רכב חירום (בתקנות התעבורה הישראליות: רכב ביטחון) הוא כל כלי תחבורה המסומן ומורשה לטפל באירוע חירום בו נשקפת סכנה לחיים. הרכב משמש להעברת צוותי מטפלים, מטופלים, עצורים או ציוד הנדרש להצלת חיים או לביצוע פעולות המונעות סכנה לחיי אדם כגון מקרי אלימות, וכן גנבה או ונדליזם.
רכב חירום יכול להיות כל כלי תחבורה המשמש למקרים בהם יש צורך להגיע בדחיפות למקום הנדרש, כגון בית חולים, מקור שרפה או כל מקרה בו האדם או קבוצת אנשים זקוקים לתגובה מהירה[1][2].
בתקנות התעבורה מוגדר רכב ביטחון כרכב של אחד הארגונים המפורטים בתקנה כשהוא המפיץ אור מהבהב ומשמיע אזעקה בסירנה.
בתקנה מפורטים 8 סוגים של רכבי ביטחון:
תקנה 93 לתקנות התעבורה עוסקת בחובות משתמשי הדרך ביחס לרכב ביטחון והוראות לנוהגים ברכב ביטחון.
על מנת לנהוג ברכב ביטחון יש צורך להוציא היתר מיוחד ממשרד התחבורה (בנוסף לרישיון נהיגה). המבקש לנהוג ברכב ביטחון נדרש לעמוד בתנאי סף, לעבור הכשרה ייעודית, ולעבור בהצלחה מבחן נהיגה מעשי על רכב החירום.
יש להוציא היתר נפרד לכל סוג של רכב חירום (לדוגמה, בעל היתר נהיגה על כבאית אינו רשאי לנהוג בניידת משטרה).