שיוט הערים הוא שיוטסירות וספינות מפרש תחרותי ועממי, המתקיים לאורך חופי מדינת ישראל, מאז שנת 1939.
השיוט הראשון
ב־25 במאי 1939, חג שבועות, התקיים שיוט הערים הראשון, בין תל אביב לחיפה. בשיוט השתתפו 3 סירות: "נחשון" ו"ברגר" מתל אביב ו"ויצמן" מחיפה. השיוט לווה ברוח צפונית חזקה ולסירות לקח בין 27–34 שעות להגיע לחיפה. את השיוט נצחה הסירה "נחשון" בפיקודו של מנשה ברוך. בשיוט השתתפו בין היתר, שמואל טנקוס ומוקה לימון (לימים מפקדי חיל הים).[1]
בין היוזמים של השיוט היה זלמן חייקין אשר השתתף בשיוט הראשון כמפקדה של הסירה "ויצמן". (לאחר מותו ב-1944, ממחלת הדבר, המשיך להתקיים השיוט והוקדש לזכרו).[2]
ארגון שיוט הערים
לאורך השנים מספר רב של ארגונים לקחו חלק בארגון ותפעול השיוט.
השיוטים הראשונים אורגנו על ידי הפלוגה הימית של הפועל, ביחד עם החבל הימי לישראל. לאורך השנים אורגן השיוט בשיתוף ארגוני שיט וספורט, מעגנות, עיריות וארגונים שונים.
בשנים האחרונות מאורגן השיוט בהתנדבות מלאה על ידי קהילת שייטי הכרמל אשר לקחה את האחריות על הארגון ממועדון שייטים כרמל אשר נסגר.
סנוניות:מקום ראשון קיסריה משדות ים בפיקודו של שגי יהלום
מקום שני אדם הפועל נהריה בפיקוד אסי ברגר
השתתפו 25 סירות המועדונים מהצפון שלטו: 4 סנוניות מהפועל נהריה,2סנוניות מקציני ים,2סנוניות מראש הנקרה, 1 מגשר הזיו
השיוט קוצר בשל רוח צפונית חזקה מאוד וקו הסיום היה בשדות ים רק 4 סירות חצו את הקו ראשונים ״קיסריה״ משדות ים. מקום שני ״אדם״ הפועל נהריה
בפיקודו של אסי ברגר מקום שלישי ״מיכה שתיים״ הפועל שדות ים מקום רביעי ״ציפי״
הפועל נהריה
בשנה זאת ושקדמו לה נהריה ושדות ים היו המועדונים הדומיננטיים בכל שנה הופיעו עם סירות הכי מתקדמות המועדונים היו המובילים בשנו. השמונים וכל שנה ניבחרו להוביל השייטים הנבחרים של אותם מועדונים
לאורך השנים הוקדשו השיוטים למספר אנשים ואף למספר מטרות.
השיוטים הראשונים (החל מן השיוט השני) הוקדשו לזכרו של זיאמה חייקין. מחלוצי הפעולה הימית בהפועל ובישוב.[28] זיאמה אשר השתף בשיוט הראשון והיה ממארגניו נפטר בשנת 1944 בהיותו ימאי בנמל חיפה בעת השתוללה בה מגפת הדבר.
בשנת 2010 הונצח נשיאה השישי של מדינת ישראל, חיים הרצוג שהיה חובב שיט ושיט מפרשיות מושבע.
בשנת 2014, הונצח מי שהיה המורה הראשון לימאות בבית הספר הימי מכמורת,[29] נחום (חתולי) בן גל.
שנים בהן לא התקיים השיוט
שיוט הערים מתקיים כל שנה. עם זאת היו מספר שנים חריגות בהן לא התקיים שיוט הערים:
לאורך השנים השתתפו מאות ואף אלפי ילדים, נערים ומבוגרים בשיוטים השונים אשר התרחשו לאורך חופי ישראל. לרבים מהם סיפורים מעניינים אותם שיתפו בפורומים שונים, בספרים ובשיחות פנים אל פנים. להלן מספר סיפורים שכאלה.
שיוט ערים 1944
נערך לאחר הפסקה של 4 שנים (מרבית מלחמת העולם השנייה). לפני השיוט התקיים טקס לחנוכת סירה חדשה להפועל תל אביב בשם וינגייט. לאחר הטקס יצאו ארבע הסירות המשתתפות לזינוק מתל אביב לחיפה. את הסירות ליוו הספינה ארלוזורוב בפיקודו של שמואל טנקוס ועל סיפונה עיתונאים, ותיקים וחברים וסירת המנוע טרומפלדור. רוח צפונית חזקה וגלים עלו, וכל הספינות פרשו לאורך המסלול, כאשר הסירה ניסן סט, שהובילה לאורך כל התחרות הגיעה עד עתלית ועל כן קיבלה את גביע החבל הימי לישראל.
שיוט ערים 1949
"האירוע השנתי הגדול היה תמיד שיוט הערים מחיפה לתל אביב או בכיוון ההפוך. סדרי זינוקים היו רחוקים מסדרי ההזנקה החוקיים של שיוטי שנים מאוחרות יותר, אך תמיד היו קשורות בהתרגשות. בשיוט השישי (למיטב זכרוני) בהיותי בדרג א', זכיתי להפליג ב"כתריאל" (ע"ש כתריאל יפה), בפיקודו של אליעזר בן ארצי... לא הגענו להיות בין הראשונים אך בחשכת הליל כשהגענו, לנמל חיפה, נאסרנו על ידי שוטרי סירת משטרה בריטית, הובאנו למעגן המשטרה הבריטית בנמל, אל קודמינו. שוחררנו רק בבוקר למחרת כשהוברר כי איננו אנשי כוח המגן."[33]
שיוט ערים 1977
46 מפרשיות החלו את השיוט, אך רק 27 הגיעו לקו הגמר. 19 סירות פרשו ביום הראשון עקב תקלות ומזג אוויר סוער, השיוט קוצר והתקיים מיפו למכמורת וממכמורת לנחשולים.[18]
שיוט ערים 1981
ביום הראשון בין ת"א לשדות ים, עלתה רוח צפונית חזקה. באזור מכמורת, מספר סנוניות שיגרו אותו מצוקה (רקטות מצנח אדומות). מספר כלי שיט הגיעו לסייע, לאחר שהסנוניות אשר ניסו להיכנס למעגן מכמורת ופספסו את פתח המעגן, התהפכו והחלו להתנפץ על הסלעים צפונית לפתח. בין הסנוניות היו סירות של בית הספר לקציני ים עכו, בהן "מיכל". יתר הסירות המשיכו לשדות ים, שם מספר סירות התהפכו במהלך ביצוע ההחפה.
שיוט ערים 1984
רוח צפונית מערבית חזקה שהופיעה במפתיע תחת העננים מלווה בגשם חזק וברד, הפכה מספר רב של סנוניות דקה לפני הזינוק בעכו. סירות המנוע לרבות של חיל הים פעלו לעזור לצוותי הסירות. יאכטות שזינקו שעה קלה לפני כן ספגו נזקים קלים גם כן. גלשנים אשר השתתפו בזינוק מוקדם גם כן נפגעו ממכת הרוח. סירת משטרה סייעה בחילוץ מרבית הגולשים. סנוניות רבות ניזוקו בעת שגלי חוף הטילום על חוף הים של עכו.
שיוט ערים 1990
זינוק ללא רוח בחיפה, מתפתח לצפונית מערבית חזקה באזור עתלית. גלי גיבוע עולים ומספר סנוניות מתהפכות. מתוך 72 סנוניות אשר זינקו, 17 חצו את קו הגמר בתל אביב.
שיוט ערים 2016 (השיוט ה-60)
השיוט התקיים ברוחות צפוניות ערות וכלל כ־50 ספינות. לאור הרוחות העזות, למספר ספינות נקרעו מפרשים וחיבל.
שיוטים דומים
לאורך השנים התקיימו שיוטים נוספים באותו שם אשר אורגנו על ידי חבל ימי לישראל.[34]