רצח משפחת אושרנקו התרחש בלילה שבין 16 ל-17 באוקטובר 2009, עת נרצחו ששת בני משפחת אושרנקו בביתם שבראשון לציון על ידי דמיאן "לאקי" קרליק, שהיה רב-מלצרים במועדון "פרמייר" שבבעלות המשפחה, ופוטר מתפקידו כשנה וחצי לפני הרצח.
רקע
ששת בני משפחת אושרנקו, האב דמיטרי, האם טטיאנה, הבת רושל בת השלוש, התינוק נתנאל בן 4 החודשים, הסב אדוארד והסבתא לודמילה, התגוררו יחדיו בדירה בראשון לציון. בבעלות המשפחה היו המועדונים "פרמייר" ו"שאנון" שבעיר.
הרוצח, דמיאן "לאקי" קרליק, היגר לישראל בשנת 2004 לאחר שעבד במלצרות מספר שנים בערב הסעודית, שם למד לדבר ערבית ואנגלית. לפני כן חי בעיר צ'ליאבינסק שברוסיה, במהלך תקופה זו ריצה כמה מאסרים בכלא רוסי והיה מבוקש על ידי האינטרפול בגין שוד.[1] ב-2004 הגיע לישראל עם רעייתו נטליה ובתם והצטרף להוריו. זמן קצר לאחר מכן נטליה ודמיאן קרליק החלו לעבוד במועדון "פרמייר" בראשון לציון שבבעלות משפחת אושרנקו. כשנתיים לפני רצח המשפחה פרץ סכסוך בין משפחת אושרנקו לבין דמיאן קרליק ואשתו בעקבות פיטוריו, לאחר שנתפס על ידי סב המשפחה גונב ארגזי וודקה ממחסן המועדון. לאחר פיטוריו עבד במשך זמן קצר כמאבטחו של מנכ"ל "שידורי קשת", אבי ניר.
הרצח
בלילה שבין 16 ל-17 באוקטובר 2009 פרץ קרליק לבית המשפחה ורצח בדקירות סכין את הסבתא לודמילה, ששמרה על שני הילדים הקטנים לאחר ששאר בני המשפחה יצאו למועדונים שבבעלותם. זמן קצר לאחר מכן חזר הסב אדוארד לביתו, וקרליק רצח גם אותו. מיד לאחר רצח הסב שלח קרליק מסרון לאם טטיאנה מהמכשיר הנייד של הסבתא לודמילה, בו ביקש שתחזור במהירות הביתה מכיוון שהבת רושל אינה מרגישה טוב. כאשר הגיעה האם הביתה, רצח קרליק גם אותה. הילדים, הבת רושל בת ה-3 והתינוק נתנאל בן 4 החודשים, התעוררו לשמע הצעקות בבית, וקרליק רצח גם אותם. האחרון שהגיע הביתה היה האב דמיטרי, שנאבק ברוצח, אך נרצח גם הוא. קרליק עזב את הבית לאחר שהצית אותו במספר מוקדים וגנב את פדיון המועדון של אותו הערב, בסך 15 אלף ש"ח.
ששת בני המשפחה הובאו למנוחות בהלוויה משותפת, בהשתתפות שרים ומאות מלווים בבית העלמין האלטרנטיבי בקיבוץ גבעת ברנר.
קרליק נעצר בחשד לרצח ב-2 בנובמבר 2009, כשבועיים לאחר הרצח, באילת, לאחר שעבר את הגבול למצרים[2].
ב-7 בנובמבר 2011, כשנתיים לאחר הרצח, הורשע דמיאן קרליק ברצח ששת בני משפחת אושרנקו.[3] ב-22 בנובמבר 2011, נידונה נטליה קרליק, רעייתו של דמיאן, ל-13 שנות מאסר. ב-27 בדצמבר 2011 נגזרו על דמיאן קרליק 6 מאסרי עולם.[4]
קישורים חיצוניים
רצח משפחת אושרנקו, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט- גלעד שלמור, כך פוענחה פרשיית רצח משפחת אושרנקו, באתר מאקו, 2 בנובמבר 2009
- איתי אנגל אריק וייס רוני זינגר, כך פוענח טבח משפחת אושרנקו, באתר מאקו, 3 בנובמבר 2009
- יאנה פבזנר, זיכרונות מרצח, באתר מאקו, 21 בנובמבר 2018
"כל הדירה גופות, כולם נרצחו": עשור לטבח של משפחת אושרנקו, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 9:28)
דנה הילמן, רצח משפחת אושרנקו, חלק א': ראיית הזהב, בפודקאסט "עבר פלילי", 19 במרץ 2019
הערות שוליים
- ^ יאנה פבזנר, זיכרונות מרצח, באתר מאקו, 21 בנובמבר 2018
- ^ איילה חננאל, הותר לפרסום: פוענח רצח משפחת אושרנקו, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2009
- ^ תפ"ח (פ"ת) 22918-11-09 מדינת ישראל נ' דמיאן קרליק, ניתן ב-7 בנובמבר 2011
- ^ גלעד גרוסמן, שישה מאסרי עולם מצטברים נגזרו על רוצח משפחת אושרנקו, באתר וואלה, 27 בדצמבר 2011
