רציף רכבת (בדרך כלל נקרא רק רציף) הוא משטח המיועד למעבר נוסעים לאורך מסילה בתחנת רכבת, רכבת תחתית או רכבת קלה, אשר שם יכולים נוסעים לעלות על רכבת או לרדת ממנה. כמעט בכל תחנה יש סוג כלשהו של רציף, כאשר בתחנות גדולות יכולים להיות רציפים רבים. במקרה כזה הרציפים יהיו בדרך כלל ממוספרים 1, 2, 3 וכו'. המונח רציף מתייחס בדרך כלל למקום שבו הרכבות עוצרות בעוד שמבחינה מילולית המונח מתאר אזור רצוף הגובל במסילה אחת או יותר, כך שלמעשה "רציף פיזי" עשוי להכיל מספר רציפים במובן של מקומות שונים בהם עוצרות רכבות.
המונח רציף עשוי לתאר גם רציף מטען - אזור הסמוך למסילה בו מתבצעות טעינה ופריקה של מטענים מרכבת משא.
מאפייני הרציף
הרציף הבסיסי ביותר עשוי להיות פשוט אזור מסומן לאורך המסילה ובאותו המפלס, דבר הגורם ברוב המקרים להפרש גבהים גדול בין הרציף ובין רצפת הרכבת. בדרך כלל רציף יהיה מוגבה ביחס למסילה, אם כי לא תמיד באותו גובה כמו רצפת הרכבת, למרות שזהו המצב הרצוי. כאשר משתמשים בציוד נייד מסוגים שונים, ייתכן שהרציף אף יהיה גבוה מרצפת הרכבת (למשל כאשר הרציף משרת קו רכבת רגיל וקו רכבת תחתית).
בתחנה של רכבת קלה הרציף יהיה בדרך כלל נמוך וקרוב לגובה המדרכה. אם הרכבת הקלה היא לא נמוכת רצפה, רציף נמוך יוצר קושי בעליה וירידה ממנה.
סוגי רציפים
סוגי הרציפים כוללים רציף מפרץ, רציף צד ורציף אי או אי רציפים.
רציף מפרץ הוא רציף שבו מסתיימת מסילה ורכבת העוצרת בו חייבת לצאת על ידי נסיעה בכיוון ההפוך לזה שבו הגיעה לרציף.
רציף צד הוא רציף שלאורך צד אחד שלו עוברת מסילה הממשיכה בשני הכיוונים, כך שרכבת העוצרת בו יכולה להמשיך בכיוון נסיעתה.
רציף אי או אי רציפים הוא רציף שמשני צדדיו עוברות מסילות הממשיכות בשני הכיוונים.
לצורך הגעה אל רציף אי או ממנו, יש בדרך כלל גשר או מעבר תת-קרקעי המאפשרים לחצות את המסילות בבטחה. העלייה והירידה אל הגשר או המעבר התת-קרקעי מתבצעות באמצעות מדרגות, מדרגות נעות או מעלית.
בדרך כלל מספור הרציפים יהיה למעשה מספור אזורי העלייה והירידה מהרכבות, כך שלרציף אי יהיו שני מספרי רציף שונים. לפעמים המספור יכלול מסילות שאין לצידן רציף כלל ושמשמשות למעבר רכבות דרך התחנה ללא עצירה.
מתקנים על הרציף
חלק ממתקני התחנה יהיו ממוקמים על הרציף, בעוד שאחרים יהיו ממוקמים באולם הנוסעים. על הרציפים יהיו בדרך כלל סככות מחסה מפני גשם או שמש, אך ייתכנו גם רציפים כמעט סגורים בעלי מיזוג אוויר המאפשר המתנה נוחה גם בתנאי מזג אוויר קשים. כמו כן סביר למצוא על הרציפים ספסלי ישיבה, תאורה, פחי אשפה, שלטי פרסומת, מכונות לממכר אוכל ושתייה, לוחות זמנים או תצוגה דינמית המודיעה על הרכבות הבאות ומערכת כריזה. תצוגה דינמית ומערכת כריזה מאפשרות להתריע על הגעה ויציאה של רכבות, על איחורים, ביטולים או שינויים במסלול של רכבות ולתת מידע נוסף לציבור.
בטיחות
על הרציפים יהיו בדרך כלל אמצעי אזהרה כדי למנוע מהנוסעים להתקרב יתר על המידה למסילות ולרכבות נוסעות. האמצעי הנפוץ הוא סימון קרוב לשפת הרציף המסמן את המרחק שיש לשמור ממנו. סימון זה יכול להיות פס צבוע או מרוצף בריצוף שונה משאר הרציף, דבר העוזר לאנשים בעלי מגבלות ראייה לזהות את הסימון. ישיבה על שפת הרציף היא מסוכנת במיוחד, שכן במקרים רבים אין מרווח מספיק לרגליים בין שפת הרציף והרכבת.
רציפים צריכים להבנות עם שיפוע קל משפת הרציף והלאה כדי למנוע מחפצים בעלי גלגלים (מזוודות, עגלות ילדים וכדומה) מלהדרדר וליפול על המסילה.
רכבות מהירות החולפות בתחנה יוצרות בעיית בטיחות נוספת, שכן המרחק שיש לשמור משפת הרציף עולה עם מהירות הרכבות החולפות בה. בדרך כלל, במקרה כזה מהירות הרכבות תוגבל כאשר הן חולפות בתחנות או שיוקצו להן מסילות שאינן עוברות בסמוך לרציף.
בתחנות רכבת תחתית מסוימות יש דלתות לאורך שפת הרציף שנפתחות רק כאשר הרכבת עוצרת בתחנה ומונעות גישה למסילות בכל זמן אחר. מעבר לשיפור הבטיחות, הן גם מאפשרות להפעיל מיזוג אוויר ברציפים ולהקל על אוורור המנהרות.
ברציפים רבים משאירים חלל מתחת לשפת הרציף, כך שאם נוסע נפל מהרציף למסילה, יש באפשרותו לתפוס שם מחסה מרכבת מתקרבת.
עקמומיות
בדרך כלל רצוי שרציפים יהיו ישרים או מעט קמורים, כך שצוות הרכבת יוכל לראות את כל אורך הרציף כאשר יש לסגור את הדלתות. רציפים עם עקימות גבוהה יוצרים אזורים "מתים" בהם לא ניתן לראות את הנעשה ומהווים בעיה בטיחותית. במקרים אלו משתמשים במראות או בטלוויזיה במעגל סגור כדי לצפות באזורים אלו. כמו כן, קרונות הרכבת הם ישרים ורציף עקום מדי יצור בעיה בפתיחת הדלתות או מרחק גדול בין שפת הרציף ודלת הרכבת. במקרה של מרווח גדול, יהיו על הרציף אמצעי אזהרה להפניית תשומת לב הנוסעים למרווח.
אורך
הרציף הארוך בעולם הוא באורך של 1,072 מטרים והוא נמצא בחרגפור, מערב בנגל.