שבוע הספר העברי הוא אירוע המתקיים בישראל מדי שנה במהלך חודש יוני, במסגרתו מוקמים ירידיספרים ברחובות הערים, ובהם מיוצגות מרבית הוצאות הספרים בישראל, המוכרות את ספריהן במחירים מוזלים. גם בחנויות הספרים נמכרים הספרים בהוזלה בתקופה זו, ויש בהן המאריכות את המכירה המוזלת על-פני כל החודש.
בנוסף למכירת הספרים, מתקיימים במהלך תקופה זו אירועים ספרותיים מגוונים, כגון מפגשים עם סופרים, ערבי קריאה וטקס הענקת "פרס ספיר" לסופרים עבריים.
היסטוריה
יוזמות מוקדמות
הצעה לקיומו של שבוע הספר העברי עלתה ב-19 בנובמבר 1924 במאמר מאת אברהם שצ'גלוב, שפורסם בעיתון "הארץ"[1][2].
האירוע הראשון של פתיחת דוכנים למכירת ספרים מוזלים ברחוב נערך ב-1 באפריל1926, כששמו בארץ-ישראל היה "יום הספר העברי"[3]. הוא נערך ביוזמת "המשרד להפצת הספר העברי בארץ־ישראל", ארגון שנוסד בשיתוף פעולה בין פרנסי העיר תל אביב לאגודת הסופרים[4], וביוזמתה של המו"ליתברכה פלאי[5], ובמסגרתו הוצבו דוכנים בשדרות רוטשילד בתל אביב[6]. ההודעה על לידתו הצפויה נמסרה לציבור כמה שבועות לפני כן מעל דפי העיתונות:
לשכת הספר של אגודת הסופרים והספרות העברית החליטה להכריז בחוה"מ פסח על "יום הספר העברי". ביום זה ערכו נשפים, חגיגות, הרצאות, אספות עם, הגרלות, קונצרטים וכדומה, שמטרתם תעמולה ופרסום לספרות העברית. לימים אלה תוציא לשכת הספר גיליון מיוחד, גדול תבנית ומצויר שבו ישתתפו כל סופרי א"י ולו גם בפרק אחד, או באפוריסמוס, ההכנסה של הימים האלה תוקדש למפעלי האגודה
משנת 1926 ועד לשנת 1958 התקיימו מפעם לפעם אירועים כדוגמת "יום הספר העברי" הראשון, כאשר חלקם אף התקיימו בידי תנועות ציוניות בגולה[9][10]. באנגליה התקיים במשך שנים רבות "שבוע הספר היהודי"[11][12][13][14].
בפברואר 1954 התקיים בחיפה, ביוזמת מועצת פועלי חיפה, שבוע הספר והסופר העברי. במסגרת השבוע התקיימה תערוכת ספרים בהשתתפות הוצאות הספרים הגדולות בישראל[15]. בתחילת אפריל 1954 התקיימה תערוכה דומה בירושלים[16][17], אולם ההשתתפות הציבורית הייתה דלה[18]. בפברואר 1956 התקיים בחיפה בפעם השנייה שבוע הספר והסופר העברי. לתוכנית של האירוע הקודם נוסף גם "פרס הספר", הגרלה של פרסי ספרים בין רוכשי ספרים מעל סכום מסוים[19].
שבוע הספר העברי
את "שבוע הספר העברי" במתכונתו הנוכחית, הכוללת דוכנים למכירת ספרים ברחבי ישראל, יזם המשורר והסופר שלמה טנאי בינואר 1959, במסגרת ועדת העשור להקמת המדינה[20]. במסגרת "חג הספר העברי" שהתקיים בתחילת מאי 1959[21], הוקמו דוכנים בהם נמכרו ספרים במבצעים[22][23], בקריאה שתושבי ישראל יעניקו זה לזה ספר עברי לכבוד יום העצמאות[24][25].
החל ממאי1961[26][27] מתקיים "שבוע הספר העברי" ברחבי ישראל באופן סדיר מדי שנה. ברבות הימים הפך שם זה לסימן רשום של המו"ל ומופעל על ידי התאחדות בעלי הוצאות הספרים בישראל. חרף שמו, נמכרים בשבוע הספר העברי גם ספרים בשפות אחרות שיצאו לאור בישראל.
מלבד הדוכנים של הוצאות הספרים הגדולות, בירידי ערים הגדולות ניתן למצוא גם מו"לים קטנים יותר המציעים את ספריהם וכן מחברים רבים שפרסמו את ספריהם בהוצאה עצמית. תופעה נוספת בשבוע הספר היא של סופרים המבקרים בדוכנים וחותמים על ספריהם עבור הקונים. סופרי ילדים רבים התמידו להגיע לירידים מדי שנה בשנה והפכו לחלק מנופו של שבוע הספר. ביניהם מחבר סדרת "חסמבה", יגאל מוסינזון, והסופרת אסתר שטרייט-וורצל.
לאורך הזמן הפך חודש יוני כולו לחודש בו נערכות הנחות ומכירות מוזלות של ספרים, ובשלב כלשהו החלו ההוצאות לכנות את חודש יוני כולו כ"חודש הספר"[29].
פריסה גאוגרפית
בשנים הראשונות התקיימו שוקי ספרים בעשרות ערים ברחבי ישראל. למשל, בשנת 1962 נפתחו 45 שוקי ספרים בשבוע הספר העברי[30]. בשנת 1967 התקיים היריד בתשעה יישובים: ירושלים, תל אביב, חיפה, עפולה, טבעון, כפר אתא, נתניה, פרדס חנה וגבעתיים[31]. בשנת 1975 התקיימו ירידי מכירת ספרים ב-15 עיירות פיתוח בניידות מיוחדות שהגיעו אליהן[32]. בשנת 1977 התקיים שבוע הספר ב-20 יישובים[33].
בגלל חוסר כדאיות, לא ששו ההוצאות להקים דוכנים במקומות מרוחקים, ושוקי שבוע הספר לא התקיימו בהם כלל או שהתקיימו במתכונת מצומצמת או ביוזמה של המועצה המקומית. באילת, בשנת 1974, התקיים יריד ספרים במשך שלושה ימים, ביוזמה של מדור תרבות וספורט של העירייה[34].
בשנת 2017 הוכרז שבפעם הראשונה זה שמונה עשרה שנה לא יתקיימו אירועי שבוע הספר בפריפריה מכיוון שמשרד התרבות הפסיק את מימונם[35][36].
בשנת 2001, משיקולי אבטחה, הועבר היריד לגני התערוכה, ומשם עבר בשנת 2003 לגני יהושע. בשנת 2008 הוחלט להחזיר את היריד בתל אביב למיקומו המסורתי. בשנת 2021 עבר למרכז שרונה עקב עבודות הרכבת הקלה בכיכר רבין.
בשנות ה-60 התקיים שבוע הספר העברי בירושלים ברחבת הכנסת הישנה ברחוב קינג ג'ורג'. בהמשך עבר היריד לגן הפעמון[40][39]. משיקולי אבטחה, עבר היריד הירושלמי בשנת 2001 מכיכר ספרא למתחם מוזיאון ישראל, ולאחר מכן, למתחם תחנת הרכבת הישנה. עקב בעיות בהגדרת מתחם תחנת הרכבת הישנה, עבר בשנת 2009 היריד הירושלמי לגן פעמון הדרור. החל משנת 2017 חזר היריד להתקיים במתחם התחנה הראשונה, בתחילת 2024 יחלו עבודות להארכת הקו המהיר לירושלים והיריד יעבור למקום אחר, עדיין לא ידוע לאן.
בשנת 1976 התקיים במקביל לשבוע הספר העברי, יריד של שבוע הספר התורני במאה שערים[38].
החל משנת 1996 התרחב מעגל "שבוע הספר" גם לשוק הספרים במגזר החרדי, ובמהלכו מתקיימים ירידי ספרים גם בריכוזים חרדיים, והוא מכונה "שבוע הספר התורני", (לעיתים מכונה "חודש הספר התורני") בשל אופיים של הספרים הנמכרים במגזר זה[49]. בשונה מ"שבוע הספר הכללי", שבוע הספר התורני איננו מנוהל בצורה ריכוזית ומאורגנת, אלא באופן עצמאי, ומתקיימים מספר מרכזים, הירידים המרכזיים נערכים בירושלים ובבני ברק.
שבוע הספר הערבי
בשנת 1973 קיים בית הגפן בחיפה אירוע של שבוע הספר במקביל לשבוע הספר העברי[41]. החל משנת 1976 קיים בית הגפן שבוע ספר ערבי בנפרד משבוע הספר העברי, בחודשים ספטמבר או אוקטובר[50][51][52][53].
דוח הספרייה הלאומית
לפי "חוק הספרים"[54], הספרייה הלאומית מקבלת שני עותקים של כל ספר שפורסם בישראל. מדי שנה, לקראת שבוע הספר, מפרסמת הספרייה הלאומית את נתוני ההוצאה לאור בישראל[55]. הדוח מפרט את כמות הספרים שיצאו לאור בשנה שחלפה, סוגות, נושאי הכתיבה, סוגי מו"לים ונתונים רבים נוספים[56]. כך למשל, בשנת 2004 דווח כי הם קיבלו 6,436 ספרים חדשים. רוב הספרים פורסמו בעברית, ורוב הספרים שפורסמו בעברית היו ספרות מקור. כמעט 8% מהספרים שיצאו לאור ב-2004 הם ספרי ילדים ורק 4% היו ספרי לימוד. לפי סוג ההוצאה לאור, 55% מהספרים הופקו בהוצאות מסחריות, 14% בהוצאה עצמית, 10% בהוצאה ממשלתית, 7% בהוצאה למטרות חינוך, ו-14% הוצאו לאור על ידי גופים אחרים.
בעשור שבין השנים 2008–2018 חל גידול של 35% בהוצאות הספרים (6,326 ספרים בשנת 2008 לעומת 8,571 בשנת 2018)[57].
.jpg)
