שאלון הוא סדרת שאלות שתוכנן, ניסוחן ותוכנית סדר הצגתן קבוע במדויק מראש. מקומה של שאלה בשאלון, או עצם הצגתה, עשוי להיות תלוי בתשובה לשאלה אחרת ועדיין תוכנית סדר השאלות קבוע מראש.
בניגוד לשאלון, סדרת שאלות שאינה מקיימת את התנאים המוזכרים למעלה מכונה ריאיון. בריאיון יכולים חלק מהניסוחים, חלק מהתכנים או סדר השאלות להיות ספונטניים[1].
שאלון יכול לכלול שאלות פתוחות, סגורות או סגורות עם סעיף פתוח. בשאלות סגורות על המשיב לבחור בין התשובות הקבועות מראש. בשאלות פתוחות הוא מספק תשובה משלו. שאלות סגורות עם סעיף פתוח הן לרוב שאלות בהן הנשאל מתבקש להסביר בסעיף הפתוח מדוע אף אחת מהתשובות המוצעות לא מתאימה לו, או שהוא מתבקש להרחיב את תשובותיו הקודמות ולהסביר מדוע הוא השיב כפי שהשיב.
יתרונן של השאלות הסגורות הוא בקלות השוואת המידע מכמות גדולה של שאלונים על ידי הפיכתו למידע כמותי. יתרון נוסף הוא מהירות וקלות קריאת המידע מהשאלונים. העתקת המידע משאלוני נייר לבסיס מידע ממוחשב על ידי קלדן מהירה יותר מאשר העתקה של תשובות מילוליות ארוכות בשלל סגנונות. מעבר לזאת, את המידע משאלוני נייר עם שאלות סגורות אפשר להעביר בסיס המידע בעזרת סורק ותוכנת OCR מבלי להעסיק בכלל קלדן.
יש נושאים ששאלות פתוחות מספקות להן תשובות מדויקות יותר (כגון תאריך לידה או נימוק לדעה על תפקודו של פוליטיקאי זה או אחר) ואילו נושאים אחרים מקבלים תשובות מדויקות יותר בשאלות סגורות (כגון בחירת הפקולטה בה הנשאל מעוניין ללמוד). לא תמיד המשתתפים עונים על כל השאלות. חלק מהשאלות עשויות לפנות רק אל חלק מהנשאלים ואם השאלון אינו מעוצב כהלכה, הנשאלים עשויים שלא להצליח או לא לרצות לענות על חלק מהשאלות. מסיבה זו יש לייחס חשיבות גבוהה לבנייה נכונה של השאלון, באופן אשר ינתב את המשיב לחלקים בשאלון ולשאלות הרלוונטיות לו ויימנע מלהציג לו שאלות שאינן רלוונטיות למצבו.
שאלונים יכולים להינתן בכתב, להיות מוקראים על ידי מתשאל או להיות מוצגים על ידי מחשב. לכן שאלונים מוצגים בדרכים הבאות:
יתרונות השאלון הם שהופכים אותו לכלי מדידה בהערכה ומדידה בחינוך פורמלי, בצורת מבחן