קלימנט בויג'ייב (בבולגרית: Климент Бояджиев; 27 באפריל 1861, אוחריד, האימפריה העות'מאנית – 15 ביולי 1933, סופיה, ממלכת בולגריה) היה שר המלחמה הבולגרי באוגוסט 1913, ראש המטה הכללי הבולגרי בשנת 1915, גנרל, ומפקד הארמייה הראשונה של צבא בולגריה במהלך מלחמת העולם הראשונה אשר הכריעה את ההתנגדות הסרבית.
תחילת הקריירה
בויג'ייב היגר לסופיה לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), עם הקמת נסיכות בולגריה. בשנת 1883 סיים את בית הספר הצבאי בסופיה. במהלך מלחמת בולגריה–סרביה (1885), הוא שירת בחזית, בתפקידי מטה. בשנת 1895 סיים בהצטיינות את לימודיו באקדמיה הצבאית בטורינו, איטליה. במהלך מלחמת הבלקן הראשונה פיקד על אוגדת הרגלים הרביעית "פרסלב" של הצבא הבולגרי והנחיל לעות'מאנים תבוסה בקרב לולבורגז. למשך תקופה קצרה, בין ה-22 באוגוסט עד ה-1 בספטמבר 1913, כיהן כשר המלחמה הבולגרי. ב-1 בפברואר 1915 שכל את בנו, שהיה קצין צעיר בצבא ונהרג בפיגוע בקזינו בעיר סופיה. בין ה-15 באפריל ועד ה-7 בספטמבר 1915, כיהן כראש המטה הכללי הבולגרי ובתפקידו פעל לשיקום הצבא הבולגרי בחומר וברוח, לאחר התבוסה במלחמת הבלקן השנייה.
מלחמת העולם הראשונה
במהלך מלחמת העולם הראשונה מונה למפקד הארמייה הבולגרית הראשונה אשר לחמה במסגרת המערכה על סרביה והכתה את הסרבים בקרב מוראבה ובקרב קוסובו שהובילו להכרעתם. כוחותיו כבשו בזו אחר זו ערים סרביות בחבל מקדוניה ובכלל זה את העיר אוחריד, בה נולד. בהמשך עברה הארמייה שתחת פיקודו לחזית המקדונית. בשלהי אוגוסט 1916 נחלו כוחותיו כישלון לאחר קרב לרין, עת נפלה העיר פלורינה בחזרה לידי כוחות מדינות ההסכמה והוא הודח מהצבא ב-25 בספטמבר 1916.
אחריתו
בויג'ייב היגר לגרמניה בין השנים 1918 ועד 1923. בשנה זו נשפט בפני בית משפט צבאי על חלקו בכישלון הצבא במלחמה שהוביל לחוזה ניי[1] ונידון לחמש שנות מאסר. בויג'ייב נכלא, אך שנה מאוחר יותר זכה לחנינה מטעם המלך בוריס השלישי ושוחרר. הוא נפטר בסופיה ב-15 ביולי 1933.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חוזה ניי מכונה בפי הבולגרים "אסון לאומי"
