רְגֵלַת הַגִּנָּה (שם מדעי: Portulaca oleracea) היא מין צמח בשרני וחד-שנתי, הנחשב לעיתים כעשב שוטה[2] ממשפחת הרְגֵלָתִיִּים (Portulacacea). לרגלה גבעולים ארוכים הנמשכים על-פני הקרקע, ענפיו אדמדמים, שבירים אך בשרניים. עליו מוארכים, אליפטיים ומזכירים ביצה בצורתם. הרגלה פורחת בחודשים פברואר-ספטמבר. פרחיו קטנים וצהובים, הפרחים נמצאים בהתפצלויות השריגים. הפרי נפתח בראשו ונראה ככיס המכיל זרעים קטנים (עד מילימטר) בצבע שחור או חום כהה.
רגלת הבית ידועה בישראל גם בשמה בערבית "ריג'לה" או בשמה בכורדית-יהודית "פרפחינא". אזור התפוצה הטבעית של רגלת הגינה אינו כולל את ישראל, אך הצמח הופץ בארץ ישראל בידי האדם וכיום הוא מתפשט בה באופן טבעי (מין פולש). על מנת לנבוט, דורשת הרגלה אדמה לחה, ומידות גבוהות של אור וחום. בארץ ניתן למצוא אותה באזורים בעלי אקלים ים-תיכוני, בתות הספר, ערבות, מדבריות ואף בחרמון.[2]
הרגלה מוזכרת בתלמוד בשם "חלוגלוגות" בסיפור המתאר כיצד חכמים לא הבינו מה פירוש מילה זו. שפחתו של רבי קראה לצמח בשמו הארמי "פרפחיניה", וכך נודע לחכמים פירוש השם.[3]
שימושים
הרגלה עשירה באומגה 3, ויטמין C, פלבנואידים וככלל משתמשים בה כעשב מרפא לצרכים רפואיים שונים בארצות רבות בעולם.[4]
הרגלה משמשת כתוסף לסלטים שונים והיא בעלת טעם חמצמץ קל לאחר טיגון.
