קונאן הברברי (קרוי גם קונאן הקימרי, על שם מולדתו קימריה) הוא דמות ספרותית, פרי עטו של סופר הפנטזיה האמריקני רוברט ארווין הווארד. דמותו מייצגת תת-סוגה בספרות הפנטזיה שנקראת חרבות וכשפים (Sword And Sorcery) ומוכרת גם כפנטזיה הרואית. תת-הסוגה הזו נוצרה עם פרסומם של סיפוריו הקצרים של האוורד בהם הופיע קונאן.
דמותו של קונאן התהוותה בשנות השלושים של המאה העשרים ויצאה לאור לראשונה ב-1932 במסגרת סיפור קצר שנכתב על ידי הווארד ופורסם במגזין הפאלפ (מגזין הנמכר באופן המוני ובמחיר זול) Weird Tales(אנ'), שהוקדש לספרות מדע בדיוני ופנטזיה. דמותו של קונאן הברברי הפכה לדמות אייקונית בתרבות הפופולרית, ובמשך השנים זכה קונאן לאין-ספור מחוות, בין אם אלו משחקי מחשב ומשחקי וידאו או מחוות אומנותיות - הן בתחום הקולנוע והן בנובלות ובחוברות קומיקס. רבים מכירים את דמותו של קונאן בעקבות הסרט המפורסם שנשא את שמו ויצא ב-1982, בו כיכב ארנולד שוורצנגר כקונאן הברברי שזכה לשבחים ואף הצליח בקופות.
יצירת הדמות ופרסומה
קונאן הברברי נוצר על ידי רוברט ארווין הווארד והיה יורשו האומנותי של דמות אחרת שיצר הווארד מוקדם יותר, דמות שנקראה קאל האטלנטי(אנ'). הווארד חיפש במשך חודשים השראה לדמות עבורה יוכל לכתוב סיפורים ולפרסם במגזיני הפאלפ שהיו נפוצים למדי בימי חייו, ובעיקר בשנות השלושים של המאה העשרים. בשנת 1931 כתב האוורד סיפור קצר בשם "אנשי האפלה" (People of the Dark) שנתפרסם במגזין Strange Tales of Mystery and Terror(אנ') ביוני של שנת 1932. הסיפור מתואר על ידי הפרוטגוניסט המקריין בגוף ראשון בעודו מגולל את סיפורה של דמות שהייתה התגלמותו בגלגול הקודם: קונאן, אנטי גיבור ברברי שחור שיער, שסוגד לישות אלוהית בשם קרום(אנ').
בפברואר 1932 נפש הווארד באזור ריו גראנדה, ובמהלך חופשתו המשיך בהגיית דמותו של קונאן בעודו כותב את הפואמה "קימריה"(אנ') (Cimmeria, ארץ הולדתו של קונאן) שנכתבה בהשפעת כתביו של פלוטרכוס. בסבירות גבוהה התהוותה דמותו של קונאן באותם ימים, כמו גם העידן בו מתרחשים סיפוריו של קונאן - העידן ההייבורי (אנ'), נכתבו בהשפעת ספרו של תומאס בולפינץ'(אנ') The Outline of Mythology (שנת הוצאה: 1913) אשר הלהיב את הווארד "למזג באופן קוהרנטי את שאיפותיו הספרותיות יחד עם אלמנטים פיזיים אוטוביוגרפיים שיניחו את הבסיס ליצירת דמותו של קונאן".[1]
לאחר שחזר מחופשתו ולאחר שנתמלא בהשראה, שקד הווארד על שכתובו של סיפור קצר שכתב ב-1929, By This Axe I Rule(אנ'), שבו הפרוטגוניסט הוא קאל האטלנטי (ידוע גם כ"קאל הכובש"). את השכתוב ערך הווארד על מנת להתאימו לרוחו של הגיבור החדש שלו, קונאן, בעודו משנה את שם הסיפור ל- The Phoenix on the Sword(אנ') ("הפיניקס על החרב"). בו זמנית כתב הווארד עוד שני סיפורים קצרים The Frost-Giant's Daughter(אנ') ("ביתו של ענק הכפור") שנכתב בהשראת הסיפור המיתי היווני על הנימפה דפנה וסיפור אחר בשם The God in the Bowl (אנ') ("האל בקערה"). שני הסיפורים הללו נדחו על ידי המגזין Weird Tales, אך "הפיניקס על החרב" התקבל על ידי עורך המגזין פרנסוורת' סמית (אנ'), ופרסומו הותנה בשכתוב מינורי של כמה פרטים.[1]
הסיפור "הפיניקס על החרב" הפך לסיפור הקצר הראשון שפורסם במסגרת סיפורי תלאותיו של קונאן, והוא יצא במסגרת המגזין Weird Tales בדצמבר 1932, מגזין שברבות השנים הפך למקור ראשון העשיר בספרות פנטזיה, מותחנים ואימה תוצרת סופרים כמו ה.פ. לאבקרפט, קלארק אשטון סמית'(אנ') וטנסי ויליאמס. הווארד, שעודד מקבלת סיפורו הקצר למגזין, החל לכתוב מעין מאמר בן 8,000 מילים אשר יניח את קווי היסוד להמשך כתיבתו. במאמר תיאר הווארד את הרקע התקופתי לסיפוריו של קונאן ואת האנתרופולוגיה וההיסטוריה של העמים האנושיים בתקופתו של קונאן כמו גם את הפסיפס הגאוגרפי בו התיישבו העמים. אותו מאמר זכה לשם "העידן ההייבורי" (The Hyborian Age) וברבות השנים הוא הפך לתמליל חובה בקרב מעריצי קונאן. העידן ההייבורי שהושלם שימש את הווארד לסיפור הקצר הבא שלו "The Tower of the Elephant"(אנ') ("צריח הפיל"), בו שולב מידע אודות העידן ההייבורי. "צריח הפיל" היה להצלחה שהמריצה את הווארד לכתוב עוד סיפורים קצרים אודות קונאן ועד 1936, השנה בה התאבד הווארד, הוא כתב עשרים ואחד סיפורים קצרים שמתוכם שבעה-עשר פורסמו במגזין Wierd Tales ואילו השאר נתפרסמו ברבות השנים, לאחר שהוצאו מהגנזכים.
סיפורי קונאן לאחר מותו של הווארד
לאחר מותו של הווארד זכויות היוצרים על סיפוריו ודמותו של קונאן השתלשלו בין מספר ידיים, עד אשר הגיעו לסופרי הפנטזיה ליון ספראג דה קאמפ(אנ') ולין קארטר (אנ'), אשר ערכו, צנזרו או "חתכו" קטעים מהסיפורים ולפעמים אף שכתבו אותם. למעלה מארבעים שנה לא התפרסמו סיפוריו המקוריים של הווארד אודות קונאן, אך נרשם מקרה אחד שבו היה ניסיון לעשות כן. ב-1977, ניסו בבית הדפוס וההוצאה לאור האמריקאי "ברקלי" לחזור למקורות האומנותיים של קונאן הברברי, דבר שלא צלח והסיפורים שיצאו תחת ההוצאה היו כבר ערוכים.
במהלך שנות השבעים, שנות השמונים ושנות התשעים, יצאו גרסאות רבות לסיפוריו של קונאן, אלה ציירו את קונאן כפי שהוא מוכר לקוראים בתרבות הפופולרית. אותן הוצאות ספרותיות יצאו בדרך-כלל ככרוניקות של נובלות או חוברות קומיקס וכולם נכתבו על ידי סופרים וכותבים שונים. במהלך שנות השמונים והתשעים, אלו שהחזיקו בזכויות היוצרים על דמותו של קונאן הותירו לפרסום את סיפוריו המקוריים של הווארד, כאשר בו זמנית שאר הגרסאות לסיפוריו של קונאן נמכרים גם כן.
בשנת 2000, ההוצאה לאור הבריטית "Victor Gollancz Ltd"(אנ') הוציאה שני כרכים המכילים את הסיפורים המקוריים של קונאן, כחלק מהקמפיין להוצאת יצירות מופת מתחום הפנטזיה לאור. חלק מסיפורי קונאן שהודפסו והוצאו במסגרת שני הכרכים, היו כאלה שלא פורסמו אף פעם בגרסתם המקורית - אלה נלקחו מהסיפורים כפי שפורסמו במגזין Weird Tales.
בשנת 2003 הוציאה ההוצאה לאור הבריטית "Wandering Star" סדרה תלת-כרכית של ספרים, אשר מכילה מכתבים, פואמות ומאמרים שכתב הווארד עצמו ובהם הוא מתאר את הגותו את דמותו של קונאן ואת הרעיונות שעומדים מאחורי מאפייני הדמות. שני הכרכים הללו הציעו לקוראים מבט היסטורי ומלומד יותר אודות קונאן, וזאת כאמור על ידי פרסומם כמלל מקורי של הווארד. הכרך הראשון נקרא Conan of Cimmeria: Volume One 1932–1933 (יצא ב-2003, בארצות הברית ידוע גם כ"The Comming of Conan the Cimmerian") והוא הכיל הערות והסברים על הרקע התקופתי (העידן ההייבורי) לסיפוריו של קונאן, כמו גם פואמות ומכתבים ששפכו אור על הולדת הדמות קונאן - כל אלה נכתבו על ידי הווארד עצמו. לאחר מכן יצאו שני הכרכים האחרים: Conan of Cimmeria: Volume Two 1934 (שנת 2004) ו-Conan of Cimmeria: Volume Three 1935–1936 (שנת 2005, יצא בארצות הברית תחת השם "The Bloody Crown of Conan and The Conquering Sword of Conan"). בין השאר, הכילו כל שלושת הכרכים גם את סיפוריו המקוריים של קונאן הברברי, ללא עריכה.
בעברית הופיעו שמי סיפורי הקומיקס הראשונים בסדרת מארוול על קונאן. הם הופיעו במגזין "משהו". תרגום של החוברת הראשונה על קונאן בהוצאת מארוול, המתארת את עברו ואת עתידו של קונאן. הסיפור "קונאן מגיע " פורסם שוב במגזין "יקום תרבות" ברשת ב-2017.[2]
אחר מכן פרסם “משהו” סיפור אחד נוסף על עלילות קונאן, בשם “מאורת אנשי החיות”. מאז לא יצאו עוד בעברית קומיקסים נוספים על קונאן.
מאז יצא לאור בעברית קובץ של סיפורי הפרוזה המקוריים על קונאן, “קורות קונאן הברברי”, בתרגום רז גרינברג, בהוצאת מובי דיק (2012), קובץ שהיה אמור להיות הראשון בסדרה שתקיף בעברית את כל סיפורי קונאן בעברית.
.jpg)
