קרן קונראד אדנאואר (בגרמנית: .Konrad-Adenauer-Stiftung e.V) היא קרן גרמנית ללא כוונות רווח, המשלבת עבודה של צוותי חשיבה ברמה המקומית והבינלאומית, חינוך לאזרחות מבית וקידום הידברות וחילופי רעיונות מחוץ. הקרן עוסקת בשיתוף פעולה בינלאומי מזה כחצי מאה וסניפיה פרוסים בכשמונים מדינות ברחבי העולם. הקרן היא גוף פוליטי המקושר עם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית (CDU).[1] יושב הראש הנוכחי של הקרן הוא ד"ר הנס-גרט פוטרינג, לשעבר נשיא הפרלמנט האירופי.[2] הקרן חברה במרכז ע"ש וילפריד מרטנס לחקר אירופה, צוות החשיבה הרשמי של מפלגת העם האירופית.[3]
מטרותיה העיקריות של הקרן הן קידום הדמוקרטיה, טיפוח מדינת חוק ופיתוח כלכלת שוק חברתית (המודל הכלכלי הקיים בגרמניה). כמו כן, הקרן תומכת בדיאלוג תדיר בתחומי מדיניות החוץ והביטחון וכן בהידברות בין תרבויות ודתות. הקרן עובדת עם מוסדות ממלכתיים, עם מפלגות, עם מוסדות אקדמיים ועם ארגונים אזרחיים, ומבקשת גם להעמיק שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים.[4]
מוסדות
לצד שני המטות המרכזיים בגרמניה (בסנט אוגוסטין ובברלין), מפעילה הקרן שני מרכזים חינוכיים, שישה עשר מרכזי הכשרה, אקדמיה ומרכז כנסים בינלאומי.
המחלקה לחינוך אזרחי הנאבקת נגד ה"סטטוס קוו" הפוליטי ומנסה להגביר את המעורבות האזרחית באירופה בתקופה בה חופש ושלום נתפסים כמובנים מאליהם.[9][10]
מחלקת המלגות והפעילות התרבותית המספקת תמיכה כלכלית ומורלית לכ-2,000 סטודנטים ברחבי העולם.[11]
ד"ר הנס-גרט פוטרינג, הנשיא לשעבר של הפרלמנט האירופי, מכהן כיושב ראש הקרן.[12] יחד איתו יושבים עוד 23 אנשים בדירקטוריון הקרן,[13] לצד 24 חברי חבר הנאמנים,[14] המפקחים על עבודתה של הקרן. לקרן 56 חברים,[15] רבים מהם פוליטיקאים של מפלגת ה-CDU בעבר ובהווה.
בדומה לקרנות של שאר המפלגות הגרמניות, ממומנת קרן קונראד אדנאואר בעיקר על ידי הממשלה הגרמנית הפדרלית ועל ידי ממשלות המדינות השונות בתוך גרמניה. כך סופק 96.5% מתקציב הקרן לשנת 2012, שהסתכם בכ-136 מיליון אירו, על ידי תקצוב ציבורי, 2.8% הגיעו מדמי הרשמה ומרווחים שונים, והיתר (0.6%) סופק על ידי קרנות פרטיות ותרומות.[18]
פרסים
קרן קונראד אדנאואר מעניקה מספר פרסים בתחומים שונים. בין היתר בולטים פרס לחוקרים צעירים, הקרוי על שמו של פוליטיקאי מפלגת ה-CDU ברונו הק, יחד עם פרס למערכות של עיתונים גרמניים מקומיים, הנחשב לפרס העיתונות החשוב בגרמניה[19], ופרס לספרות המקדמת את השלום. בנוסף, מאז 2002 מחלקת הקרן מדי שנה פרס לאנשים שתרמו תרומה מיוחדת לשימור ולפיתוח כלכלת השוק החברתית.[20]
דירוגים
הקרן נמצאת בדירוגים של תוכנית צוותי החשיבה והחברות האזרחיות (Think Tanks and Civil Societies Program, TTCSP) של אוניברסיטת פנסילבניה, המפרסמת מדי שנה מחקר מקיף אודות מאות צוותי חשיבה ברחבי העולם ומדרגת אותם על פי שלל קטגוריות שונות. בדירוג שהוציאה התוכנית לאור לשנת 2015 זכתה הקרן לדירוגים גבוהים במיוחד, כדוגמת: מקום 25 מבין צוותי החשיבה בעולם, אחד מעשרת צוותי החשיבה הטובים במערב אירופה, הרשת הטובה ביותר וצוות החשיבה הטוב ביותר המקושר למפלגה פוליטית.[21]
קרן קונראד אדנאואר בישראל
משרדי קרן קונראד אדנאואר בישראל, ברחוב רבי עקיבא בירושלים
קרן קונראד אדנאואר פועלת בישראל מאז שנת 1982. מנהל המשרד בישראל מאז 2014 הוא ד"ר מיכאל בורכרד.[22]
מטרתה העיקרית של הקרן בישראל היא העמקת שיתופי הפעולה בין ישראל לגרמניה, ברבדים הבין-אישיים, החברתיים, התרבותיים והאקדמיים. עבודתה של קרן קונראד אדנאואר בישראל כוללת בעיקר דו-שיח והידברות ברמות שונות בקרב החברה האזרחית, מעל בימות האקדמיה וכן עידוד המנהיגות הצעירה בישראל וגרמניה. כמו כן, הקרן פועלת להעברת תמונה מקיפה ומהימנה של ישראל לציבור הגרמני והאירופי.
לשם כך, קרן קונראד אדנאואר בישראל משתפת פעולה עם מגוון רחב של מוסדות ציבור ישראלים, בהם המכון הישראלי לדמוקרטיה, משרדי ממשלה וארגונים, כמו גם עם אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות מובילות.
בעבודתה עם מוסדות ועם ארגונים שונים בארץ הקרן מתמקדת בארבעה נושאים עיקריים:
הידוק היחסים בין ישראל לגרמניה וטיפוח קשריה של ישראל עם אירופה.
קידום דיאלוג בין מדינות האזור לשם התמודדות עם הסכסוך במזרח התיכון.
טיפוח ערכי דמוקרטיה משותפים וחיזוק החברה האזרחית וערכי מדינת החוק.
עידוד כלכלת שוק חברתית.
בהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הקרן בונה תוכניות בונות-דיאלוג למשתתפים ישראלים, פלסטינים וירדנים מתחומים שונים – פוליטיקאים, אנשי ציבור, אנשי עסקים ועיתונאים - מתוך מטרה למצוא פתרונות לבעיות יום-יומיות מעשיות הנובעות מהסכסוך. שיחות בתחום הבין-דתי משלימות את התמונה ותורמות אף הן להידברות ולשלום.[23]
עבודת הקרן לחיזוק החברה האזרחית בישראל מתמקדת לרוב במיזמים המכוונים לשיפור שילובם של המיעוטים בה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא התוכנית המשותפת עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המאפשרת לבדואים צעירים נגישות להשכלה גבוהה.[24] נוסף על כך הקרן מנהלת זה שנים רבות תוכניות שונות לקידום שוויון זכויות לנשים, להעלאת המודעות לזכויות אדם ולפתרון סכסוכים בדרכי שלום.
.jpg)
