב האידיאלי, כל בית ספר מנוהל על ידי רב מוסמך.

גורמים מסייעים להקמת תורה ומסורה

אצל הורים רבים ההלם של עוצמת השואה (של מלחמת העולם השנייה), והעובדה שלמעלה מחצי מיליון ארצות הברית יהודים שירתו בכוחות המזוינים של ארצות הברית והיו עדים לזוועות של האנטישמיות, גרם לכך שרבים גילו אהדה לחזון של חינוך יהודי, לפחות עד גיל הבר-מצווה (12–13), של ילדיהם.
גורם חשוב נוסף היה גאווה יהודית שהורגשה על ידי יהודים רבים לאחר הקמת מדינת ישראל. ארצות הברית המדינה הראשונה שהכירה במדינה היהודית החדשה. יהודים אמריקאים רבים כעת הרגישו שהם צריכים לספק את האמצעים לילדיהם ללמוד את השפה העברית ואת עקרונות הליבה של היהדות, כדי לחבר את הילדים ובני משפחותיהם וליצור אצלם גאווה בלהיות יהודי, תוך כדי הענקת השכלה כללית לילדיהם.
בתי ספר ימים היהודים החדשים נראו כמו אמצעי להשגת המטרות החדשות של כל יום הלימוד-או יהודים, לימוד כל היום תחת דת יהודית חסותה, ואילו 'חדרים' ותלמודי תורה, כי הם לא מצליחים לעורר ולהכין את הילדים היהודים כראוי שלמדו אצלו לבגרות הדתית היהודית. (לאחר שתורה ומסורה הוקם, בתי ספר המסונפים לה משכו תלמידים. במקרים רבים לאחר שתלמידים הגיעו לגיל תיכון, הוריהם שלחו אותם לבתי הספר הכלליים.)

מאמצים אורתודוקסים אחרים

בניו יורק – ניו ג'רזי, וברוקלין, קבוצות חרדיות, וחסידויות שונות (כגון סאטמר, באבוב, ויז'ניץ ועוד רבים אחרים) משכו תומכים חדשים רבים לישיבות, שהיו אינטנסיביות יותר ברמת הלימוד היהודי, מאשר המודל הקיים בבתי הספר של תורה ומסורה. הבולטים בהם, היו מוסדות ה'מרכז לענייני חינוך', אשר הוקם על ידי הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסון בשנת 1942.

הדחיפה הגדולה לצמיחת בתי ספר יומיים אורתודוקסים, באה ברובה מניצולי שואה שהגיעו לארצות הברית במהלך 1940 ו-1950 (כגון ישיבת מיר הליטאית) שלא רצו להצטרף למטרות החינוכיות של החברה החילונית. לכן הם הגיבו לקריאות לשלוח את ילדיהם לבתי הספר והישיבות (עבור הבנים), ובית יעקב (עבור נערות), שסיפקו חינוך שרובו מוקדש ללימוד גמרא והלכה (עבור הבנים), ולימוד התנ"ך דינים ומנהגים (עבור הבנות) ומיעוטו מוקדש להשכלה כללית. כל החינוך התנהל בשילוב עם שמירת מצוות משמעותית. המוסדות החדשים של הקבוצות האלה, פרחו בזכות עצמם, ובעיקר בעקבות ההנחיות שקבלו מראשי הישיבות שלהם, או האדמו"רים שלהם, שלא בדווקא ראו בתורה ומסורה את הקו החינוכי המנחה שלהם.

לקראת החלק האחרון של המאה עשרים, תורה ומסורה היה מורים ורבנים מהחברה החרדית בתי ספר חסידיים מתחילים להגיע אליו להשתלמויות בשיפור ניהול כיתה, שיפור המשמעת, ולימוד מיומנויות הוראה עדכניים. תורה ומסורה נקטה תפקיד מוביל בהקמת 'כולל' בכל קהילה שמוכנה להקים את התשתית ולארח מאמצים אלה. כמה מן צעירי הרבנים והרבניות (נשיהם) הצטרפו לאחר מכן במשרה חלקית או מלאה כמחנכים יהודים בבית הספר היומי המקומי, והשתלבו בתפקידים בבתי הכנסת הקהילתיים. בחלק מהמקרים בוגרים אלה אפילו הקימו ופתחו בתי ספר ובתי כנסת יהודיים חדשים משלהם.

קשר עם קבוצות אורתודוקסיות מודרניות

בין 1980 ו-1990 בחלק מהקהילות השייכות לאורתודוקסיה המודרנית, החלה מגמה של הקמת בתי ספר תיכוניים יומיים. עם זאת, ועד הרבנים של תורה ומסורה, שהם גם הליבה של המנהיגות החרדית של אגודת ישראל באמריקה, מנחים שלא לפתוח בתי ספר מעורבים לבנים ולבנות מעבר לתחילת גיל ההתבגרות.

שותפים לתורה

תחת הדרכתו של הרב אליי גווירץ, תורה ומסורה החלה יוזמה חדשה לקידום חינוך יהודי למבוגרים. "שותפים לתורה" מתאם לימוד חברותא להשכלה יהודית, בטלפון או באופן אישי במקרים שהדבר מתאפשר. עד כה, בארגון בינלאומי זה יש למעלה מ 30,000 חברים. בשנת 2004 חטיבה של שותפים לתורה הושקה בבריטניה – PAL ("טלפן ולמד") תיאום בין יהודים שרוצים ללמוד עוד על המורשת שלהם עם מורה ידידותי, במשך שעה בשבוע של לימוד יהודי ודיון בטלפון.

פרויקט SEED

במסגרת פרויקט SEED, תלמידי ישיבה (בנים ובנות בגיל העשרה ושנות העשרים המוקדמות שלהם) מגויסים ונשלחים בקיץ למשך כשישה שבועות לקהילות יהודיות קטנות מרוחקים, שם הם מסייעים בהדרכה, או מלמדים ילדים במחנות-יום. התנסות זו נועדה לטובת כל המשתתפים על ידי מתן חוויה של אוריינטציה תורנית.