שלום הציבור הייתה להקת גל חדש ישראלית שפעלה בשנים 1984–1985. היא הוקמה על ידי יובל בנאי, הגיטריסט אורן אליעזרי ואיגי דיין, שהיו חברים קודם לכן בלהקת "משינה"[2].
היסטוריה
לאחר שהתגלעו מחלוקות בין בנאי לבין שלומי ברכה, גם הוא חבר "משינה", התפרקה הלהקה במרץ 1984, לאחר הופעה אחרונה ב"קולנוע דן", בטרם הוציאה תקליט שדרים ראשון. לאחר הפירוק התפצלו דרכיהם של חברי הלהקה, ויוצאיה בנאי, אליעזרי ודיין הקימו את "שלום הציבור", בעת שברכה ומייקל בנסון הקימו את להקת "החזית העממית". הלהקה ניגנה במועדונים שונים בתל אביב, למשל בפאב "שבלול", אך הופעותיה לא זכו להצלחה רבה.
במסגרת "שלום הציבור" מצא בנאי ביטוי כרומנטיקן עדין, לעומת אפיונו כסולן סוער במשינה[3]. אורן אליעזרי ניגן בסינתיסייזר, גיטרות ובס ואיגי דיין בתופים אלקטרוניים ובכלי הקשה. ללהקה הצטרפו גם יוצאי להקת "לאופרד" אוהד ורסנו ומרק רזניק, שניגנו בבס ובגיטרה בהתאמה, ובהקלטות ניגן גם רונן בן-טל, בעל האולפן שבו הקליטו, בסינתיסייזר. בנאי שר ותיכנת Oberheim DMX (מכונת תופים שיוצרה על ידי חברת Oberheim Electronics).
במסגרת הלהקה זנחו חבריה את השירים באנגלית, ששרו במשינה, וניסו לפנות אל הקהל הרחב. הופעת הבכורה של הלהקה נערכה ב"קולנוע דן" באוגוסט 1984[4].
הלהקה הוציאה שני תקליטי שדרים לתחנות הרדיו, שאת שניהם כתב בנאי והלחין אליעזרי: "נובמבר אחד" (או באיות "נובמבר 1") ו"ינשוף על ענף גבוה". השירים זכו להצלחה מסוימת ברדיו, אך הלהקה לא הצליחה לחתום על חוזה בחברת תקליטים.
אבי מורגנשטרן כתב על הלהקה:
- השינוי שחל באורן וביובל מצביע על התפכחות לגבי המציאות הישראלית הקודרת. את "משינה" באו לראות מעטים, למרות שזכתה לביקורות נלהבות כמעט מכל כתבי הרוק. אבל ביקורות אינן מספיקות. צריך גם קהל. כמו שתיאר אחד מעמיתי את המצב במועדוני הרוק בארץ - הכל קורה שם בקטן, כמו ממעוף של ציפור.[3]
על שירם "נובמבר אחד" כתב:
- "נובמבר 1" הוא שיר אהבה די תמים, מלודי, במיוחד אם נשווה אותו לחומר שעשו השניים בעבר. בהחלט שיר קליט, אם כי האווירה קצת מנוכרת. בקיצור, משהו תקשורתי ששואף להצליח גם במצעדי הפזמונים. אפשר לומר שהשניים עשו כאן פשרה. אבל אם מצליחים לעשות גם משהו תקשורתי וגם טוב הרי תופשים שתי ציפורים במכה.[3]
יאיר לפיד תיאר את "נובמבר אחד" כשיר "חביב, קליט ולא שום דבר יותר מזה"[5].
ב-1985 התפרקה "שלום הציבור". לאחר פגישה מקרית של בנאי, ברכה ובנסון, הם החליטו על חידוש הפעילות של משינה[6]. יובל בנאי העיד בראיון כי "לא נוצרה כימיה בהרכב הזה"[7], והעיתונאי יוסי חרסונסקי העיר בעת חידוש פעילותה של משינה כי "הטקסטים הכבדים של הלהקה [של 'שלום הציבור'] לא נקלטו במועדוני תל אביב"[7].
באוקטובר 2018 עלתה גרסת רמיקס של "ינשוף על עץ גבוה" לספוטיפיי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^
בן שלו, "ינשוף על ענף גבוה": תחנה חשובה בדרכו היצירתית של יובל בנאי בהוצאה מחודשת, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2018
- ^ המחתרת דואגת ל"שלום הציבור", מעריב, 28 במאי 1984
- ^ 1 2 3 אבי מורגנשטרן, "משינה" נזכרה במאזינים, רוק עמוק, 15 ביוני 1984, בארכיון הכתבות באתר משינה
- ^ גידי אביבי, ביקורת - פופ - מבלי להפריע לשלום הציבור, כותרת ראשית, 15 באוגוסט 1984
- ^ יאיר לפיד, כולם היו בנאי: תיסלם משינה, מוסף "סופשבוע" במעריב, בארכיון הכתבות באתר משינה, 7 בפברואר 1986 (חלק 2)
- ^ דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 2: 1985 - הכל קרה כל כך מהר, זברה תקליטים, 2010
- ^ 1 2 בנאי חוזר ל"מאשינה", מעריב, 5 ביוני 1985
