שָׁנִית מִתְפַּתֶּלֶת (שם מדעי: Lythrum junceum) הוא צמח גדות רב-שנתי או הלופיט (צמח עם יכולת לנבוט ולגדול במים רדודים) ממשפחת הכופריים. זהו צמח קירח שרוע ומשתרג, שגובהו עד 60 ס"מ עם פרחים בצבע לילך עמוק, המופיעים יחידים או בזוגות בחיק העלים, קוטרם 8 מ"מ והם צופניים. הלופיט (helophyte) הוא סוג של צורת חיים בצמחים, שבו ניצני הצמיחה של הצמח נמצאים בתחתית המים, אך יש לו גבעולים או חלקים אחרים הבולטים מעל פני המים. הצמח גדל בבתי גידול לחים, כמו שולי ביצות, תעלות מים, גדות נחלים מעיינות ומקווי מים מתוקים. שנית מתפתלת שייכת לצמחי גדות ביצות ונחלים, לצמחי החגורה הראשונה, הקרובה ביותר למים, ואף יותר משנית גדולה. תפוצתו העולמית משתרעת מארצות הים התיכון (כולל סיני) ועד דרום איראן, ובדרום אוסטרליה. בישראל הוא מצוי ברוב חלקי החבל הים-תיכוני בבתי גידול מתאימים[2]. הפריחה מתחילה בתחילת מרץ ונמשכת עד תחילת אוגוסט[3].
מורפולוגיה
שנית מתפתלת היא צמח עשבוני רב-שנתי, קירח, מראהו פזור, בגובה 30 עד 60 ס"מ.
הגבעולים בעלי מקצועות, זקופים עד מזדקפים, מסועפים מהבסיס. הם אינם גדלים בצורה צפופה, אלא נוטים להתפשט או להתרחב לכיוונים שונים.
העלים מסורגים ופשוטים, באורך 1 עד 4 ס"מ וברוחב 0.2 עד 1 ס"מ. העלים התחתונים אליפטיים-מוארכים, ולעיתים בעלי בסיס דמוי לב, והעלים העליונים צרים-אזמליים עד צרים. החפיות קטנות מאוד, קרומיות ודמויות מרצע.
הפרחים דו-מיניים, כמעט סימטריים עם נטייה לסימטריה דו-צדדית, באורך 1 עד 1.5 ס"מ, רחוקים זה מזה, ומופיעים יחידים או בזוגות בחיק העלים עם 2 חפיות, כמעט יושבים (חסרי עוקץ). הפרחים הטרוסטיליים (heterostylous), צופניים ובעלי צינור פרח.
מהו צינור הפרח? מצעית הפרח עשויה בצורת צינור, שבקודקודו מאוחים בסיסי עלי הגביע, בסיסי עלי הכותרת ובסיסי האבקנים, בעוד השחלה חופשית ואינה מוקפת ברקמות נוספות של פרח. מבנה זה קרוי צינור הפרח, והוא אופייני לכל משפחת הכופריים. משפת צינור הפרח יוצאות שיני הגביע, ובין שיני הגביע העיקריות מצויות שיניים נוספות, שאינן למעשה שיני הגביעון (כעין הגביעון שבמשפחת החלמיתיים)[4][5][6].
צינור הפרח באורך 5 עד 7 (לעיתים רחוקות עד 9) מ"מ, גלילי-חרוטי הפוך, בעל 10 עד 12 עורקים (צלעות), ולעיתים עם כתמים סגולים במרכזו. השיניים 12, משולשות, כאשר 6 החיצוניות בעלות קצוות שחורים, ו-6 הפנימיות קצרות מעט מהחיצוניות או באותו אורך. עלי הכותרת באורך עד 1 ס"מ, ורודים עד סגלגלים, דמויי ביצה הפוכה.
האבקנים 12, מסודרים בשתי דורים, בשתי קומות, מעורים בבסיסו או באמצעו של צינור הפרח. שישה מהם בולטים מחוץ לצינור הפרח, והאחרים אינם עוברים את פתח צינור הפרח.
השחלה עילית, יושבת ובת 2 מגורות. עמוד השחלה דקיק, עם צלקת מעוגלת, דמוית כיפה. היות שהפרחים הם הטרוסטיליים, וליתר דיוק טריסטיליים (tristyly), באוכלוסיות של המין ישנם 3 טיפוסים שונים ביחס לאורכי עמוד השחלה: באחד עמוד השחלה ארוך מכל האבקנים, בשני עמוד השחלה קצר מהאבקנים הארוכים וארוך מהקצרים, ובשלישי עמוד השחלה קצר מכל האבקנים. לעולם אין בפרח אחד, ואף בצמח אחד, עמוד שחלה ואבקנים שקומתם שווה. האבקה תיתכן אך ורק כאשר אבקה מאבקנים בגובה מסוים מגיעה לצלקות של עמודי שחלה בעלי גובה זהה. לכן, סידור זה מבטיח שהאבקה תתרחש רק בין פרחים מפרטים שונים באוכלוסייה, ובכך נמנעת ביעילות האבקה עצמית.
הפרי הוא ההלקט גלילי חבוי בתוך צינור הפרח, אינו בולט ממנו, והוא בן 2 מגורות. ההלקט מכיל זרעים רבים, בדרך כלל נפתח על ידי 2 קשוות.
הזרעים בעלי עובר ישר וללא אנדוספרם.
הפריחה מתחילה בתחילת מרץ ונמשכת עד תחילת אוגוסט[3].
בית גידול ותפוצה
הצמח גדל בבתי גידול לחים, כמו שולי ביצות ותעלות מים, גדות נחלים ומעיינות ומקווי מים מתוקים. תפוצתו העולמית משתרעת מארצות הים התיכון ועד דרום איראן, ובישראל וסביבתה הוא מצוי ברוב חלקי החבל הים-תיכוני. הוא נפוץ בבקעת החולה, בבקעת כנרות ובגלבוע; מצוי בגולן, בעמק יזרעאל, בעמק עכו ובשרון; נדיר בגליל העליון, בגליל התחתון, במישור החוף הדרומי ובשפלה; נדיר מאוד בחרמון, בחוף הכרמל, בשומרון, בהרי יהודה, בגלעד, בעמון ובאדום[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שנית גדולה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Lythrum junceum Banks & Sol, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 1 2 3 שנית מתפתלת, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ מיכאל זהרי, כל עולם הצמחים, תל אביב: עם עובד בע"מ, 1982, עמ' 450-3
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 292-4
- ^ Zohary, M., Flora Palaestina – Part Two,, Jerusalem: The Israel Academy of Israel Academy of Sciences and Humanities,, 1972, עמ' 368-71
