את קפה רוול הקימו בשנת 1948 שני קונדיטורים יוצאי אירופה, גוסטב רוזנברג וקרל וָלֶר, שעל פי הצעתו של חברם העיתונאי אלכסנדר זאובר חיברו את האותיות הראשונות של שמות משפחתם וקיבלו את הצירוף "רוול". בית הקפה עבר בהמשך לבעלות האחים מקי וסלי קָצֶנגולד ושותפים נוספים.
בקפה רוול נהגו לשבת אנשי הבוהמה התל אביבית, אנשי הציונות הכללית ואחרים. בית הקפה היה מעוצב בקפידה, היה חדשני לאותה התקופה ומפואר, ושימש כ"אולם קפה" ענק. היו בו 60 מקומות ישיבה בפנים ועוד 90 מקומות ישיבה בחוץ, על המדרכה, ובמהרה הוא הפך ל"מקדש הרכילות" של תל אביב.
האוכלוסייה הבורגנית של תל אביב הגיעה אליו כדי לראות, להראות ולהיראות, ובית הקפה היה הומה עד לשעות הקטנות של הלילה. לפעמים פקדו את בית הקפה אף גולדה מאיר ופולה בן-גוריון.
בשנת 1972 אירעה תקרית בקפה רוול שזכתה לפרסום רב. נערה צעירה ילדה תינוקת אל תוך אסלת השירותים ונמלטה מהמקום.[1] הנערה אותרה והתינוקת נמסרה לאימוץ. לכשגדלה התינוקת, היא שינתה את שמה ל"רוול".
ירידת קרנו של רחוב דיזנגוף במחצית השנייה של שנות השבעים הביא לסגירת רוול בקיץ 1980.[2]
בדצמבר 1982 נפתח בית הקפה מחדש במקום בבעלות האחים עמרי ואורי רוטשילד,[3] ופעל עד סוף שנות השמונים לפחות.[4][דרושה הבהרה]
כיום שוכן במקום בית הקפה סניף של חנויות כלי הבית "דארלן", שאף היא שייכת למשפחה.[דרושה הבהרה]
