שורשן[1] הוא תת-יחידה של שורש שמי אשר אינה משתנה בנטיות השורש (כשלפני ואחרי כל שורשן עשויים הגאים להתווסף או להשתנות). השורשנים של שורש תלת־עיצורי הם בדרך־כלל שלושת עיצורי השורש: פ״א הפועל, עי״ן הפועל ולמ״ד הפועל. בשורשים מרובעים, מחומשים ומשושים מכיל לפחות אחד השורשנים יותר מעיצור יחיד, לדוגמה השורשן השני של כרב״ל (שורשנים כ–רב–ל). קיימים גם שורשים המתחלקים לשני שורשנים בלבד[2], לדוגמה זו״ז ("להזיז"): ז–ז, קל״ק ("להקליק"): קל–ק (ראו דוגמאות להלן). שורשן עשוי גם להיות תנועה[3] או להכיל תנועה, לדוגמה השורשן השני בשורשים ראי״נ ("לְרַאֲיֵן"): ר–אֲי–נ, תאר״כ ("לְתַאֲרֵךְ"): ת–אֲר–כ או רענ״נ ("לְרַעֲנֵן"): ר–עֲנ–נ (השוו בלג״נ ("לְבַלְגֵן"): ב–לג–נ ללא תנועה בשורשן השני).
ניתוח תצורות לפי שורשנים מאפשר את החלתם של בניינים ומשקלים תלת־עיצוריים על נטיות שורשים בני יותר משלושה עיצורים; כך למשל למשקל קִטּוּל ניתן לשייך את המילים "עיצור", "אלתור", "אנגלוז", "אינדוקס" ו"קימפלוקס" ולמשקל קַטֶּלֶת ניתן לשייך את המילים "רכבת", "טרפדת", "תרגמת", "ארגמנת" ו"סמרטטת" (ראו דוגמאות להלן).
שורשנים מרובי עיצורים של שורשים תנייניים נוטים לשקף את צרורות העיצורים הקיימים במקור ממנו נגזר השורש, כך שזה עדיין ניתן לזיהוי בתצורות השורש השונות[4]; כך למשל השורשנים של השורש קונט״ט הם קו–נט–ט (למשל במילה "("מקוונטט", /mekvuntat/), כך שנשמרים צרורות העיצורים שבמקור "קוונט" (/kvant/), בעוד השורשנים של השורש קמפר״ס הם ק–מפר–ס (למשל במילה "מקומפרס", /mekumpras/), כך שנשמרים צרורות העיצורים שבמקור "קומפרסור" (/kompresor/).
בתעתיק הפונטי מופיעים השורשנים מתחת לכותרות 1S, 2S ו־S3 בהתאמה והאלמנטים המרכיבים את הבניין או המשקל מתחת לכותרות tf1 עד tf4 (קיצור ל־transfix (אנ')).
השורש "אבסטרק״ט" מובא על ידי פרופ׳ שמואל בולוצקי[1][2] להדגמת עיקרון הניתוח ע״פ שורשנים גם בשורש בעל יותר מ־6 רדיקלים.