תודעת בעלי חיים

על פי הצהרת התודעה של קיימברידג', "רמות תודעה כמעט דומות לבני אדם" נצפו באפרור אפריקני

תודעת בעלי חיים (באנגלית: Animal consciousness) היא מצב שבו יש לבעל חיים תודעה הכוללת מודעות לאובייקטים חיצוניים ולרגשות פנימיים.

תודעה אצל בני אדם מוגדרת כשילוב של תחושתיות, מודעות, סובייקטיביות, קווליה, יכולת לחוות או להרגיש, ערנות, תחושה של הערכה עצמית, ומערכת שליטה נפשית. למרות הקושי בהגדרה, לרוב הפילוסופים יש תפיסה אינטואיטיבית בעלת בסיס רחב משותף בשאלה מהי תודעה.

כאשר ניגשים לנושא תודעת בעלי חיים, מתעוררים מספר קשיים, בעיקר מכיוון שלבעלי חיים חסרה היכולת לתקשר בשפה אנושית, ולכן אינם מסוגלים לספר לנו על חוויותיהם. כמו כן, יש הגורסים כי לבעלי החיים אין כלל תודעה או רגשות, ולכן לחייהם אין שום ערך, ופגיעה בהם היא תקינה מבחינה מוסרית. הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה-17 רנה דקארט, למשל, טען שרק לבני אדם יש תודעה, וכתוצאה מכך הצדיק התעללות בבעלי חיים.

תודעת בעלי החיים נחקרת באופן פעיל מעל ל-100 שנה. בשנת 1927 פרסם הפסיכולוג האמריקאי הארווי קאר מאמר בנושא הפונקציונליזם של בעלי חיים, ובו טען כי נדרש ידע מוקדם ומעמיק בתודעה האנושית על מנת להבין את תודעת בעלי החיים. בשנת 1985 פרסם מאמר נוסף בנושא זה ובו המליץ להתחקות אחר ההתפתחות של תודעה עצמית, תפיסה, תקשורת, התכוונות, אמונות והתבוננות פנימית בעוברים אנושיים, תינוקות וילדים.

רקע פילוסופי

רנה דקארט טען כי רק אצל בני האדם קיימת תודעה, והיא לא קיימת בבעלי חיים אחרים.

בעיית גוף-נפש בפילוסופיה בוחנת את הקשר בין המוח לבין הגוף, ובמיוחד את הקשר בין התודעה לבין המוח.

קיימות שתי גישות עיקריות לבעיה זו:

• תומכי הדואליזם יוצרים הבחנה חדה בין תחומי הרוח לדברים הגשמיים.
• תומכי המוניזם טוענים שקיים רק גורם יחיד האחראי למופעים השונים בטבע, וכי רוח וחומר הם שני היבטים שונים של אותו גורם.

הבעיה נדונה עוד בימי אריסטו על ידי תלמידיו. במיוחד עסק בה רנה דקארט במאה ה-17, והגיע למסקנה כי רק בני האדם מסוגלים להבחין בין תחומי הרוח לדברים גשמיים. לשיטתו, דואליזם תקף לבני האדם בעוד שמוניזם מיטיב לתאר בעלי חיים.

מחקר משנת 2010 מצא לפחות ארבעים הגדרות שונות למושג "תודעה". חוקרים רבים עוסקים בחקר התודעה, ביניהם אתולוגים, נוירולוגים, מדעני מוח, פילוסופים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים.

אחד הגורמים המרכזיים בתודעה הוא המודעות, שהיא היכולת להיות מודע לאובייקטים חיצוניים ולרגשות פנימיים. גורמים נוספים המגדירים תודעה הם תחושתיות, סובייקטיביות, קווליה, היכולת לחוות או להרגיש, ערנות, תחושה של הערכה עצמית, ומערכת שליטה נפשית.

כאב ורגשות אצל בעלי חיים

ברנרד רולן (אנ') מאוניברסיטת המדינה של קולורדו כתב שבארצות הברית עד 1989 וטרינרים הונחו להתעלם מכאבים אצל בעלי חיים. לאחר מכן החלו מספר מחקרים וחקיקות, וכיום רוב החוקרים מסכימים כי בעלי החיים הם בעלי תחושתיות, הם מרגישים כאב, והם בעלי רגשות בסיסיים ומודעות חלקית.

מחקר מדעי

החל מהמאה ה-21 הצליחו חוקרים במדעי המוח להוכיח קשרים רבים בין מערכת העצבים לבין התודעה, וכן למצוא בסיס ביולוגי לרגשות ומחשבות. עם החוקרים בתחום הזה נמנים אנטוניו דמסיו וג'רלד אדלמן.

הסופר המדעי יוג'ין לינדן כתב מאמר בשם "קינת התוכי" שבו מוצגות דוגמאות רבות של התנהגויות אינטליגנטיות של מגוון מינים של בעלי חיים, שמהן הוא מסיק כי לבעלי חיים יש רגשות ותודעה הדומים לאלה של בני אדם.

מבחני תודעה לבעלי חיים

במסגרת המחקר המדעי נערכו מספר רב של מבחני תודעה לבעלי חיים. להלן סקירה של המבחנים העיקריים.

מבחן המראה

פילים מסוגלים לזהות את עצמם במראה.
ראו גם: זיהוי עצמי של קופים, סרטון באתר יוטיוב, מערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק.

מבחן המראה מורכב מבדיקה המוכיחה כי יצור חי מודע לדמותו המשתקפת במראה. המבחן פותח בשנת 1970 על ידי הפסיכולוג גורדון גאלופ ג'וניור.

הבדיקה מתבצעת באופן הבא: בזמן שבעל חיים (או תינוק אנושי) ישן, מסמנים סימן בעורו באזור שלא ניתן לראות ישירות אלא רק בהשתקפות במראה. לאחר שהוא מתעורר, אם הוא מזהה את הסימן ונוגע בו, זו אינדיקציה לכך שהוא מודע להשתקפותו במראה.

מאז שהמבחן הומצא, מחקרים רבים מצאו עדויות לכך שבעלי חיים רבים מזהים את עצמם במראה, ביניהם קופים (שימפנזה מצוי, בונובו, אורנגאוטן, גורילה), פילים^[1] דולפינן, קטלן, עורביים ועקעק. בשנת 2019 עבר את מבחן המראה לראשונה יצור שאינו יונק או עוף – דג נקאי ממשפחת השפתוניים.^[2]

אחת הביקורות על מבחן המראה היא שהוא מתמקד רק בראייה, בעוד מיני בעלי חיים שונים מסתמכים יותר על חושים אחרים, למשל חוש הריח אצל כלבים.

שפה

יש חוקרים הסבורים שאפשר לפרש את קולותיהם של בעלי חיים, ללמוד מהם על מחשבותיהם ולהסיק כי הם בעלי תודעה. מספר מחקרים הנוקטים גישה זו הוכיחו כי קולותיהם של תינוקות מעידים על תודעה אנושית.

חוק זיף יכול לסייע בבדיקה אם נתוני תקשורת אצל בעלי החיים מצביעים על שפה טבעית אינטליגנטית. מספר חוקרים השתמשו בחוק זה על מנת ללמוד את שפת הדולפינן.

כאב או סבל

על פי רוב ההגדרות, היכולת להרגיש סבל מעידה על תודעה, בניגוד לכאב, שבהגדרתו הוא פיזי.

תחושתיות היא אחד ממרכיבי התודעה. רוב החוקרים מסכימים כי לבעלי חיים יש יכולת להרגיש הנאה או כאב, אך חלוקים בדעותיהם לגבי יכולתם לחוש סבל.

הטיה קוגניטיבית ורגש

החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי יכולתם של בעלי חיים לחוש רגשות ולפתח הטיה קוגניטיבית. במספר מחקרים (אנ') טענו החוקרים כי הצליחו לזהות הטיה קוגניטיבית בעכברים, כלבים, חזירים ודבורים.

הצהרת התודעה של קיימברידג'

בשנת 2012 ערכה קבוצת מדענים כנס על תודעת בעלי החיים באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. הכנס הוקדש לזכר פרנסיס קריק, ביולוג מולקולרי, ממגלי מבנה ה-DNA ומדען מוח מוערך. בסיום הכנס, המדענים הצהירו בפומבי על קיומה של תודעה בבעלי חיים שאינם אנושיים. סיכום הוועידה מכונה "הצהרת התודעה של קיימברידג'".

ראו גם

• אינטליגנציה בבעלי חיים

קישורים חיצוניים

• הצהרת התודעה של קיימברידג'
• איתי להט, איך ברווזים מתאבלים, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2013
• פרופ' מיכאל טל // מגזין "אודיסאה", מסע אל תוך הכאב שלכם, באתר הארץ, 17 במרץ 2014
• אורי פסובסקי, גם הקופים מודאגים מהעתיד: הזואולוג שמציג הוכחות לחוכמתם של בעלי החיים, באתר כלכליסט, 4 בינואר 2018
• זוהר ברונפמן, שמעונה גינצבורג, חוה יבלונקה, המינים שעלינו לייחס להם תודעה, באתר הזמן הזה, אוקטובר 2018
• הכרה עצמית בקרב שימפנזים (סרטון מתורגם), 7 בפברואר 2019
• יורם גוטפרוינד, ‏אל תחפשו אצלנו, אודיסאה 29, אוקטובר 2015

הערות שוליים

1. Associated Press,הפילה עברה את מבחן המראה, 31 באוקטובר 2006
2. Masanori Kohda, Takashi Hotta, Tomohiro Takeyama, Satoshi Awata, Cleaner wrasse pass the mark test. What are the implications for consciousness and self-awareness testing in animals?, bioRxiv, 2018-08-21, עמ' 397067 doi: 10.1101/397067