|
|
ערך מחפש מקורות
|
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
|
|
| ערך מחפש מקורות
|
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
|
הכינוי רוק גותי (באנגלית: Gothic rock) נולד בשנות ה-80 של המאה ה-20 כמאפיין של מוזיקת רוק בעלת מאפיינים גותיים אפלים, העוסקים לרוב במסתורין, אימה או ניהיליזם. הסגנון התפתח בבריטניה בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 מתוך הפוסט-פאנק, ויושם בתחילה על ידי להקות כמו Bauhaus, The Cure, Siouxsie and the Banshees ו-Joy Division, שהחלו להכניס אלמנטים אפלים יותר לסאונד.
היסטוריה
המבקר ג'ון סטיקני השתמש במונח "רוק גותי" כדי לתאר את המוזיקה של הדלתות (The Doors) באוקטובר 1967, בביקורת שפורסמה ב-The Williams Record. אף על פי שלהקה זו אינה נחשבת לרוק גותי לפי הסטנדרטים של היום, הם צוינו כבעלי השפעה בז'אנר הרוק הגותי.
הרוק הגותי החל להתפתח בשנות השבעים המאוחרות של המאה ה-20, מתוך חורבות התפוצצות תנועת הפאנק שהתפתחה אל הפוסט-פאנק. בעוד שהפאנק הוא אלים, מוחצן ובוטה, הפוסט-פאנק מהורהר, מופנם ופילוסופי יותר, והמוטיבים המוצגים כ"גותיים" החלו יוצקים לתוכו אסתטיקה ודימויים קודרים. מאפיין מרכזי של הפוסט פאנק הוא היעדר השימוש במחאה חברתית, שהוקרבה על מזבח "האני" וכל הקשור בו, מכאן שהתנועה הגותית כתנועה - נטולת סממנים פוליטיים כמעט לחלוטין.
מבחינת אופנה, להקות גותיות שילבו השפעות מהספרות הגותית של המאה ה-19 יחד עם סרטי אימה, ובמידה פחותה, תרבות ה-BDSM. לדייוויד בואי ולגלאם רוק השפעה רבה על ההופעה הגותית שכוללת בגדים הדוקים ועתידניים, איפור אנדרוגני ותספורות יוצאות דופן.
הרוק הגותי יושם בתחילה על ידי להקות פוסט-פאנק כמו Bauhaus, The Cure, Siouxsie and the Banshees ו-Joy Division, שהחלו להכניס אלמנטים אפלים יותר לסאונד.
הרוק הגותי הביא באייטיז ליצירת תת-תרבות גותית ולה אופנה, מועדונים, סלנג, ספרות וקומיקס משלה. המאפיינים החיצוניים הבולטים הם איפור כבד, שימוש בקטיפה ועור (או ויניל) כמוטיב עיקרי בלבוש, דומיננטיות הצבע השחור בלבוש ובצביעת השיער לשחור, תכשיטים כסופים, התעסקות בנושאים הקשורים למוות, אופל, דיכאון, אימה, פנטזיה, מדע בדיוני ואף ניהיליזם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
