רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (16 בדצמבר 2024)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (16 בדצמבר 2024)
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שחף לבן-עין (שם מדעי: Ichthyaetus leucophthalmus) הוא מין של עוף ים ממשפחת השחפיים. שחף זה קטן יחסית והוא חי בטבע באופן טבעי אך ורק באזור ים סוף, ולכן הוא מוגדר כמין אנדמי לאזור זה. הוא נחשב לאחד ממיני השחפים הנדירים בעולם. נכון לשנת 2021, מספר הפרטים נאמד ב-12,000–13,000 בלבד. רובם נמצאו ותועדו על ידי "האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע" (IUCN).[דרוש מקור]
מקור השם
מקור השם הוא עיגול לבן הנמצא מסביב לעיניים, וייחודי רק למין זה.
מאפיינים
אורך: 39-43 ס"מ. מוטת כנפים: 100-115 ס"מ.
שחף זה הוא בגודל בינוני ביחס לקרוביו, מקורו ארוך ודק וכפוף כלפי מטה. מחזהו ומעלה צבעו בגוונים כהים כגון אפור-חום אצל הבוגרים וחום אצל הצעירים. בכל גיל צבע כנפיו כהה עם שפת זרימה לבנה לאורך הכנף. לשחף הבוגר יש ראש שחור שנמשך עד לגרונו. סביב עיניו יש טבעות לבנות ובולטות. בתקופת החורף ראשו הופך להיות בהיר יותר ומחוספס.
התנהגות
תפוצת השחף אינה יציבה במהלך תקופת הרבייה שלו והוא מגיע לכל רחבי ים סוף. תקופת הרבייה שלו היא בין יוני לאוגוסט בעיקר בערב הסעודית. הטלת הביצים מתרחשת ביוני ובקיעתן מתרחשת לרוב באוגוסט. במצרים תקופת הרבייה יכולה להגיע עד ספטמבר. קבוצות הרבייה שלהם קטנות - כ-25 זוגות בקבוצה אחת. מחוץ לתקופת הרבייה נצפה טווח רחב של קיום, החל מפרט החי בבדידות עד להקות של מאות ואף אלפי פרטים.
בתי הגידול של שחף לבן עין הם בדרך כלל חופי הים ועיקר מזונו בא מן הים: דגים, רכיכות וסרטנים. הוא אוכל גם מעט פירות. הוא נצפה על מזחים, סירות דיג, שוניות אלמוגים ועל סלעים בחופים. יש תושבים מצריים המחזיקים שחף זה בביתם כעוף מחמד.
שחף זה בונה את קינו על סלעים חשופים או בחול. הקן בנוי בצורת טבעת ועשוי מזרדים, אצות ופסולת. במקומות סלעיים הקן מורכב מצמחים הנמצאים על הסלע או מחומר שאינו חדיר למים. התטולה עומדת על 2–3 ביצים.
תפוצה
השחף לבן העין דוגר בים סוף בלבד, ממצרים בצפון דרומה עד לפתח הדרומי של ים סוף. בישראל השחף נמצא במפרץ אילת, כאשר מספרים גבוהים שלו מופיעים בחורף ובתחילת האביב. בזמנים נדירים מאוד השחף מגיע לחוף הים התיכון.
מצב שימור
השחף נמצא בסכנת הכחדה עקב גודלו הקטן של האוכלוסייה, העומד על כ-12,000-13,000 שחפים בלבד, ושטחי הדגירה המוגבלים. הוא סובל מציד, הרס קנים ואתרי דגירה, וחשיפה לזיהומים בים. במונחי מצב השימור, הוא נחשב "קרוב לסיכון" (Near Threatened) ברשימה האדומה של IUCN.[1][2][3]