רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ) או בשמה הנוכחי REM - Reverse Engineered Materials היא שותפות מוגבלת המתכננת להקים מתקן להפקת נפט וחשמל מתרומה אנרגטית של כ-60% פסולת פלסטיק (מתחנות מיון פסולת) ו-40% פצלי שמן.[2] המתקן ימחזר כ-20% מפסולת הפלסטיק בישראל ויכפיל את היקף המיחזור בישראל פי ארבעה (שעומד כיום על כ-7%).[3] מנובמבר 2018 נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
היסטוריה
שותפות רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ) הוקמה בשנת 2016 על ידי השותף הכללי, Northwood Exploration Israel Ltd, השותף הכללי עד לאחרונה היה בשליטת משפחת קאסלה האוסטרלית המחזיקה בחברה קידוחי מינרלים בשם Australian Mineral Water Drilling. משנת 2011 מחזיק Northwood Exploration Israel Ltd ברישיון רותם מזרח לפצלי שמן באזור ייעודי הסמוך לאזור התעשייה מישור רותם, בשטח כולל של למעלה מ-2,900 דונם (למעשה אזור התעשייה מישור רותם הוא המקום הבודד בישראל בו חוצבים פצלי שמן וזאת לאור איכות המרבץ וכרייה משולבת של פצלי שמן בישראל) .[4]
ביוני 2018, עקב ביקוש מועט, לא צלח ניסיון להנפיק יחידות השתתפות של השותפות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.[5] בנובמבר 2018 הושלם גיוס הון של כ-28 מיליון ש"ח (כ-5.6 מיליון ש"ח מתוכם הוזרמו על ידי השותף הכללי) ויחידות ההשתתפות של רותם אנרגיה מחצבים נרשמו למסחר בבורסה,[6] והעברת הזכויות לשותפות אושרה על ידי משרד האנרגיה. בהמשך, הכריז הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה על מרבץ פצלי השמן שבשטח הרישיון כעל תגלית, זאת לאחר שאושרה תוכנית העבודה של השותפות בשטח הרישיון.[7]
באוגוסט 2019 חתמה רותם אנרגיה על מזכר הבנות עם בעל הזכות לכריית פוספטים על כרייה משולבת של פצלי שמן המהווים טפל לפוספטים בשטח התגלית של השותפות במישור רותם.[8] נכון לנובמבר 2019 שוקדת השותפות על הכנת תוכנית להקמת מתקן להפקת נפט וחשמל באזור התעשייה מישור רותם.[7]
בדצמבר 2019 השלימה השותפות סבב גיוס בהיקף של כ-7.5 מיליוני ש"ח.[9]
גיבוש הסגירה הפיננסית לטובת תחילת העבודה צפוי ברבעון הראשון של שנת 2022, הקמת המתקן מתוכננת להתחיל בסוף שנת 2022 ותחילת הפעילות המסחרית של רותם אנרגיה צפויה בשנת 2025.[9]
בדצמבר 2020 השלימה השותפות הנפקה פרטית למספר גופים מוסדיים בהיקף של כ-6.1 מיליוני ש"ח.[9]
יו"ר השותפות הוא ד"ר יעקב מימרן, בעבר הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, והמנכ"ל הוא ג'אק סבג. עם חברי דירקטוריון השותפות נמנה חבר הכנסת לשעבר איתן כבל.[10]
ב-31 במאי 2021, אישרה הוועדה המחוזית דרום לשותפות רא"מ להתקדם עם הפרויקט כמתוכנן בכפוף לתסקיר סביבתי מחמיר.[11]
באוגוסט 2021 הודיעה השותפות כי חברת SEPCOIII Electric Power Construction Co, חברה המאוגדת תחת חוקי סין, ובעלת ניסיון בינלאומי בתכנון והקמת פרויקטים שונים בתחום האנרגיה כי הגישה הצעה מקדמית (Preliminary EPC Proposal) לביצוע עבודות תכנון, רכש והקמה של המתקן למחזור והשבת אנרגיה מפסולת פלסטיק תוך הפיכתו לנפט וחשמל באמצעות פצלי שמן. ההצעה כוללת בין היתר, הצעה לתכנון, רכש והקמה של המתקן כולל הצעה טכנית לכל יחידות המתקן. בנוסף הגיש קבלן ההקמה מכתב כוונות לא מחייב למימון 85% מעלות עבודות תכנון, רכש והקמה של מתקן ההפקה. עוד דווח כי התמורה שננקבה בהצעה המקדמית לביצוע עבודות תכנון, רכש והקמה (EPC Works), של המתקן עומדת סך של כ-420 מיליון דולר.[12]
באוקטובר 2021 הודיעה השותפות כי ביצעה שיפור טכנולוגי משמעותי במתקן ביחד עם חברת Enefit העולמית אשר יאפשר הקטנת זינה של כ-25% פצלי שמן וצמצום משמעותי של פליטות הפחמן דו-חמצני. כמות פצלי השמן תקטן בכ-25% (שווי ערך לכ-450 אלף טון). המהלך נעשה כחלק ממאמץ החברה לפעול בהתאם לסטנדרטים סביבתיים הגבוהים ביותר.[13]
בפברואר 2022 הודיעה השותפות כי חתמה על מכתב כוונות עם חברה ישראלית הפועלת בתחום הנפט, על פיו בכוונת הצדדים לבחון אפשרות להתקשרות בהסכם במסגרתו השותפות תספק ללקוח נפט אלטרנטיבי שייוצר במתקן החברה.[13]
באוגוסט 2022 הודיעה החברה על בחינת אפשרות לשיתוף פעולה להקמת מתקן אגירת אנרגיה בסוללות (מערכת אגירת אנרגיה), בשטח המתקן שהשותפות מתכננת להקים במישור רותם. שיתוף הפעולה העתידי יתבצע ביחד עם חברת איי-סטורג'.[13]
הטכנולוגיה
יחידת הפירוליזה של טכנולוגיית הEenfit-280 שמצוייה כיום באסטוניה, באמצעותה מתאפשר מחזור הפלסטיק ללא השריפה שלו עם פצלי השמן בסביבה אינרטית נטולת חמצן בריטורט(ראקטור הפירוליזה) בטמפרטורה של 440 מעלות צלזיוס.
באמצעות טכנולוגיית SHC (Solid Heat Carrier) זרם מוצקים נושא חום המבוסס על תהליך פירוליזה של פסולת פלסטיק עם פצלי שמן. הטכנולוגיה שפותחה על ידי חברת enefit, מאפשרת מחזור פסולת פלסטיק שעד היום לא התאפשר בצורה קונבנציונלית. פסולת הפלסטיק היא שארית מתקני מיון, פסולת פלסטיק חקלאית ופסולת פלסטיק תעשייתית שעד היום יועדה להטמנה. לאחר שעברה ייבוש וגריסה פסולת הפלסטיק מוזנת ביחד עם פצלי שמן וזרם מוצקים נושא חום אל ראקטור הפירוליזה בסביבה אינרטית(ללא נוכחות חמצן). בתהליך זה מתבצע פירוק של חומר אורגני על ידי חימומו לטמפרטורה גבוהה ללא נוכחות חמצן (להבדיל משריפה), מה שמאפשר למתקן לעמוד בתקן האירופי המחמיר ביותר למזהמים (BREF). כתוצאה מהתגובה הכימית פסולת הפלסטיק הופכת לאדים פחמימנים. האדים עוברים תהליך עיבוי והופכים בחזרה לנפט גולמי.[2]
פירוליזה היא תהליך פירוק תרמי של חומרים אורגניים בתנאים של היעדר חמצן בסביבה אינרטית. פירוליזה של פסולת פלסטיק מאפשרת "הנדסה לאחור" – השבת פלסטיק למקורות מהם נוצר: נפט וגז. העדר חמצן בתהליך מצמצם את היקף הפליטות של מזהמים.
המתקן המתוכנן יכלול בנוסף תחנת כוח שמטרתה ייצור חשמל מהחום השיורי שמופק בתהליך בתהליך הקוגנרציה, יחידת ייצור כימיקלים לתעשיות המשך ולתעשיית הדשנים, יחידת ייצור אפר לשימושים ביתיים (ביניהם חול חתולים) ולתעשייה.[2]
השפעה על הסביבה
במהלך השנים 2021-2022 השותפות ערכה דוח אימפקט ביחד עם חברת דלויט. השותפות בחנה את השפעת הפעילות שלה על 3 מדדים:
הערכת התרומה של פעילות השותפות לטיפול בפסולת ולחיסכון באתרי הטמנה וקרקעות בדרום הארץ- נמצא כי טיפול מצטבר של 6.8-7.3 מיליון טון פסולת פלסטיק עד שנת 2050, עשוי לצמצם את משקל הפסולת המוטמנת באזור הדרום בכ6-9% ואת נפח הפסולת המוטמנת באזור הדרום בכ13-22%. נמצא כי בתרחיש נמוך צפוי הפרויקט למנוע את הצורך בהקמת 1.7 מטמנות ו-19,100 דונם ובתרחיש גבוה 2.7 מטמנות ו-30,600 דונם.
הערכת התרומה הפוטנציאלית של פעילות השותפות לחיסכון בהוצאה הציבורית על בריאות הציבור- ממצאי הדוח מראים כי חיסכון הפליטות השנתי הצפוי מהפעילות מוערך בכ-4,077 טון מזהמים, כאשר כ-99.6% מהם הם מזהמי אוויר. כתוצאה מכך צפויה פעילות המתקן לחסוך למערכת הבריאות בין 200 מיליון ₪ בשנה ועד ל-400 מיליון ₪ בתרחיש הגבוה.
הערכת התרומה של פעילות השותפות לצמצום אירועי דליפות נפט הנובעות מיבוא נפט לישראל- הקמת המתקן עשויה להוריד את תדירות האירועים בהם דלפה כמות משמעותית של נפט כתוצאה מייבוא נפט לישראל בכ-2.7-4.3%. היקף הנפט שדליפתו תחסך מוערך בכ-438 עד כ-698 אלף טון.[14]
תהליך הכרייה
עתודות פצלי השמן בשטח תגלית רותם מזרח נאמדות בכ-245 מיליון טון, מהם ניתן להפיק כ-135 מיליון חביות נפט שיגדילו את היקף ייצור הנפט בישראל והפחתת התלות בייבוא נפט ממדינות זרות. רותם אנרגיה מחצבים מתעתדת להקים במישור רותם מתקן להפקת נפט וחשמל, אשר יוזנו בכ-1.35 מיליון טון פצלי שמן שייכרו בשטח ובכ-200,000 טון פסולת פלסטיק המיועדת להטמנה.[8] אולם, התרומה האנרגטית של פסולת הפלסטיק תהווה כ-60% מהתהליך, בעוד פצלי השמן יהוו כ-40% בלבד.[2]
בשונה מהפקת פצלי השמן בעמק האלה, שם מדובר בשכבות עמוקות שאינן מאפשרות כרייה פתוחה, ובשונה ממקומות שונים בארצות הברית, שם הנפט הנוזלי לכוד בשכבות עמוקות ונדרש ביצוע סידוק הידראולי (Fracking) בפצלים לשם שחרור הנפט הלכוד ולאחר מכן ביצוע קידוחים להפקתו – במישור רותם מצויים הפצלים קרוב לפני הקרקע דבר המאפשר כרייה פתוחה שמאפשרת להפחית את כמות הפליטות המזהמות וזיהום מי התיהום, בהשוואה לכרייה סגורה.[15] שיטות לכרייה סגורה (תת-קרקעית) משמשות במכרות פצלי שמן באסטוניה (משם הובאה הטכנולוגיה). לפי דו״ח של משרד הביקורת הראשי של אסטוניה משנת 2014: "זיהום האוויר שנגרם כתוצאה מהסקטור של פצלי השמן מהווה יותר מ-70% מכל הפליטות באסטוניה, והפליטות של תעשיית הפצלים מגיעה לכ-70% מהפסולת הבלתי-מזיקה, ול-82% מהפסולת המזיקה".[16][17]
שיטת ההפקה של רא"מ היא שיטת ה-ex-situ המבוססת על כריית פצלי השמן במכרה פתוח (וזאת להבדיל מאסטוניה המשתמשת בשיטת כרייה תת-קרקעית). פצלי השמן מועברים במצבם הגולמי באמצעות מסוע למתקן ההפקה שיוקם בסמוך לשטח המכרה ולהמשך עיבוד בתנאים סגורים ומבוקרים יחד עם פסולת פלסטיק לשם הפקת נפט וחשמל.
