שחיקה דמוקרטית

מאז שנת 2010 בקרוב, מספר המדינות שעוברות שחיקה דמוקרטית (כחול) גבוה יותר מאלו שעוברות דמוקרטיזציה (צהוב).

במדעי המדינה, שחיקה דמוקרטית (democratic decay), נסיגה דמוקרטית (democratic decline) או דה-דמוקרטיזציה (מכונה גם: democratic backsliding) הוא כינוי לתהליך של ירידה הדרגתית באיכות הדמוקרטיה, שנגרמת על ידי היחלשותם של המוסדות הפוליטיים המקיימים את מרכיבי הדמוקרטיה.[1]

שחיקה דמוקרטית כרוכה בהיחלשות של מוסדות דמוקרטיים, כגון העברה שלווה של הכוח לממשלה הבאה, בחירות חופשיות והוגנות, או בפגיעה בזכויות אדם העומדות בבסיס הדמוקרטיה, במיוחד חופש הביטוי[2]

בשנים האחרונות קיימת מגמת נסיגה בדמוקרטיה: חקרים מראים כי מספר המדינות הדמוקרטיות בעולם נמצא בירידה, עם עלייה במספר המשטרים האוטוריטריים.[3]במדינות רבות ישנה מגמה של הגבלת חופש העיתונות[4], של החלשת מוסדות דמוקרטיים כמו בתי משפט ומערכות בחירות[5] ושל שחיקה בזכויות אדם.[6] כן קיימת מגמת התחזקות של מנהיגים ומפלגות פופוליסטיות המערערים על עקרונות דמוקרטיים בסיסיים.[7] גם האתגר הטכנולוגי החדש מולו ניצבות דמוקרטיות- השימוש ברשתות חברתיות ובמידע מוטעה, מחזק את מגמת הנסיגה הדמוקרטית הקיימת בעולם.[8]

מאפייני השחיקה הדמוקרטית

לדעת חוקרים, עקרון השחיקה הדמוקרטית מתבטא בהיחלשות של אחד ממרכיבי היסוד החיוניים לקיום דמוקרטיה בריאה, כאשר אלו מאוימים בנסיבות שונות.[9][10]דוגמאות בולטות לשחיקה דמוקרטית הן:

  • הפרת קיומן של בחירות הוגנות וחופשיות.[9] למשל באמצעות מניעת השתתפות של מועמדים מהאופוזיציה, שינוי חוקי הבחירות, ושימוש במשאבי המדינה לקידום מועמדים מטעמם. מניפולציות של מערכות בחירות וסכסוכים אלימים גורמים לאובדן אמון הציבור בתהליכים הדמוקרטיים וביכולתם להביא לשינוי.
  • פגיעה או הפחתה של זכויות החירות של הפרט, כגון חופש הביטוי וחופש ההתאגדות (ובכללן קיומה של תקשורת מאוזנת), עימותים אלימים לעתים קרובות בהובלת משטרים אוטוריטריים, וכן פגיעה ביכולתה של האופוזיציה הפוליטית לאתגר את הממשלה, לתת עליה דין וחשבון וליתן אלטרנטיבות למשטר הנוכחי.
  • היחלשות שלטון החוק (כלומר של מערכת האיזונים הבלמים המפקחת על הממשלה ועקרון הפרדת הרשויות), כמו למשל כאשר מאוימת עצמאותה של הרשות השופטת או כאשר ההגנות על כהונת עובדי שירות המדינה נחלשות או מבוטלות.[11]
  • כאשר הממשלה מנצלת איום ביטחוני לאומי ליצירת "תחושת משבר" או מצב חירום, המאפשר לה להפקיע לסמכותה תחומי שליטה נוספים או להעמיד את מבקריה כ"חלשי אופי" או כלא-פטריוטיים ולתאר את מגני המוסדות הדמוקרטיים כנציגים של "אליטה עייפה ומבודדת".[11]

דרכים לעצירת מגמת הנסיגה

דו"ח Freedom House לשנת 2024 מציין כי יש לפעול כנגד מגמה זו:[12]

  • לפעול נגד מניפולציה של מערכות בחירות ולתמוך במי שפועלים כנגד הטיית תוצאות הבחירות,
  • לפעול לפתרון סכסוכים באופן שלוקח בחשבון זכויות אדם: לדחוף לדיאלוג ומשא ומתן במקום אלימות, ולקדם פתרונות שמכבדים את זכויות הצדדים המעורבים.
  • להתנגד להפרות זכויות אדם באזורים אלו, ולקדם פתרונות שיאפשרו לתושבים באזורי סכסוך לקחת חלק בתהליכים פוליטיים.

דו"ח BTI לשנת 2024 מדגיש את חשיבותן של מוסדות ומוקדי ביקורת כגון הרשות השופטת, הפרלמנט ותקשורת חופשית כגורמים מכריעים במאבק להגנת הדמוקרטיה.

הדו"ח גם מדגיש את חוסנה של חברה אזרחית כמעוז חשוב בהגנה על הדמוקרטיה. הוא מציג דוגמאות המדגישות את התפקיד המרכזי שממלאת החברה האזרחית בהבטחת בחירות הוגנות ושימור אמינותן, לעתים קרובות בשיתוף פעולה עם רשויות בחירות או בתי משפט חוקתיים.[13]

שכיחות

מכון V-Dem השוודי מפרסם את מדד "זני דמוקרטיה" שמודד את מצב הדמוקרטיה בעולם באמצעות מיקוד ב-7 סוגי דמוקרטיות. בשנת 2018 פרסם המכון את "דוח הדמוקרטיה" השנתי שלו, שהשתמש במעל 400 אינדיקטורים הנוגעים לדמוקרטיה, זכויות אדם, זכויות אזרח והסדרי חופש המבוססים על דרוגים של מעל 3,200 מומחים מ-180 מדינות. כ-50 מדדים מתארים רכיבים של דמוקרטיה כמו העצמת נשים, חופש ביטוי, בחירות הוגנות וחופשיות ועוד.[2] לפי הנתונים קיים גל של שחיקה דמוקרטית בעולם. המכון זיהה שחיקה דמוקרטית בהונדורס, ניקרגואה, רוסיה, ונצואלה, טורקיה ואוקראינה. כמו כן במהלך העשור השני של המאה ה-21 נצפו סימני התדרדרות ניכרים במדינות כמו ברזיל, הודו, ישראל וארצות הברית.[2]

דו"ח v-dem לשנת 2024 מצביע על נסיגה דמוקרטית ברחבי העולם. על פי הדו"ח, למרות שבשנת 2023 העולם מחולק כמעט באופן שווה בין דמוקרטיות (91 מדינות) לאוטוקרטיות (88 מדינות), 71% מאוכלוסיית העולם - 5.7 מיליארד בני אדם - חיים תחת משטרים אוטוקרטיים- עלייה משמעותית בהשוואה לעשור קודם, אז רק 48% מהאוכלוסייה חיה תחת משטרים אלו. הדו"ח מציין כי ממשלות משתמשות יותר ויותר בצנזורה של תוכן פוליטי ברשתות חברתיות, בהפסקות אינטרנט ובהפצת מידע כוזב כדי לשלוט בזרימת המידע ומדגיש את הפוטנציאל להמשך הנסיגה הדמוקרטית בעולם.[14]

ב-2019, ציין הארגון האמריקאי "Freedom House" (אנ'), המפרסם את דו"ח החירות השנתי כי שחיקה דמוקרטית באה לידי ביטוי במגוון של מדינות ואזורים ברחבי העולם. מחקרים מדעיים שנערכו בעשור השני של המאה ה-21, הצביעו על שחיקה דמוקרטית בהונגריה, פולין, צ'כיה[15], טורקיה[16][17], ונצואלה ומדינות נוספות.[18] בשנים 2017 ו-2019, מדעני מדינה ציינו כי ארצות הברית נמצאת בסכנה של שחיקה דמוקרטית. גם הדו"ח של Freedom House לשנת 2024 מציג תמונה על פיה קיימת היחלשות של הדמוקרטיה ברחבי העולם.

גם הדו"ח של קרן ברטלסמן ממרץ 2024, מצביע על נסיגה גלובלית בממשל דמוקרטי. על פי הדו"ח מספר האוטוקרטיות נמצא בעליה. נכון לשנת 2024 קיימות 74 אוטוקרטיות לעומת 63 דמוקרטיות בעולם. על פי הדו"ח, משנת 2022 עד 2024 הבחירות ב-25 מדינות היו פחות חופשיות והוגנות בהשוואה לעבר, וחופש הביטוי וחופש העיתונות הוגבלו ב-39 מדינות. כמעט שליש מתוך 137 המדינות שנבחנו מראות את הירידה הגדולה ביותר בהזדמנויות להשתתפות פוליטית שנרשמה אי פעם על ידי הדו"ח.

הדו"ח מציין כי במדינות רבות ברחבי העולם ישנה ירידה ביכולת הממשל לתפקד בצורה יעילה, שקופה וצודקת. גורמים כמו שחיתות, קיטוב פוליטי ובירוקרטיה לא יעילה מקשים על ממשלות לקבל החלטות נבונות, ליישם מדיניות יעילה, ולתת מענה הולם לצרכי האזרחים. כתוצאה מכך, אמון הציבור בממשל נפגע, הצמיחה הכלכלית מועכבת, והיציבות החברתית והפוליטית נחלשת. ריכוז הכוח בידי הנהגה צרה פוגע ביכולת לקבל החלטות מושכלות ולתת מענה יעיל לבעיות הציבור.[19]

מדינות בהן חלה נסיגה בדמוקרטיה

על פי דו"ח ה"Freedom House" לשנת 2024 המדינות בהן חלה נסיגה בדמוקרטיה הן:

אמריקה:

  • גואטמלה: ניסיון ההפיכה לאחר ניצחונו של ברנרדו ארבלו בבחירות .
  • אקוודור: ירידה מ"חופשית" ל"חופשית חלקית" עקב אלימות קשה במהלך הבחירות, כולל רציחתם של מועמדים פוליטיים.
  • אל סלבדור: שינויים בחוקי הבחירות וריכוז כוח בידי הנשיא נאיב בוקלה.

אסיה:

  • קמבודיה: מניעת השתתפותה של מפלגת האופוזיציה העיקרית בבחירות.
  • תאילנד: עלייה מ"לא חופשית" ל"חופשית חלקית". חששות לגבי עתיד הדמוקרטיה עקב התערבות של גורמים לא נבחרים בתהליך הרכבת הממשלה.
  • מיאנמר: המשך הידרדרות החופש תחת שלטון החונטה הצבאית.
  • הונג קונג: המשך הידרדרות החופש תחת שלטון סין .
  • טיבט: המשך דיכוי תרבותי ופוליטי מצד סין.

אפריקה:

  • ניז'ר: ירידה חדה בחופש בעקבות ההפיכה הצבאית.
  • בורקינה פאסו: המשך הידרדרות החופש תחת שלטון החונטה הצבאית.
  • מאלי: דחיית בחירות והמשך הידרדרות החופש תחת שלטון החונטה הצבאית.
  • סודן: המשך הידרדרות החופש וסכסוך אלים בין פלגים צבאיים יריבים.
  • גבון: ירידה בחופש בעקבות הפיכה צבאית.
  • זימבבואה: בחירות פגומות ודיכוי האופוזיציה.

אירופה:

  • פולין: ניצחון האופוזיציה בבחירות, אך ירידה בציון החופש עקב מניפולציות של המפלגה השלטת.
  • טורקיה: המשך הידרדרות החופש תחת שלטון ארדואן.
  • רוסיה: המשך הידרדרות החופש והחמרת הדיכוי הפוליטי .
  • אזרבייג'ן: ירידה חדה בחופש בעקבות ההשתלטות על נגורנו-קרבאך.

מזרח תיכון:

  • ישראל: מגמות של פגיעה בזכויות אדם, בשלטון החוק ובאיזון בין רשויות השלטון.
  • רצועת עזה: המשך הידרדרות החופש תחת שלטון חמאס.

הונגריה

בעשור השני של המאה ה-21, נוצר קונצנזוס בקהילה המדעית כי חלק מהמדינות באזור מרכז ומזרח אירופה (CEE) עוברות שחיקה דמוקרטית, כשהבולטות ביותר מביניהן הן הונגריה ופולין.[18]

החל משנת 2010, הונגריה תחת הנהגתו של ויקטור אורבן תוארה כדוגמה לשחיקה דמוקרטית, כאשר אורבן החליש בצורה מובהקת את התקשורת ההונגרית (בחקיקה של חוקים המאפשרים קיומה של "תקשורת מאוזנת בלבד"), הקים מערכת בתי משפט חלופית בה שר המשפטים אחראי על מינוי וקידום השופטים וחוקק חוקים המעבירים לידיו סמכויות של הפרלמנט ההונגרי.[18][20][21][22] הממשלה ההונגרית דחתה בתוקף את הביקורת על היחלשות הדמוקרטיה.[23][24]

פולין

באשר לפולין, הנציבות האירופית הצהירה בדצמבר 2017 כי בשנתיים הקודמות, אימץ המחוקק הפולני "13 חוקים המשנים את כל מבנה מערכת המשפט בפולין", עם "דפוס משותף" לפיו הרשות המבצעת והמחוקקת מאפשרות באופן שיטתי להתערב פוליטית בהרכב הרשות השופטת, בסמכויותיה, בהנהלתה ובתפקודה.[18][25]

ישראל

מדדים המודדים את איכות הדמוקרטיות בעולם מצביעים על נסיגה דמוקרטית בישראל:

לפי מדד" זני דמוקרטיה" של מכון V-Dem השוודי במהלך העשור השני של המאה ה-21 נצפו סימני התדרדרות ניכרים ישראל.[2] משנת 1966 עד שנת 2024 דורגה ישראל כדמוקרטיה ליברלית. בשנת 2024 הורדה ישראל במדד והוגדרה שוב כדמוקרטיה אלקטורלית בעקבות קידום המהפכה המשפטית ומתקפות שרי הממשלה על מערכת המשפט.[26]

לפי ארגון "Freedom House" ישראל נמצאת זה מכבר בתהליך של שחיקה דמוקרטית. בדו"ח הארגון לשנת 2020 צוין כי מאז שבנימין נתניהו התמנה בשנית לראשות הממשלה בשנת 2009, כחלוצו של גל "לאומנות ושוביניזם פופוליסטי", הוא נקט במדיניות של הרחבת התנחלויות, מנע את כניסתם של פעילים זרים המתנגדים למדיניות ישראל בשטחים וקידם את חקיקת חוק הלאום. "נטייתו האנטי-דמוקרטית" של נתניהו, לטענת הארגון, התעצמה משהועמדה כהונתו בסכנה, והתבטאה בסירובו לפנות את כיסאו ובהגשתו בקשת חסינות מפני העמדה לדין. בין השנים 2010–2020, מדינת ישראל ירדה שש נקודות (מתוך 100 אפשריות) במדד החירות העולמי, דבר המהווה "ירידה גדולה באופן יוצא דופן עבור דמוקרטיה מבוססת" לפי הודעת הארגון.[27]

את הירידה בציון של הדמוקרטיה הישראלית מ-80 בשנת 2017 ל-76 בשנת 2020 במדד של ה-"Freedom House", הארגון מנמק את הירידה במדיניות המונעת מפעילים פרו-פלסטינים להיכנס לישראל, בחקיקה המנסה להגביל את פעילותם של ארגונים כמו בצלם, שלום עכשיו ושוברים שתיקה. בחוק הלאום שלפי טענת מתנגדיו מכשיר בחוק אפליה לטובת יהודים בלבד, המשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה חרף כתבי האישום נגדו, וכהונת ממשלת מעבר לאורך כמעט כל 2019 שהובילה למשבר הפוליטי בישראל.[28] בדו"ח לשנת 2024 הציון ירד ל 74 והוזכרה עליה באפליה מערכתית, הגבלות על זכויות אדם, ושחיתות פוליטית. [29]

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

לפי מדד הדמוקרטיה שעורכת קבוצת מחקר מטעם האקונומיסט, בין השנים 2009–2019 נרשמה עליה של כחצי נקודה (מתוך עשר אפשריות)[30] ומשנת 2022 קיימת מגמת ירידה. על פי מדד זה ישראל מוגדרת כדמוקרטיה פגומה. [31]בשנת 2021 קיבלה ישראל את הציון 7.97 (0.03 מלהיחשב כדמוקרטיה מלאה), ודורגה במקום ה-23, הגבוה בתולדותיה, בעיקר בזכות ממשלת בנט לפיד ששיתפה את הרשימה הערבית המאוחדת בקואליציה, צעד שהעלה את הציון בקטגוריות של שיפור תהליך הבחירות, פלורליזם ותפקוד מוסדות ממשלתיים. בשנת 2022, עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע בה לא חברה מפלגה ערבית, ירד הציון ל-7.93, השני בגובהו אי פעם. כמו כן הובע בדו"ח חשש מהניסיון להעביר בכנסת את פסקת ההתגברות, שעל פי האקונומיסט עלולה לסכן את חירויות האזרח בישראל.[32]בשנת 2023 ירד הציון ל7.8.[33] על פי מדד זה ההיבטים החלשים ביותר של הדמוקרטיה בישראל הם חירויות הפרט והתרבות הפוליטית[34]

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

מרכז מאקרו לכלכלה מדיðית וקרן פרידריך אברט מקיימים מחקר על העמדות אישיות, לאומיות וחברתיות של הנוער בישראל. מחקר זה נערך אחת לשש שðים, החל משðת 1998. בין היתר המחקר שואל את צעירים יהודים וערבים מה חשיבות בהיותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית. בקרב צעירים יהודים נתון זה עלה מ-88 אחוז בשנת 1998 ל-92 אחוז בשנת 2004 ומאז הוא בירידה - 86 אחוז בשנת 2016 ול-82 אחוז בשנת 2022. נתון זה נמוך יותר לעומת צעירים ערבים שאחוז התמיכה שלהם בישראל כמדינה דמוקרטית עלה מ-88% בשנת 2004, לרמות של 96 אחוז בשנת 2016 ואחר ל-93 אחוז בשנת 2022. [1]

המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על נסיגה דמוקרטית הקיימת נכון ל-2024 אשר כוללת מספר מגמות: החלשת עצמאות מערכת המשפט, התנהלות ממשלתית המערערת את מעמדם של גורמי המקצוע, פוליטיזציה של מערכת החינוך ההשכלה הגבוהה והאקדמיה, צמצום של חופש הביטוי, פוליטיזציה בתחומים נרחבים, מהשירות הציבורי ועד האקדמיה, פוליטיזציה בהפעלת הכוח במיוחד בנוגע למדיניות המשטרה כלפי הפגנות, מינויים פוליטיים, ופיטורים ועזיבות של שומרי סף ובכירים בשירות הציבורי.[35][36]

ההיסטוריון יובל נח הררי שותף לטענה לפיה ישראל נמצאת בתהליך של שחיקה דמוקרטית.[37][38] במאמר שפרסם במגזין הצרפתי "לה פואה" ("Le Point") בספטמבר 2018 טען כי ישראל נמצאת במגמה של "התנתקות מערכי היסוד של הדמוקרטיה הליברלית" ונהנית מאותן "השקפות לאומניות ואוטוריטריות" של הונגריה.[37] בציוץ ברשת החברתית טוויטר שפרסם ב-19 במרץ 2020, כינה את ישראל "הדיקטטורה הראשונה של נגיף הקורונה".[39] מספר ימים לאחר מכן, פרסם מאמר דעה על רקע התפרצות נגיף הקורונה בישראל ובו טען כי השחיקה הדמוקרטית בישראל מתבטאת ב"שיטת מצליח" ושכאשר אין ביקורת חריפה של אמצעי התקשורת, בג"ץ או חברי האופוזיציה על הצעדים האנטי-דמוקרטיים שהממשלה נוקטת, "ההפיכה מצליחה".[38]

יניב רוזנאי טוען כי ישראל היא מדינה ששחיקה דמוקרטית מתהווה בה. במאמר שפרסם באפריל 2018 הצביע רוזנאי על קווי דמיון משותפים בין התהליכים הפוליטיים המתרחשים בישראל, לבין תהליכי השחיקה הדמוקרטית המתבצעים בפולין, שנחשבת לקונצנזוס עולמי במונחים של שחיקה דמוקרטית בקרב קהילת מדעני המדינה.[40][41]

נוסף על כך, במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל, פגעה ממשלת ישראל במספר זכויות יסוד באמצעות תקנות שעת חירום ולא בהליכי חקיקה תקינים, עניין שגרר ביקורת ציבורית. היועץ המשפטי לממשלה מצא לנכון להזכיר לממשלה שעליה לקדם הליכי חקיקה ולהגביל את ההסתייעות שלה בתקנות לשעת חירום.[42] תקנות לשעת חירום שאישרו לשב"כ, שימוש באמצעים טכנולוגיים לאיתור נשאי קורונה, הועברו ללא אישור מסודר וללא שמוצה הדיון בוועדת חוץ וביטחון.[43] עתירה בעניין הוגשה לבג"ץ אשר פסק שהממשלה אינה מוסמכת לאשר לשב"כ שימוש באמצעים שברשותו למטרה זו.[44]

טורקיה

החל משנות ה-2000 המוקדמות ומאז בחירתו של רג'פ טאיפ ארדואן, טורקיה נחשבת לדוגמה נוספת לשחיקה דמוקרטית. ארדואן הואשם כאדם שביצר את שלטונו בסדרה של משאלי עם בהם הרחיב סמכויותיו וצמצם את החופש של יריביו הפוליטיים.[45]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Andersen, David. 2019. "Comparative Democratization and Democratic Backsliding: The Case for a Historical-Institutional Approach." Comparative Politics.
  • Cheeseman, Nic and Brian Klaas. 2018. How to Rig an Election. Yale University Press.
  • Foa, Roberto Stefan; Mounk, Yascha (2016). "The Danger of Deconsolidation: The Democratic Disconnect". Journal of Democracy. pp. 5–17. doi:10.1353/jod.2016.0049.
  • Klaas, Brian. 2016. The Despot's Accomplice: How the West is Aiding and Abetting the Decline of Democracy. Hurst.
  • Levitsky, Steven and Daniel Ziblatt. 2018. How Democracies Die. Crown.
  • Levitsky, Steven and Lucan Way. 2010. Competitive Authoritarianism: Hybrid Regimes after the Cold War. Cambridge University Press.
  • Waldner, David and Ellen Lust. 2018. "Unwelcome Change: Coming to Terms with Democratic Backsliding." Annual Review of Political Science.
  • Stephan Haggard and Robert Kaufman, Backsliding: Democratic Regress in the Contemporary World, Cambridge University Press, 2021, Elements in Political Economy, ISBN 978-1108958400. (באנגלית)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Walder, D. and Lust, E. (2018). "Unwelcome Change: Coming to Terms with Democratic Backsliding". Annual Review of Political Science. 21 (1): 93–113. doi:10.1146/annurev-polisci-050517-114628.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  2. ^ 1 2 3 4 Lindberg, Staffan I. "The Nature of Democratic Backsliding in Europe". Carnegie Europe, JULY 24, 2018
  3. ^ Democracy under Siege, Freedom House (באנגלית)
  4. ^ Index | RSF, rsf.org (באנגלית)
  5. ^ [https://www.v-dem.net/democracy_reports.html Democracy Report 2024: Democracy Winning and Losing at the Ballot]
  6. ^ Amnesty International Report 2020/21: The state of the world's human rights, Amnesty International, ‏2021-04-07 (באנגלית)
  7. ^ The Global State of Democracy 2019: Addressing the Ills, Reviving the Promise | International IDEA, www.idea.int (באנגלית)
  8. ^ Democracy Index 2020, Economist Intelligence Unit (באנגלית בריטית)
  9. ^ 1 2 "How democratic backsliding happens". Democracy Digest. 21 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Waldner, David; Lust, Ellen (2018-05-11). "Unwelcome Change: Coming to Terms with Democratic Backsliding". Annual Review of Political Science (באנגלית). 21 (1): 93–113. doi:10.1146/annurev-polisci-050517-114628. ISSN 1094-2939.
  11. ^ 1 2 Aziz Huq & Tom Ginsburg, How to lose a constitutional democracy, Vox (February 21, 2017).
  12. ^ The Mounting Damage of Flawed Elections and Armed Conflict, Freedom House (באנגלית)
  13. ^ Global Dashboard, BTI 2024 (באנגלית)
  14. ^ democracy report 2024. democracy winning and losing at the ballot, v-dem institute
  15. ^ Seán Hanley & Milada Anna Vachudova (2018). "Understanding the illiberal turn: democratic backsliding in the Czech Republic". East European Politics. 34 (3): 276–296. doi:10.1080/21599165.2018.1493457.
  16. ^ Cemal Burak Tansel (2018). "Authoritarian Neoliberalism and Democratic Backsliding in Turkey: Beyond the Narratives of Progress". South European Society and Politics. 23 (2): 197–217. doi:10.1080/13608746.2018.1479945.
  17. ^ Kadir Akyuz & Steve Hess (2018). "Turkey Looks East: International Leverage and Democratic Backsliding in a Hybrid Regime". Mediterranean Quarterly. pp. 1–26. doi:10.1215/10474552-6898075.
  18. ^ 1 2 3 4 Licia Cianetti, James Dawson & Seán Hanley (2018). "Rethinking "democratic backsliding" in Central and Eastern Europe – looking beyond Hungary and Poland". East European Politics. 34 (3): 243–256. doi:10.1080/21599165.2018.1491401. Over the past decade, a scholarly consensus has emerged that that democracy in Central and Eastern Europe (CEE) is deteriorating, a trend often subsumed under the label 'backsliding'. ... the new dynamics of backsliding are best illustrated by the one-time democratic front-runners Hungary and Poland.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  19. ^ Democracies under threat around the globe – DW – 03/19/2024, dw.com (באנגלית)
  20. ^ Kingsley, Patrick (2018-02-10). "As West Fears the Rise of Autocrats, Hungary Shows What's Possible". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-05-27.
  21. ^ Bozóki, András; Hegedűs, Dániel (2018-10-03). "An externally constrained hybrid regime: Hungary in the European Union". Democratization. 25 (7): 1173–1189. doi:10.1080/13510347.2018.1455664. ISSN 1351-0347.
  22. ^ Bogaards, Matthijs (2018-11-17). "De-democratization in Hungary: diffusely defective democracy". Democratization. 25 (8): 1481–1499. doi:10.1080/13510347.2018.1485015. ISSN 1351-0347.
  23. ^ "Hungary's Orban defies foreign criticism over laws". BBC News. 14 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Keszthelyi, Christian (15 באפריל 2016). "Szijjártó: Freedom House criticism of Hungary is 'nonsense'". Budapest Business Journal. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Kelemen, R. Daniel (2019-09-08). The European Union's Authoritarian Equilibrium (באנגלית). Rochester, NY. SSRN 3450716.
  26. ^ לראשונה מזה 50 שנה: ישראל כבר לא מוגדרת כ"דמוקרטיה ליברלית", באתר ישראל היום, ‏20.3.20
  27. ^ דו"ח החירות בעולם של ארגון "Freedom House" לשנת 2020
  28. ^ ישראל,, באתר Freedom House
  29. ^ Freedom in the World 2024-ISRAEL
  30. ^ The Economist Intelligence Unit, Democracy Index 2019
  31. ^ מדד הדמוקרטיה העולמי: ישראל יורדת בשישה מקומות, באתר ישראל היום
  32. ^ אתר למנויים בלבד אקונומיסט והארץ, מדד הדמוקרטיה של אקונומיסט לשנת 2022: ישראל בירידה ונותרה "דמוקרטיה פגומה", באתר הארץ, 2 בפברואר 2023.
  33. ^ Democracy index, 2023
  34. ^ מדד הדמוקרטיה של האקונומיסט | EIU Democracy Index, באתר המכון למחשבה ישראלית
  35. ^ תהליכי החלשת הדמוקרטיה: תמונת מצב בתום מושב החורף של הכנסת, אפריל 2024, באתר www.idi.org.il, ‏2024-09
  36. ^ המהלכים להחלשת הדמוקרטיה 2024, באתר www.idi.org.il
  37. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד רוני בר, יובל נח הררי: "ממשלת נתניהו מתנתקת מערכי היסוד של הדמוקרטיה הליברלית", באתר הארץ, 20 בספטמבר 2018
  38. ^ 1 2 יובל נח הררי, כן, כך נראה ניסיון הפיכה, באתר ynet, 22 במרץ 2020
  39. ^ אתר למנויים בלבד רותה קופפר, "משהו מסריח קורה": מה גרם לפרופ' יובל נח הררי לשוב לאור הזרקורים, נחוש ולוחמני במיוחד?, באתר TheMarker‏, 15 באפריל 2020
  40. ^ Roznai, Yaniv (2018-04-27). "Israel – A Crisis of Liberal Democracy?".
  41. ^ שתי דקות על פופוליזם ושחיקת הדמוקרטיה, בביצוע פרופ' יניב רוזנאי, סרטון באתר יוטיוב
  42. ^ טובה צימוקי, מנדלבליט לממשלה: להגביל את השימוש בתקנות חירום, באתר ynet, 5 באפריל 2020
  43. ^ אריק בנדר, ‏גנץ: "תקנות המעקב אושרו במחטף"; נתניהו: "דוחה את הטענות על הסף", באתר מעריב אונליין, 17 במרץ 2020
  44. ^ בג"ץ 2109/20 עו"ד שחר בן מאיר ואחרים נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־26 באפריל 2020
  45. ^ Bennhold, Katrin; Gall, Carlotta (2018-09-26). "Turkey's Erdogan Changes His Tune, Seeking Support and Cooperation in Germany". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-05-27.

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!