שירות העבודה של הרייך (בגרמנית: Reichsarbeitsdienst) הייתה סוכנות שהוקמה בגרמניה הנאצית כדי לסייע בהפחתת השפעות של אחוזי האבטלה הגבוהים על הכלכלה הגרמנית והיא פעלה להכניס את המובטלים למעגל העבודה ולעודד אותם לתמוך באידאולוגיה הנאצית.
מיוני 1935 ואילך, ככל הנראה גברים בגילאי 18 עד 25 שירתו שישה חודשים בשירות העבודה של הרייך לפני שירותם הצבאי. במהלך מלחמת העולם השנייה, שירות החובה בשירות העבודה של הרייך כלל גם נשים צעירות.
הרעיון לארגון שיטפל בשירות עבודה אומץ על ידי הקנצלר החדש, אדולף היטלר אשר מינה את הירל למזכיר המדינה במשרד העבודה של הרייך תחת פרנץ זלטה, ומטרתו הייתה להקים ארגון שירות עבודה רב עוצמה. היטלר גם שינה את השם של ארגון העבודה הממלכתי ל"Nationalsozialistischer Arbeitsdienst" (או בקיצור ה-NSADׁ).
בעקבות התנגדותו של השר זלטה לפעולותיו של הירל, עבר הירל בשנת 1934 למשרד הפנים של הרייך תחת וילהלם פריק בדרגת רייך-קומיסר. בסופו של דבר, ב-11 ביולי 1934, שונה הוחלף ל"שירות העבודה של הרייך". הירל פיתח את המודל של שירות העבודה של הרייך בדומה לצבא רפובליקת ויימאר, הרייכסווהר והחליט על שירות חובה בשירות העבודה של הרייך.
ב-26 ביוני 1935 נחקק ברייכסטאג חוק שירות העבודה של הרייך, החוק הסדיר את פעילות הארגון וכלל הארבעה סעיפים[1]:
כל הצעירים הגרמנים משני המינים מחויבים לשרת את בשירות העבודה של הרייך.
שירות העבודה של הרייך אמור לחנך את הנוער הגרמני ברוח הנציונל-סוציאליזם.
שירות העבודה של הרייך מיועד לביצוע עבודת צדקה.
במלחמת העולם השנייה
אנשי שירות העבודה של הרייך עובדים בשדה בפרוסיה המזרחית, 1935
שירות העבודה של הרייך סיפקה עזרה כה חיונית לכוחות הגרמניים עד שניתנה להם את ההגנות שניתנות לחיילים במסגרת אמנות ז'נבה.
במהלך המערכה בנורווגיה והמערכה בחזית המערבית מאות יחידות של שירות העבודה של הרייך עסקו באספקת מזון ותחמושת לכוחות בחזית ובתיקון כבישים ומסלולי תעופה שניזוקו במהלך הפצצות של בעלות הברית. בנוסף לכך, אנשי שירות העבודה של הרייך היו מעורבים בפרויקטים רבים כמו הנחת שדות מוקשים, איוש ביצורים, שמירה על מקומות חיוניים ואף בניית החומה האטלנטית.
הארגון
דגל מחלקת הנשים של שירות העבודה של הרייך, הדגל היה בשימוש בין השנים 1935–1945
שירות העבודה של הרייך היה מחולק לשני חלקים עיקריים, שירות העבודה לגברים ושירות העבודה לנשים, שהיה התנדבותי עד 1939 ומאז נשים חויבו לשרת בו.
מנובמבר 1933 עד יוני 1935 חברי ארגון העבודה הממלכתי ומיוני 1945 עד 1945 חברי שירות העבודה של הרייך קיבלו תוכנית ביטוח חיים למקרה והם יחלו, יפצעו או יהרגו בזמן העבודה. הארגון מימן חינוך והכשרה לחברים עניים כדי שיוכלו ללמוד מקצוע מסוים או לקבל תואר אוניברסיטאי, אנשי שירות העבודה של הרייך נשאו "כרטיס חבר" שכלל מידע אישי (שם, תאריך ומקום לידה) וכלל גם באיזו קבוצה הם משרתים במסגרת שירות העבדה של הרייך.
