שלום, תפילת הדרך הוא סרטו הראשון באורך מלא של הבמאי יקי יושע. הסרט עוסק בלבטים ומצוקות הנעורים בישראל של לפני מלחמת יום כיפור.
הסרט נחשב לסרט הפוליטי הישראלי הראשון ולאחר המלחמה אף הוגדר על ידי הביקורות כנבואי[1] ב"מעריב" הוגדר כ"סרט ההיפים הראשון ואולי גם האחרון שנעשה בארץ"[2] ובעיתון הארץ, כסרט של "היפי מתבגר".[3]
תקציר העלילה
שלום, צעיר תל אביבי, הוא בן למשפחה בורגנית. הוריו רוצים שילך לאוניברסיטה, אך לשלום אין ראש ללימודים. אבא של שלום אינו משוכנע שבנו האהוב עושה את הטוב ביותר שיכול לעשות בחייו, כשאינו עושה שום דבר.
לשלום יש מכונית סטיישן מרופטת, יש לו שתי נשים להסעה ולאהבה, ו"זה בסדר", כפי שמסבירה אחת מהן, אמא לילדה קטנה, פטפטנית ומתוקה. שלום מסתובב בדרכים, מחפש
את עצמו, צעיר ישראלי בעקבות גורלו. הוא מזדמן, בין השאר, לחבורה של אמנים, שמתווכחים על עתידה החברתי-פוליטי של ישראל. מלחמה ושלום, התנחלויות ושטחים, עשירים ועניים.
על דבר אחד אין ויכוח, העתיד לא נראה ורוד. שלום מחליט לעזוב את הארץ ולנסוע לאמריקה, אך לבסוף נשאר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דובדבני, שמוליק (2011-01-03). "לנבואת זעם יש מחיר". Ynet. נבדק ב-2024-12-07.
- ^ לילי יודינסקי, "מעריב"
- ^ נירית אנדרמן, גלריה, הארץ, 09 באוגוסט 2007
