דמותו של פלוטרכוס כפי שהוצגה באיור למהדורה הצרפתית של כתביו, המאה ה-16
פּלוּטַרכוֹס (ביוונית: Πλούταρχος, בלטינית: Plutarchus;[1] נולד בסביבות 46 לספירה וחי עד 120–125 לספירה) היה פילוסוף, היסטוריון ומסאייווני. חיבוריו ששרדו נכתבו ביוונית, אולם קהל היעד שלהם היה קוראים יווניים ורומיים גם יחד.
חייו
כתובת ההקדשה לפלוטרכוס בדלפי. שמו של פלוטרכוס מופיע בתחילת השורה השנייה.
משפחתו הייתה ידועה ועשירה.[2][3] שמו של סבו של פלוטרכוס היה למפריאס.[4] שמו של אביו לא נשמר, אך סביר שנקרא ניקרכוס (Nίκαρχoς), על שם אבי-סבו של פלוטרכוס,[5] על פי המנהג העממי של משפחות יווניות למחזר שם בכל דור שני.
אחיו, טימון ולמפריאס, נזכרים לעיתים קרובות במאמריו ובדיאלוגים שלו, בהם על טימון במיוחד מדובר במושגים מלאי החיבה ביותר. רואלדוס (Joannes Rualdus), בחיבורו "חיי פלוטרכוס" (1624), מצא את שמה של אשתו של פלוטרכוס, מתוך ראייה בכתביו. קיים מכתב מאת פלוטרכוס לאשתו, המפציר בה שלא להיכנע לצער רב מדי על מותה של בתם בת השנתיים, שנקראה טימוקסנה על שם אמה.
המספר המדויק של בניו אינו ידוע, אולם שניים מהם נזכרים לעיתים קרובות: אוטובולוס ופלוטרכוס השני. מאמרו של פלוטרכוס, De animae procreatione in Timaeo, מוקדש להם, ונישואי בנו אוטובולוס הם הסיבה לאירוע של אחת ממסיבות ארוחות הערב המתועדות ב"שיחת השולחן". אדם נוסף בשם סקולרוס נזכר במושגים שנראה שרומזים שהוא היה בנו של פלוטרכוס, אולם הדבר לא נזכר בשום מקום בפירוש. מאמרו על שאלות נישואין, המופנה אל אורודיקה (Εὐρυδίκη) ופוליאנוס, נראה כמדבר עליה כמי שהייתה לאחרונה דיירת בביתו, אך מבלי שניתן לדעת אם הייתה בתו או לא.
בזמן כלשהו פלוטרכוס קיבל אזרחות רומית, כפי שמעיד שמו החדש, לוקיוס מסטריוס פלוטרכוס (Λούκιος Μέστριος Πλούταρχος). את שמו החדש לקח פלוטרכוס על פי המנהג הרומאי מהאיש הערב לאזרחותו, לוקיוס מסטריוס פלורוס, קונסול רומאי, שפלוטרכוס השתמש בו גם כמקור היסטורי לחיבורו "חיי אותו".[6]
את רוב חייו חי בכירוניאה, והוא הוכנס בסוד טקסי המסתורין של האל היווני אפולו. במשך 30 השנים האחרונות לחייו, כיהן פלוטרכוס כאחד משני הכוהנים במקדש אפולו שבדלפי. על ידי כתביו והרצאותיו, פלוטרכוס הפך לאיש ידוע באימפריה הרומית, אולם הוא המשיך להתגורר במקום בו נולד והשתתף באופן פעיל בחיים הציבורים המקומיים, ואף כיהן כראש העיר. באחוזתו הכפרית, אורחים מכל רחבי האימפריה התקהלו לשיחות רציניות, שבראשן ישב פלוטרכוס בכיסא השיש שלו.
בנוסף לכהונתו בדלפי, כיהן פלוטרכוס גם כפקיד שלטון בכירוניאה, ובצעירותו ייצג את עירו במשלחות שונות לארצות זרות. פלוטרכוס החזיק במשרת הארכון בעיירת הולדתו, ועסק בכל ענייניה הקטנים של העיירה.
על פי הסודא,[7] הלקסיקון ביוונית מימי הביניים, הקיסר טראיאנוס מינה אותו למושל (פרוקורטור) של איליריה. אולם רוב ההיסטוריונים חושבים שאין זה סביר, משום שאיליריה לא הייתה מחוז פרוקורטורי ופלוטרכוס ככל הנראה לא דיבר אילירית. על פי ההיסטוריון הביזנטיגאורגיוס סינקלוס (סביב 800 לספירה), בערוב ימיו של פלוטרכוס, מינה אותו הקיסר אדריאנוס לפרוקורטור של פרובינקיית אכיאה (אנ') - משרה שהקנתה לו את הזכות ללבוש את הגלימות והעיטורים של קונסול בעצמו.
לפלוטרכוס היו ידידים ומכרים רבים.[3] הוא נסע רבות באגן הים התיכון, ביקר במצרים[3] ולימים הרצה ברומא תקופה ממושכת ורכש ידידים רבי-השפעה, שלהם הקדיש חלק מכתביו המאוחרים. הוא הוציא מתחת ידיו כמות ניכרת של כתבים, שחלק גדול מהם שרד עד ימינו.
סמוך לפינה הדרום-מזרחית של מקדש אפולו בדלפי, נמצאו פסל ראש ולוח עם כתובת הקדשה, שגם עליו היה פסל ראש - של פלוטרכוס. הלוח הוקם על ידי תושבי דלפי סביב שנת 125 לספירה. הכתובת אומרת: "אזרחי דלפי וכירוניאה הקדישו את זה לפלוטרכוס יחד, על פי הוראות האמפיקטיונה".
חיבוריו
פלוטרכוס היה סופר פורה ומספר יצירותיו ששרדו והגיעו לידינו הוא כמחצית מסך כל כתביו.[3]
הביוגרפיות
חיי הקיסרים הרומאים
"חיי הקיסרים הרומאים" מאוגוסטוס עד ויטליוס הם החיבורים הביוגרפיים הראשונים של פלוטרכוס. מבין אלה שרדו רק הביוגרפיות על גלבה ואותו. מתוך הביוגרפיות על טיבריוס ונרון שרדו רק קטעים אצל דמסקיוס ("חיי טיבריוס" בחיבור "חיי איסידורוס") ואצל פלוטרכוס עצמו ("חיי טיבריוס" בחיבור "חיי גלבה"). הביוגרפיות על קיסרים מוקדמים אלו פורסמו ככל הנראה תחת שלטון הקיסרים הפלאביים או בזמן שלטון נרווה (98-96 לספירה).
חיי אישים
"חיי אישים" היא יצירתו המפורסמת ביותר. היא סדרה של ביוגרפיות של אישים נודעים מתולדות יוון ורומא העתיקה, המסודרות בזוגות כדי להאיר את מידותיהם המשותפות ואת מומיהם המשותפים של האישים המושווים. שרדו 23 זוגות כאלו, ובכל אחד ביוגרפיה של יווני לצד ביוגרפיה של רומאי. כמו כן שרדו ארבע ביוגרפיות ללא בנות-זוגן. היו היסטוריונים מאוחרים יותר שזלזלו בפלוטרכוס, אך עיקר עניינו לא היה בהיסטוריה אלא בבחינת השפעת האופי על חייהם וגורלם של אישים. חיבורו על חיי אלכסנדר הגדול, שנכתב כביוגרפיה מקבילה לזו על יוליוס קיסר, הוא אחד מחמישה מקורות שלישוניים על אודות הכובש המקדוני, ויש בו אנקדוטות ופרטים שלא מופיעים בשום מקור אחר. גם בתיאורו את נומה פומפיליוס, מלכה השני של רומא, ישנם פרטים מיוחדים לחיבור זה על אודות לוח השנה הרומאי. יחד עם חיי שנים-עשר הקיסרים של סווטוניוס, חיבורו של פלוטרכוס על יוליוס קיסר מהווה את התיאור העיקרי של פועלו של קיסר על ידי היסטוריונים עתיקים. חיבורו על חיי פירוס הוא חשוב מאוד מאחר שהוא התיאור העיקרי להיסטוריה הרומאית בתקופה שבין השנים 264-293 לפנה"ס, שלגביה לא שרדו כתביהם של דיוניסיוס מהליקרנסוס וליוויוס.
מוראליה
שאר חיבוריו ששרדו קובצו בשם "מוראליה" (ענייני מוסר). זהו אוסף של 78 מאמרים ונאומים, הכולל דיונים בדת של רומא, את החיבור "על איזיס ואוסיריס" שהוא מקור מידע חשוב על מנהגי הדת המצרית, חיבורים על סוקרטס, על שחרור תבאי, על נשים אמיצות, על האינטליגנציה של החיות, "על אכילת בשר", מעט על פילוסופיה נאו-אפלטונית ותולדות מדע הכוכבים, מאמרים פילוסופיים יותר כמו דיון בשקיעת האורקל, ועוד.
החיבורים "אמרות של ספרטנים" ו"אמרות של נשים ספרטניות" (לצד חמש הביוגרפיות על אישים מספרטה), שמקורותיהם כבר נעלמו, מהווים את אחד המקורות העשירים ביותר להיסטוריונים של לקדמון. עם זאת, חיבורים אלה שנויים במחלוקת, מאחר שפלוטרכוס חי מאות שנים אחרי אותה ספרטה עליה הוא כתב, ואף על פי שהוא ביקר בספרטה בעצמו, רבים מהמנהגים עליהם הוא מדווח כבר נזנחו מזמן. עם זאת, פלוטרכוס חשוב ביותר כאחד המקורות העתיקים היחידים על החיים בספרטה.
מספר מהדורות של המוראליה כוללות כמה חיבורים שכיום ידועים כפסאודואפיגרפיה. "פסאודו-פלוטרכוס" אחד אחראי על כל החיבורים הללו, אולם מחברם אינו ידוע.
את חיבורי ה"מוראליה" כתב פלוטרכוס לפני שהתמסר לכתיבת הביוגרפיות, אותן כתב במהלך שני העשורים האחרונים לחייו.
החיבורים במוראליה כתובים ביוונית, אולם נהוג להתייחס אליהם בשמותיהם הלטיניים.[8]
השפעתו של פלוטרכוס ירדה במאות ה-19 וה-20, אולם היא נשארה טבועה ברעיונות הנפוצים לגבי ההיסטוריה היוונית והרומאית. אחד הציטוטים המפורסמים ביותר שלו נכלל באחת היצירות המוקדמות ביותר שלו: "עולמו של האדם נתפס בצורה הטובה ביותר דרך חייהם של האנשים שיצרו היסטוריה".
פלוטרכוס על היהודים
על הדת היהודית
פלוטרכוס הוא התושב היחיד של יוון גופא מבין המחברים היווניים והרומיים של תקופת הקיסרות הרומית, שהביע דעות על היהודים ודתם. טיפולו המפורט ביותר בדת היהודית נמצא בחיבורו "שיחות משתה" (במקור היווני Συμποσιακά; בלטינית Quaestiones Convivales), בתוך סימפוזיון שהוא מצטט, שבו עולה דיון על היהדות.[9]
הימנעות היהודים מאכילת בשר חזיר
במהלך הסימפוזיון, אומר אחד מאנשי השיח, למפריאס, אחיו של פלוטרכוס: "סבי נהג לומר בכל הזדמנות, בלעג על היהודים, שהבשר שהם נמנעים ממנו הוא הראוי ביותר". הדבר מעלה את השאלה החמישית בדיון: "אם היהודים נמנעים מבשר חזיר בגלל יראת הכבוד לחזיר או סלידה ממנו".[10]
הסופיסט קליסטראטוס שואל את הנוכחים מה דעתם "על הטענה שזהו בדיוק הסוג היאה ביותר של בשר שהיהודים נמנעים מלאכול". פוליקראטס מסכים עם הטענה אך שואל: "האם הם נמנעים מאכילת בשר חזיר בשל סיבה של כבוד מיוחד לחזירים או מתוך תיעוב כלפיו? ההסברים שלהם עצמם נשמעים כמו דברי אגדה מוחלטים, אבל אולי יש להם סיבות רציניות שהם אינם מפרסמים".[11]
קליסטראטוס טוען כי החזיר אכן "נהנה מכבוד מסוים בקרב אותו העם" ומוסיף כי "הוא אינו מגוחך יותר במראהו או גס באופיו מחיפושית זבל, תנין או חתול, שכל אחד מהם זוכה ליחס של קדוש מצד קבוצה שונה של כוהנים מצריים". קליסטראטוס טוען שהגישה היהודית נובעת מתוך כבוד והכרת תודה כלפי התפקיד שמילא החזיר בהיסטוריה של החקלאות, כפי שמודגם על ידי הניסיון של מצרים. הוא סבור "שהיהודים היו הורגים חזירים לו שנאו אותם...ואולם למעשה אסור ליהודים להשמיד חזירים באותה מידה שאסור להם לאוכלם. אולי זה הגיוני שהם יכבדו את החזיר אשר לימדם לזרוע ולחרוש, כשם שהם מכבדים את החמור אשר הוביל אותם לראשונה למעיין מים,[12] אחרת, מישהו יאמר שהיהודים נמנעים מהארנבת מכיוון שהם אינם יכולים לאכול שום דבר כל כך מלוכלך".[13]
למפריאס מגיב על כך: "הם נמנעים מהארנבת בגלל דמיונה הקרוב לחמור שהם מוקירים כל כך. הארנבת נראית פשוט כחמור הנחותה ממנו בגודל...אולי בעקבות המצרים אפילו בתפישתם את תכונותיהן של חיות, הם רואים במהירותה של החיה ובחדות חושיה כמשהו אלוהי". למפריאס מתנגד להשקפה זו וטוען: "היהודים כנראה שונאים בשר חזיר מכיוון שברברים מתעבים בפרט מחלות עור כמו צרעת וקשקשת, ומאמינים שמחלות כגון אלה ניחתות על בני אדם על ידי הידבקות". הוא מוסיף שהסלידה מבשר החזיר נובעת גם מכך שהחזיר מאוד מלוכלך ושסביבת מגוריו מגעילה והדבר גורם לבשרו "להיות באיכות ירודה".[14][12]
דיון זה הוא הארוך ביותר בספרות היוונית-רומית בשאלה מדוע היהודים נמנעים מבשר חזיר.[12]
דעתו של קליסטראטוס על הכבוד היהודי לחזיר תואמת את המגמה בספרות העתיקה המיוצגת על ידי פטרוניוס, שאף מרחיק לכת ומעלה את הרעיון שהיהודים סוגדים לחזיר.[15] קליסטראטוס מציע כאן אטיולוגיה טיפוסית. בהתחשב בחיבתם של מחברים קדומים להמצאות עתיקות המקדמות את הציוויליזציה, אמירתו על כך שהחזיר נערץ על היהודים מכיוון שלימד אותם כיצד לעבד את האדמה היא בהחלט חיובית.[12]
קליסטראטוס ולמפריאס מזכירים את הכבוד וההוקרה שהיהודים רוחשים לחמור בשל עזרתו להם למצוא מים במהלך נדודיהם במדבר. גם זה הסבר אטיולוגי, המתייחס לסברה שהייתה קיימת בעת העתיקה בדבר פולחן חמור יהודי (עלילת החמור).
הארנבת נזכרת בספר ויקרא בין בעלי החיים האסורים למאכל ממש לפני החזיר.[16]
למפריאס טוען שמקור ההימנעות היהודית מחזיר הוא בפחד שמזון זה עלול לגרום לצרעת, ובכך הוא נשען על דעות קדומות כלפי החזיר. החיבור בין סלידה מבשר חזיר ובין צרעת הוא הד לגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים, לפיה היהודים גורשו ממצרים בגלל צרעת (עלילת המצורעים).[12]
התייחסות נוספת ליהודים וסלידתם מבשר החזיר מופיעה בחיבור "חיי אישים", בין אמירות שנונות שפלוטרכוס מצטט מפיו של קיקרו, שנאמרו במהלך תביעה כנגד מושל סיציליה לשעבר גאיוס ורס: "המלה 'ורס' פירושה בלאטינית חזיר מסורס; כשעבד משוחרר, קייקיליוס שמו, שהיה חשוד על אמונת היהודים, חפץ... לקטרג בעצמו על ורס, אמר קיקרון: 'מה ליהודי ולחזיר?'".[17] אותו קייקיליוס הוא קווינטוס קייקיליוס ניגר, אחד מאנשיו של ורס, אשר ניסה בזמנו לעמוד בעצמו בראש התביעה כדי לסכל אותה.
פלוטרכוס הוא היחיד המספר על יהדותו של אותו עבד משוחרר. אין רמז לכך בנאום "נגד קייקיליוס" של קיקרו עצמו. גם אין יסוד להניח שעבד משוחרר באותה התקופה יכול היה לשמש תובע,[18] ולפיכך ניתן להסיק שהבדיחה נולדה בתקופה מאוחרת יותר ויוחסה לקיקרו.[19] ייתכן אף שחל בלבול בין קייקיליוס ניגר לבין ההיסטוריון היהודי קייקיליוס שפעל בתקופת אוגוסטוס.[20]
זיהוי אלוהי היהודים עם דיוניסוס
למפריאס מקשר את תיעוב החזיר אצל היהודים לכך שעל פי האגדה, אדוניס, שלטענתו יש לזהותו עם דיוניסוס, "נהרג על ידי חזיר בר". דבריו רומזים לקשר בין דיוניסוס ותעלומות דתיות יהודיות וזה מוביל לשאלה השישית בדיון: "מיהו אלוהי היהודים".[14][12]
סימאכוס שואל אותו אם הוא מכניס את האל הלאומי שלו "ללוח השנה של העברים" ומשייך "לפולחנותיהם הסודיים" את דיוניסוס.[21]
מויראגנס מאתונה משיב לו ופותח בהרצאה בה הוא מזהה את עבודת האל היהודית עם פולחן דיוניסוס. בטיעון הראשון שלו הוא מתייחס לדמיון בין הטקסים הדיוניסיים לבין מה שנראה כמזיגה של חגי סתיו יהודיים:[22]
"החג הגדול והקדוש ביותר ליהודים תואם בבירור את דיוניסוס מבחינת המועד והאופי. כאשר הם חוגגים את הצום שלהם, כפי שהם מכנים אותו, בשיא הבציר, הם עורכים שולחנות עם כל מיני הפירות תחת אוהלים ובקתות הבנויים בעיקר ממעשה מקלעת של גפן וקיסוס. הם מכנים את היום הראשון בימי החג סוכות (skene = אוהל). כמה ימים מאוחר יותר הם חוגגים חג נוסף, המזוהה עם בכחוס, במקרה זה לא ברמזים מטושטשים אלא בהיותו קרוי על שמו במפורש, חג שהוא מעין 'תהלוכת ענפים' או 'תהלוכת תירסוסים', שבה הם נכנסים אל בית-המקדש וביד כל אחד מהם תירסוס. מה הם עושים שם לאחר היכנסם, איננו יודעים, אך אפשר בהחלט שהטקס הוא הילולה בכחנלית, שכן למעשה הם משתמשים בחצוצרות קטנות כדי לפנות לאלוהיהם כדרך בני ארגוס בהילולה שלהם לכבוד דיוניסוס. אחרים מבינם מתקדמים בניגון על נבל. נגנים אלה נקראים בלשונם 'לוויים'".[23][22]
מויראגנס מעלה טיעונים נוספים:
הוא קושר את השבת לדיוניסוס דרך העובדה שכוהני בכחוס נקראים "סאבי" (Sabi) וטוען כי "היהודים עצמם מעידים על קשר לדיוניסוס כאשר הם שומרים את השבת על ידי הזמנת איש את רעהו ללגום וליהנות מיין". הוא מצביע על הדמיון בין התלבושת של דיוניסוס ופמלייתו לזו של הכהן הגדול וגם על צליל החצוצרות בזמן חגיגות ליליות: "הכהן הגדול, מוביל את התהלוכה בחג שלהם וחובש מצנפת, והוא לבוש עור של עופר רקום זהב, גלימה היורדת עד לקרסוליו, וסנדלים, עם פעמונים קשורים לבגדיו ומצלצלים תחתיו בשעת הליכתו. כל זה תואם את מנהגנו...יש להם גם רעש כמרכיב בחגיגות הליליות שלהם ... כל אלה בוודאי אינם תואמים (אפשר שהם יאמרו) אף אל מלבד דיוניסוס. מעבר לכך, היהודים אינם משתמשים בדבש בטקסיהם הדתיים כי הם מאמינים כי הדבש מקלקל את היין שאיתו הוא מעורבב; והם השתמשו בדבש כנסך ובמקום יין לפני שהיין נתגלה ... כדי להראות שמה שאמרתי הוא מנהג היהודים ייתכן שנמצא אישור לא קטן בעובדה שבין העונשים הרבים הנהוגים בקרבם השנוא ביותר הוא שלילת שתיית יין מעבריין מורשע לתקופת זמן שאותה גוזר השופט".[23][22]
פלוטרכוס שייך לדור של סופרים שהחלו להשתמש ב"עברים" במקום או יחד עם "יהודים".[24]
תיאורו את טקסי החג היהודיים נובע לפחות בחלקו ממקור שקדם לחורבן בית שני.[25]
רוב התיאור מתיישב היטב עם חג סוכות. התירסוס הוא הלולב, "ענף הדקל". הצום הוא ההיבט היחיד שאינו מתיישב עם סוכות וגם לא עם אופיים העליז של הפולחנים הדיוניסיים, וגם של חג סוכות לפי תיאורו של פלוטרכוס עצמו.[22]
משמעותו יכולה להיות רק יום כיפור, היום המרשים ביותר בפולחן היהודי בבית המקדש, שקודם ב-4 ימים בלבד ליום הראשון של חג סוכות. אף על פי שזהו יום צום, בעת העתיקה היו לו מאפיינים של חג.[26] ייתכן ומאפיין זה כמו גם תאריך חגיגתו, הם שגרמו לפלוטרכוס לבלבל אותו עם חג הסוכות. ייתכן והחג שפלוטרכוס רואה כנפרד ומזוהה עם בכחוס הוא שמיני עצרת, החג שבא אחרי שבעת ימי הסוכות.[27]
החצוצרה אופיינית לחג הסוכות כמו גם לחגיגות אחרות במקדש.[28] בתרגום השבעים, המילה היוונית הזו משמשת גם לחצוצרה וגם לשופר. אזכור הלוויים כאן הוא האזכור היחיד שלהם בספרות הפגאנית. פלוטרכוס הוא גם הסופר הפגאני היחיד שמדגיש את החיבור של היין עם חגיגת השבת. ייתכן ודבריו אלה הם הד למנהג של קבלת השבת בברכות על גביע יין. ערבוב הדבש הנזכר כאן תואם להוראה בספר ויקרא.[29][30]
נכונותו של פלוטרכוס לקשור את מנהג שתיית היין בשבת לדיוניסוס עומדת בניגוד בולט לתיוג השבת על ידו בחיבור "De Superstitione" כאחד המנהגים הנגועים באמונות טפלות שהיוונים למדו מהברברים.[31]
הזיהוי עם דיוניסוס ("האב ליבר") ותיאור תהלוכת הכהנים נזכרים גם אצל טקיטוס, בן זמנו של פלוטרכוס, אלא שטקיטוס שלל באופן תקיף ביותר את הדמיון בין פולחן דיוניסוס לפולחנים היהודיים.[32]
ההשקפה שהמקדש בירושלים היה שייך לדיוניסוס נזכרת אצל הסופר הביזנטילידוס.[33]
פולחן דיוניסוס הוכנס לירושלים בשנת 167 לפנה"ס, בזמן הרדיפה הדתית של אנטיוכוס אפיפנס,[34] אולם חידוש אורח החיים היהודי המסורתי בירושלים שם קץ לפולחן הדיוניסיאני ביהודה, ואין סיבה להניח שהפולחן השאיר את חותמו על המשך התפתחות הפולחן היהודי. גם לניסיונו של תלמי הרביעי פילופטור לכפות את פולחן דיוניסוס על יהודי מצרים[35] לא היה קשר לדמיון בין הפולחן היהודי לבין פולחן דיוניסוס, אלא נבע ממדיניות בית המלוכה.[36]
טיעונו של מויראגנס נשמר רק בחלקו, משום שהחלק האחרון של השאלה השישית בספר הרביעי, כמו גם 4 השאלות האחרונות בספר הזה, לא הגיעו לידינו.[25]
בחיבור אחר מסופר על המצור של אנטיוכוס השביעי על ירושלים, שהתרחש בשנת שלטונו הראשונה של יוחנן הורקנוס הראשון (134 לפנה"ס), וגם כאן הכוונה היא לחג הסוכות: "היהודים, כשהוא [אנטיוכוס] צר על ירושלים, ביקשו שביתת נשק למשך שבעה ימים לטובת החג החשוב ביותר שלהם, והוא לא רק שהעניק זאת, אלא שגם הכין שוורים עם קרניים מצופות זהב, וכמות גדולה של קטורת ותבלינים, והביא את כל אלה בתהלוכה חגיגית עד לשערים. ואז לאחר שהעביר את הקורבנות לידי הכהנים שלהם, הוא חזר למחנהו. היהודים נדהמו, ומיד לאחר החג העמידו עצמם בידיו".[37] דיווח על המצור הזה מופיע גם אצל דיודורוס סיקולוס[38] ותיאור מפורט יותר מופיע אצל יוסף בן מתתיהו.[39]
השבת כאמונה טפלה
בחיבורו המוקדם "על האמונה הטפלה" (במקור היווני: Περὶ δεισιδαιμονίας; בלטינית: De Superstitione), פלוטרכוס מסביר את האמירה של אוריפידס "יוונים המגלים אצל הברברים דברים רעים" (נשות טרויה, 764) ומונה את המנהגים הברבריים שאומצו על ידי היוונים שיש בהם מן "האמונה הטפלה", ובהם גם "שמירת שבת" (Sabbatismous).[40]
מילה זו אינה מופיעה אמנם בתרגום השבעים, אבל נמצאת בברית החדשה[41] ובספרות של אבות הכנסייה.[42]
פלוטרכוס אינו מאשים אמנם רק את היהודים באמונה טפלה, אולם על פי פטר שפר, שורה נימת בוז ברשימת המנהגים הברבריים, בניגוד לדעתו החיובית על ההתנזרות היהודית מבשר חזיר ועל האל היהודי.[43]
במקום אחר באותו חיבור הוא מתייחס להימנעות היהודית מהגנה עצמית בשבת: "ואולם היהודים, מפני שהיה זה יום שבת, ישבו במקומם ללא ניע, בשעה שהאויב השעין סולמות אל החומות ותפס את עמדות ההגנה, ואילו הם לא קמו, אלא נשארו שם, כבולים בחבלי האמונה הטפלה כמו היו אחוזים ברשת אחת גדולה".[44] לא ברור לגמרי על איזה כיבוש של ירושלים מדובר, אולם על פי הדמיון לסיפור שציטט יוסף בן מתתיהו מחיבורו של אגאתרכידס,[45] ניתן לשער שהתכוון לכיבושה על ידי תלמי הראשון סוטר.[43]
בחיבור "על הסתירות הסטואיות" (במקור היווני Περὶ Στωικῶν ἐναντιωμάτων; בלטינית De Stoicorum Repugnantiis) נזכרים היהודים כעם שאין לו התפיסה הנכונה של האלוהות ושעובד אותה מתוך פחד:[46] "ראו את הדעות לגבי אלים שמחזיקים בהן יהודים וסורים; ראו כמה אמונות טפלות ממלאות את חיבורי המשוררים. ועדיין, אף אחד כמעט לא תפס את האלוהות כניתנת למות ושהולידו אותה".[47]
כינוי היהודים כאומה בעלת אמונות טפלות תואם את המסורת היוונית-רומית, המיוצגת על ידי: אגאתרכידס, קיקרו, הורטיוס (סאטירות, 1, 5, 100), סטראבון, טקיטוס ואפוליוס.[46]
האבות האפונימיים של האומה היהודית
החמור הנזכר בחיבור הנזכר לעיל "שיחות משתה" כזוכה לכבוד מצד היהודים, נזכר בהקשר היהודי גם בחיבור אחר של פלוטרכוס.
בחיבור "על איסיס ואוסיריס" (במקור היווני Περὶ Ἴσιδος καὶ Ὀσίριδος; בלטינית De Iside et Osiride), עוסק פלוטרכוס בקשר בין האל טיפון, שזוהה על ידי היוונים עם האל המצרי סת, לחמור. בהתייחסו למיתוס על הקרב של טיפון עם האלים, הוא מבהיר: "אך אלה המספרים כי מנוסתו של טיפון מן הקרב נעשתה על גב חמור ונמשכה שבעה ימים, וכי לאחר שנמלט הוליד בנים, היירוסולימוס ויודיאוס, מנסים בעליל, כפי שהשמות מלמדים, לגרור מסורות יהודיות אל תוך האגדה".[48][49]
במסורת זו מתואר טיפון כאבי האומה היהודית וכמייסדה של ירושלים.
פלוטרכוס חולק בזה על סופרים שאת שמם אינו מציין, שזיהו את אבי היהודים (ללא ספק התכוונו למשה) עם טיפון רוכב על חמור.[50]
אותן "מסורות יהודיות" שהוא מגנה, הן כפי הנראה מקור מצרי קדום שניסה לקשור את מוצא היהודים עם האל מטיל האימה והשנוא בשתי המיתולוגיות, היוונית והמצרית.[49]
ברור שסיפור זה הופיע בקרב חוגים עוינים ליהודים, שייחסו להם פולחן-חמור (עלילת החמור).[51]
נזכרת כאן מסורת אפונימית על משה, יהודה (יודיאוס) וירושלים (היירוסולימוס) - אבות האומה היהודית כביכול, שסיפקה הסבר מיתולוגי לשמותיהן של ארצם ועיר בירתם של היהודים. ההתייחסות ל"שבעה ימים" שולבה כדי להצביע על מקור השבת.[52]
ההסבר האטיולוגי לפולחן החמור היהודי, המסורת האפונימית על משה, יהודה וירושלים, וההתייחסות ל-7 ימים, מופיעים כולם גם אצל טקיטוס.[32]
בתיאור מסעו של פומפיוס במזרח (63 לפנה"ס), פלוטרכוס מציין שבין היתר "גם את ארץ יהודה שיעבד ואסר את אריסטובולוס מלכה".[53]
בתיאור תהלוכת הניצחון של פומפיוס ברומא הוא מפרט את שמות הארצות שנכנעו, שהופיעו על כתובות שנישאו בראש התהלוכה, ובהם "פיניקיה ופלשתינה, יהודה, ערב וכל הפיראטים שביבשה ובים". בנוסף לכך, הוא מציין גם מספר שמות של שבויים רמי מעלה ובהם גם את "אריסטובולוס מלך היהודים".[54]
פלוטרכוס מספר שמרקוס אנטוניוס התלווה לגביניוס במסע המלחמה שלו בסוריה ו"נשלח כנגד אריסטובולוס שהמריד את היהודים" (לאחר שברח מרומא לארץ ישראל), בקרב שבסופו "אריסטובלוס עצמו נשבה יחד עם בנו" (אנטיגונוס השני, בשנת 56 לפנה"ס).[55]
הוא מספר שאנטוניוס "נטל ממלכים רבים את מלכותם" ומביא כדוגמה לכך את "אנטיגונוס היהודי", שאנטוניוס "התיז גם את ראשו, אף-על-פי שמעולם לא הוטל עונש כזה על מלך".[56]
פלוטרכוס מציין שבין הטריטוריות שהעניק אנטוניוס לאהובתו, קלאופטרה מלכת מצרים, היה גם "אותו אזור של ארץ יהודה שבו גדל הצרי" (סביבות יריחו).[56]
בתיאורו את כישוריה הוא מציין שקלאופטרה "ידעה את לשונותיהם של עמים רבים" ולרוב לא נזקקה למתורגמן: "לרובם השיבה את תשובותיה בעצמה...לעברים, לערבים, לסורים".[57] יש להניח שהכוונה הייתה לארמית, השפה הנפוצה בקרב היהודים באותה עת,[58] אך ייתכן והשימוש במילה "עברים" ולא במילה "יהודים", כמו גם ציונם הנפרד מה"סורים", מרמז דווקא על השפה העברית.
בסקירתו את חילות העזר שאסף אנטוניוס לקראת קרב אקטיום, מציין פלוטרכוס גם את "מלכוס הערבי והורדוס היהודי",[59] אולם הורדוס בסופו של דבר לא שלח סיוע צבאי לאנטוניוס מאחר שהיה עסוק במלחמה נגד מלכוס (מלך הנבטים).
פלוטרכוס מציין שכאשר התבשר אנטוניוס על תבוסת כוחותיו באקטיום, נמסר לו גם על נטישת שליטי החסות שלו, לאחר "שהורדוס היהודי הצטרף עם כמה לגיונות וקוהורטים אל קיסר".[60]
הוא מספר שלאחר תבוסתם שלחו אנטוניוס וקלאופטרה שליחים לאוגוסטוס המנצח, ואחד מהם "נשלח אל הורדוס המלך" כדי להניא אותו מלעבור לצדו של אוגוסטוס, אולם השליח "האמין לדברי הורדוס" והחליט להתייצב לפני אוגוסטוס, "אבל הורדוס לא יכול לעזור לו כלום" ואוגוסטוס הוציא אותו להורג.[61]
פלוטרכוס מזכיר את ארץ יהודה גם באירועים מאוחרים יותר: בקשר למכתב ובו ידיעות על התקוממות של לגיונות שנועדו להבהיל את הקיסר גלבה,[62] וגם בקשר לאיגרת תמיכה בקיסר אותו, שהתקבלה מהמצביא אספסיאנוס בזמן שעמד בראש גיס גדול ביהודה.[63] בהמשך הוא מצטט את אותו, שמודיע לחייליו על תמיכת הצבא בו: "אסיה וסוריה ומצרים והצבאות הנלחמים ביהודים עמנו הם".[64]
^Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I, LXX. Petronius, no. 195, p. 444; Petronius, Fragmenta, no. 37; XCI. Plutarch, p. 546
^Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I: XCI. Plutarch, p. 560
^Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I: XCI. Plutarch, no. 260: Regum et Imperatorum Apophthegmata, p. 184E-F; pp. 563-564
В Википедии есть статьи о других людях с такой фамилией, см. Агаев.Гасан-бек Мешади Гусейн оглы Агаевазерб. Həsən bəy Məşədi Hüseyn oğlu Ağayev Дата рождения 1875 Место рождения Елизаветполь, Кавказское наместничество, Российская империя Дата смерти 19 июля 1920(1920-07-19) Место смерти Тифли...
Condition present at birth regardless of cause; human disease or disorder developed prior to birth This article is about congenital disorders in humans. For other organisms, see Teratology. Medical conditionBirth defectOther namesCongenital disorder, congenital disease, congenital deformity, congenital anomaly[1]A boy with Down syndrome, one of the most common birth defects[2]SpecialtyMedical genetics, pediatricsSymptomsPhysical disability, intellectual disability, development...
Baseball team Cal State Fullerton Titans 2023 Cal State Fullerton Titans baseball teamFounded1965UniversityCalifornia State University, FullertonHead coachJason Dietrich (2nd season)ConferenceBig WestLocationFullerton, CaliforniaHome stadiumGoodwin Field (Capacity: 3,500)NicknameTitansColorsNavy blue, white, and orange[1] NCAA Tournament champions1979, 1984, 1995, 2004College World Series runner-up1992College World Series appearances1975, 19...
Concept of Kashmir Shaivism Part of a series onShaivism DeitiesParamashiva(Supreme being) Shiva Sadasiva Bhairava Rudra Virabhadra Shakti Parvati Sati Durga Kali Ganesha Kartikeya Forms of Shiva Others Scriptures and texts Vedas Agama-Tantras Shivasutras Tirumurai Vachanas Svetasvatara Philosophy Three Components Pati Pashu Pasam Three bondages Anava Karma Maya other aspects 36 Tattvas Yoga Satkaryavada Abhasavada Svatantrya Aham Practices Vibhuti Rudraksha Panchakshara Bilva Maha Shivaratri ...
This article uses bare URLs, which are uninformative and vulnerable to link rot. Please consider converting them to full citations to ensure the article remains verifiable and maintains a consistent citation style. Several templates and tools are available to assist in formatting, such as reFill (documentation) and Citation bot (documentation). (August 2022) (Learn how and when to remove this template message) Blavatnik and Israeli President Reuven Rivlin with Israeli winners of the Blavatnik...
Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Januari 2023. Carl Robert Jakobson Era Kebangkitan Estonia (bahasa Estonia: Ärkamisaeg) adalah sebuah periode saat orang Estonia mulai mengetahui dan mengakui diri mereka sebagai sebuah bangsa yang berhak untuk menentukan nasibnya sendiri. Periode ini kira-kira...
Sebuah khuppah di Sinagoge Sixth & I di Washington D.C. Khuppah (Ibrani: חוּפָּה, pl. חוּפּוֹת, khuppot, yang artinya kanopi atau penutup), juga disebut huppah, khipe, khupah, khuppa, adalah sebuah kanopi dimana dua insan menyerukan janji pernikahan dengan tata cara Yahudi. Khuppah terbuat dari kain, terkadang dari tallit, dibentangkan pada 4 tiang, atau terkadang dibentangkan oleh 4 orang yang datang pada seremoni pernikahan. Khuppah adalah simbol rumah bagi 2 insan yang s...
Kanal Banjir pada Peta Tata Air Jakarta (2012). Kanal Banjir Jakarta adalah saluran air kolektor sebagai salah satu cara penanggulangan banjir Jakarta (dulu dikenal dengan nama Batavia) yang pertama kali dikonsepkan oleh Prof. Ir. Hendrik van Breen pada tahun 1913.[1] Inti konsep Kanal Banjir adalah mengendalikan aliran air dari hulu sungai yang berasal dari kawasan Dataran Tinggi Jonggol, Bogor dengan mengatur volume air yang masuk ke kota Jakarta dan akan membuat beban sungai di uta...
Coki AnwarLahirChoirul Anwar2 Januari 1984 (umur 39)Pati, Jawa Tengah, IndonesiaNama lainCoki anwar the penetration of vaginaPekerjaanpelawak tunggalaktorTahun aktif2014—sekarang Choirul Anwar, yang lebih dikenal dengan nama Coki Anwar (lahir 2 Januari 1984) adalah seorang pelawak tunggal dan aktor berkebangsaan Indonesia. Coki berasal dari komunitas Stand Up Indo Jogja. Coki dikenal dengan gaya melawak tunggalnya yang berbeda dari komika pada umumnya, di mana ia memiliki per...
2009 studio album by Alison BrownThe Company You KeepStudio album by Alison BrownReleased2009GenreJazzLabelCompassProducerGarry WestAlison Brown chronology Evergreen(2008) The Company You Keep(2009) The Company You Keep is an album by American banjoist Alison Brown, released in 2009. The other members of the Quartet, especially pianist John Burr contribute to Brown's compositions more than on any of her previous albums, where she composed mostly on her own.[1] Reception Profes...
Naval air stations of the Royal Navy This transport-related list is incomplete; you can help by adding missing items. (August 2008) Ships of the Royal Navy Ships by name: A B C D–F G–H I–L M–N O–Q R–T U–Z fleet aircraft carriers escort carriers seaplane carriers amphibious assault shipping battlecruisers dreadnought battleships pre-dreadnought battleships ironclads bomb vessels breastwork monitors corvettes and sloops cruisers destroyers torpedo boats fireships frigates gun-brig...
Character in Twelfth Night Fictional character ViolaTwelfth Night characterFrancis Wheatley painted the character Viola in the twelfth night preparing to duel Sir Andrew Aguecheek, circa 1771Created byWilliam ShakespeareIn-universe informationAliasViola was disguised as a man, with the name of CesarioFamilySebastian (twin brother) Viola is the protagonist of the play Twelfth Night, written by William Shakespeare. Role in the play Viola's actions produce all of the play's momentum. She is a yo...
Dr.Andreas Hugo PareiraMA.Anggota Dewan Perwakilan Rakyat Republik IndonesiaPetahanaMulai menjabat 20 Juli 2016PresidenSusilo Bambang Yudhoyono Joko WidodoPendahuluHoning SannyDaerah pemilihanNusa Tenggara Timur IMasa jabatan28 Oktober 2005 – 30 September 2009PresidenSusilo Bambang YudhoyonoPendahuluNoviantika NasutionDaerah pemilihanJawa Barat IV Informasi pribadiLahir31 Mei 1964 (umur 59)Maumere, Nusa Tenggara TimurPartai politik PDI-PSuami/istriChatarina V. D...
2019 filmAdvantages of Travelling by TrainPosterSpanishVentajas de viajar en tren Directed byAritz MorenoWritten byJavier GullónBased onVentajas de viajar en trenby Antonio OrejudoProduced byLeire ApellanizJuan GordonMerry ColomerStarringLuis TosarPilar CastroErnesto AlterioQuim GutiérrezBelén CuestaMacarena GarcíaJavier GodinoStéphanie MagninGilbert MelkiJavier BotetCinematographyJavier AgirreEdited byRaúl LópezMusic byCristobal Tapia de VeerProductioncompaniesMorena FilmsSeñor y Se...
American DJ and record producer (born 1975) Not to be confused with DJ Khalil, Khaled, or Khalid. DJ KhaledKhaled in 2022BornKhaled Mohammed Khaled (1975-11-26) November 26, 1975 (age 48)New Orleans, Louisiana, U.S.Other namesBeat NovacaneArab AttackEducationDr. Phillips High SchoolOccupations DJ record producer record executive songwriter hype man Years active1998–presentWorksDiscographyproductionSpouseNicole TuckChildren2AwardsFull listMusical careerOriginMiami, Florida, U....
Football stadium under construction in Lithuania Lithuania National StadiumLietuvos nacionalinis stadionasLocationVilnius, LithuaniaCoordinates54°42′30″N 25°15′28″E / 54.70833°N 25.25778°E / 54.70833; 25.25778Capacity15,000[1]ConstructionBuilt2023–2025ArchitectDamon Lavelle of Populous and UAB Cloud Architektai[1] Aerial view The Lithuania National Stadium (Lithuanian: Nacionalinis stadionas) is a multi-use stadium in Vilnius, Lithuania, w...
Head of state of the Kingdom of Bhutan Druk Gyalpo of BhutanIncumbentJigme Khesar Namgyel Wangchuck5th Dragon King(since 9 December 2006) DetailsStyleHis MajestyHeir apparentJigme Namgyel WangchuckFirst monarchUgyen WangchuckFormation17 December 1907ResidenceSamteling Palace, Thimphu This article contains Tibetan script. Without proper rendering support, you may see very small fonts, misplaced vowels or missing conjuncts instead of Tibetan characters. Politics of Bhutan Constitu...
Запорізька область була утворена 10 січня 1939 року шляхом поділу Дніпропетровської області[1]. Вона складається з 5 районів. Одне місто, Запоріжжя, має районний поділ, представлений сімома районами. Всього в області 14 міст, 22 селища міського типу, 914 сільських населени...
Eusébio Eusébio pada tahun 1963Informasi pribadiNama lengkap Eusébio da Silva FerreiraTanggal lahir (1942-01-25)25 Januari 1942Tempat lahir Maputo, MozambikTanggal meninggal 5 Januari 2014(2014-01-05) (umur 71)Tempat meninggal Lisboa, PortugalTinggi 175 cm (5 ft 9 in)Posisi bermain PenyerangKarier senior*Tahun Tim Tampil (Gol)1957–1960 Sporting Lourenço Marques 42 (77)1961–1975 Benfica 301 (317)1975 Boston Minutemen 7 (2)1975 Monterrey 10 (1)1975–1976 Toronto Met...
