בישראל היא חולפת מצויה בסתיו, בעיקר באוגוסט-ספטמבר ובאביב ומאמצע אפריל ועד לאמצע מאי. דוגרת מצויה ברוב חלקי הארץ.[2]
אטימולוגיה וטקסונומיה
קייסרלינג ובלסיוס, שהגדירו את הסוג, לא נתנו הסבר לשם הסוג Iduna, אם כי במיתולוגיה הנורדיתאידון (Iðunn) היא אלת האביב והפוריות ששונתה לדרור (או אגוז) כדי לאפשר את הצלתה על ידי לוקי.[3] הסבר אחר הוא שמקורו מהמילה Idoneus - "מתאים" או "הולם". שם המין הספציפי pallida הוא מלטינית, ופירושו "חיוור", "בהיר".[4]
שיחנית קטנה סווגה בעבר במשפחת הסבכיים של העולם הישן כאשר אלו היו טקסון פסולת פרפילטי (קבוצה שמוגדרת לא בשל קשר ביולוגי בין חבריה, אלא בשל אי-התאמתם לקבוצות אחרות; אך לרוב עדיין עם דמיון חיצוני ביניהם). כיום היא נחשבת לחברה במשפחת הקניות (Acrocephalidae).
עד לאחרונה סווגו כל מיני השיחניות תחת סוג אחד, Hippolais, אך כיום השיחנית הקטנה מצויה בסוג נפרד, Iduna, לצד מיני שיחניות נוספים.
היא נחשבה בעבר כחלק ממין נרחב יותר של שיחנית קטנה, אך כתוצאה מהתפתחויות טקסונומיות מודרניות, מין זה פוצל לשני מינים הקרויים באנגלית "שיחנית קטנה מזרחית" (Eastern olivaceous warbler, Iduna pallida) ו-"שיחנית קטנה מערבית" (Western olivaceous warbler, Iduna opaca).[5]
I. p. alulensis (אש, ד. ג'.פירסון, ובנש, 2005) - צפון סומליה.
I. p. laeneni (ניטהאמר, 1955) - ניז'ר עד מרכז סודאן.
תיאור
זוהי ציפור שיר בינונית, באורך 12–14 ס"מ ומשקל 8–16 גרם.[9] היא בעלת מראה אחיד יחסית ופשוט, ללא סימנים בולטים. אצל הבוגר החלקים העליונים אפורים-חומים עד זיתיים, והגרון ויתר החלקים התחתונים בעלי גוון בז'-לבנבן בהיר. הראש מחודד עם טבעת-עין בהירה עדינה מאוד, מצח שטוח, ומקור ארוך וחד המותאם לאיסוף חרקים. חלקו העליון של המקור כהה ואילו חלקו התחתון צהבהב. הרגליים אפורות. הזוויגים זהים, כמו אצל רוב בני משפחתה, אבל לצעירים יש יותר צהוב על הבטן. היא נוהגת להקפיץ את זנבה מעלה ומטה.
שונות
התת-מין הצפון אפריקאי I. p. reiseri קטן מאוד ובעל גוון חולי יותר בחלקים העליונים, במיוחד באזור הראש. I. p. laenini ממרכז אפריקה גם קטן למדי, עם מקור וזנב קצרים. התת-מין הטיפוסי המצרי I. p. pallida גם קטן יחסית, אך כהה יותר ובעל זנב קצר יותר משני תת-המינים הנזכרים לעיל.[10]
קולות
היא קולנית למדי, ולעיתים קרובות מסגירה את הימצאותה בשירתה הרמה. השירה היא צקצוק פטפטני החוזר על עצמו, וקריאותיה הן "טק טק" אופייני לבני משפחתה.
מינים דומים
שיחנית קטנה מערבית (Western olivaceous warbler, Iduna opaca) שונה ממין זה בהיותה גדולה יותר ובעלת גוון חום חם יותר בחלקים העליונים; יש לה גם מקור גדול יותר. לחלק מהפרטים יש לפעמים גוון ירקרק בחלקים העליונים, ויכול להיות קשה מאוד להבדיל אותם משיחנית אסייתית (Iduna rama).
אקולוגיה
תפוצה
שיחנית קטנה מתרבה מדרום-מזרח אירופה והמזרח התיכון ועד למערב אסיה. התת-מינים הצפוניים נודדים למרחקים ארוכים, החורפים במזרח ובצפון-מזרח אפריקה ומקומיים בדרום-מערב חצי האי ערב. התת-מינים הדרומיים יותר, laeneni, alulensis וכנראה גם אוכלוסיות דרומיות של pallida ו-reiseri יציבות או מבצעות שיטוט קצר בלבד. היא מזדמנת נדירה לצפון אירופה.[11]
בית גידול
מין זה מעדיף עצים ושיחים גבוהים במגוון בתי גידול: גנים צפופים, פארקים, יערות, לרוב של צפצפה, וגם שיחים גבוהים צפופים או עצים על גדות אגמים, פרדסים ומטעים, כולל עצי אורן צעירים. היא מצויה גם בחורשות אלון, ורדים, אורנים נמוכים, רותם, שיטים וכדומה.[11]
תזונה
כמו רוב קרוביה היא אוכלת בעיקר פרוקי-רגליים כמו כנימות, זבובונים וחרקים זעירים אחרים. בימי הנדידה היא ניזונה גם במזונות עתירי אנרגיה, כמו פירות וצוף, בייחוד בקיץ המאוחר.[2]
קינון
עונת הקינון נמשכת ממאי עד יוני, ובתטולה שתיים או שלוש ביצים. הדגירה נמשכת 12 ימים והגוזלים פורחים מן הקן כעבור שבועיים נוספים.[2] הקן הוא גביע חזק של גבעולים וזרדים רכים, המרופד בפרווה צמחית וממוקם במזלג של ענף, בדרך כלל של עצי אשל.[12]
סטטוס
ארגון BirdLife International העריך בשנת 2021 את גודל האוכלוסיה האירופית בכ-6,510,000–13,600,000 פרטים בוגרים. כיוון שאוכלוסיה זו נחשבת לכ-30% מסך האוכלוסיה העולמית, מעורכת זו בכ-21,700,000–45,300,000 פרטים בוגרים. מגמת האוכלוסיה לא נאמדה, אך גודל האוכלוסיה העצום וטווח התפוצה הנרחב הביאו את האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע לסווג את המין במצב שימור "ללא חשש".[11]
^Silke Fregin; Martin Haase; Urban Olsson; Per Alström (2009). "Multi-locus phylogeny of the family Acrocephalidae (Aves: Passeriformes) – The traditional taxonomy overthrown". Molecular Phylogenetics and Evolution. 52 (3): 866–878. doi:10.1016/j.ympev.2009.04.006. PMID19393746.