קרל פרידריך פון שטיינמץ (בגרמנית: Karl Friedrich von Steinmetz; 27 בדצמבר 1796 – 27 באוגוסט 1877) היה איש צבא פרוסי, שפיקד על כוחות במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה.
ביוגרפיה
שטיינמץ נולד בשנת 1796 בעיר אייזנך, שהשתייכה לדוכסות הגדולה של סקסוניה-ויימאר-אייזנך. לאחר תבוסתה של פרוסיה במלחמת הקואליציה הרביעית, נכבשה פומרניה בידי הקיסרות הצרפתית. הצרפתים היו אמורים לעזוב את האזור, אולם דחו שוב ושוב את העזיבה, מה שגרם לכך שבילדותו נחשף שטיינמץ לעוני ואומללות שהביא הכיבוש. הוא התחנך בבית ספר צבאי, בין השנים 1807-1811. בשנת 1812 פרצה מלחמת הקואליציה השישית (הידועה בגרמניה בשם "מלחמת השחרור"), במהלכה איחדו כוחות פרוסיה, שוודיה, אוסטריה, בריטניה וספרד נגד צרפת. שטיינמץ ואחיו הבכור חמקו דרך העמדות הצרפתיות הגיעו לברסלאו, והתגייסו לצבא הפרוסי. שטיינמץ הועלה לדרגת לוטננט שני, ולמרות שאיפתו לשרת תחת פיקודו של גבהרד לברכט פון בליכר שאותו העריץ מילדות, הועבר לגדוד של לודוויג יורק פון וארטנבורג. שטיינמץ לחם בקרב לייפציג בשנת 1813, במהלכו נפצע ואחיו נהרג. הוא השתתף בקרבות האחרונים שנערכו בצרפת עצמה, ועל גבורתו בהם הוענק לו צלב הברזל דרגה שנייה. לאחר המלחמה שרת בחיל הכיבוש הפרוסי בפריז, אם כי נכנס לעיר רק פעם אחת, משום שחשש לבזבז את המשכורת החודשית שלו שחצי ממנה היה שולח לאמו.
הוא חי בברלין שם פיקד על גדוד בחיל המשמר העירוני, הוא חי בצמצום רב מהמשכורת שלו. בין השנים 1820–1824 למד באקדמיה הצבאית, וסיים אותה בהצטיינות רבה, הוא נישא לבת דודתו ג'ולי, בתו של הגנרל קרל פרידריך פרנציסקוס פון שטיינמץ (Karl Friedrich Franciscus von Steinmetz). מאז הוטב מצבו מעט, והוא יכל להרשות לעצמו לקנות בית וסוס. הוא מונה למפקד בריגדה שהוצבה בפוטסדאם. במהלך מהומות אביב העמים בברלין בשנת 1848, פיקד על גדוד שהוצב בעיר, אם כי לא לקח חלק מעשי בדיכוי המהומות. באותה שנה נשלח להילחם במלחמת שלזוויג הראשונה. לאחר המלחמה נשלח לפקד על גדוד בברנדנבורג, בשנת 1851 מונה למושל הצבאי של קאסל. שנה לאחר מכן למדריך בבית ספר לצוערים בברלין. בשנת 1854 הועלה לדרגת גנרל-מיור. בשנת 1857 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-1, ובשנת 1858 הועלה לדרגת גנרל-לויטננט.
בשנת 1863 מונה למפקד הקורפוס ה-5 שהוצב בפוזן זמן קצר לאחר מכן מתה אשתו. שנה לאחר מכן הועלה לדרגת גנרל. במהלך מלחמת שבעת השבועות נגד אוסטריה, פיקד על הקורפוס החמישי שלו, וזכה בניצחונות בשלושה קרבות שנערכו יום אחר יום. הוא נישא שוב בשנת 1867 לאליס פון קרוזיק, והיה כעת בפעם הראשונה בחייו איש עשיר למדי. הוא נבחר כחבר בפרלמנט של הקונפדרציה הצפון-גרמנית. עם פרוץ מלחמת צרפת–פרוסיה, פיקד על הארמייה הראשונה שהוצבה על הריין.[1] בתחילת המערכה הוא נע עם הארמייה שלו קדימה אל תוך צרפת בקצב מהיר מדי, מה שהותיר את הגבול הפרוסי חשוף להתקפות צרפתיות.[1] הוא לחם במהלך קרב גרבלוט, אולם שוב ביצע התקפה פזיזה שכמעט הכריעה את הכף לרעת פרוסיה. הקרב הסתיים בכל זאת בניצחון פרוסי.[2] באפריל 1871, פרש מהצבא, לא לפני שהועלה לדרגת פילדמרשל. הוא חי ברווח בשלזיה, מפנסיה שקיבל עד מותו בשנת 1877 והוא בן 80.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=small}
