בנג'מין ג'ונסון (באנגלית: Benjamin Jonson; 11 ביוני 1572 - 6 באוגוסט 1637) היה מחזאי ומשורר אנגלי מתקופת הרנסאנס האנגלי. התפרסם במחזותיו הסאטיריים, ביניהם "השועל"(אנ') ו"האלכימאי", באמנותו המלוטשת ובשיריו הלִירִיים. נחשב לאחד המוחות הספרותיים המבריקים של הספרות האנגלית.
במאה ה-17 ג'ון דריידן השווה את שייקספיר להומרוס ואת ג'ונסון לוורגיליוס, וצ'ארלס גילדון(אנ') כינה את ג'ונסון "אבי הקומדיה האנגלית". משלהי המאה ה-18, ככל שערכו של שייקספיר הלך והתעצם, כן פחת העניין ביצירתו של ג'ונסון. לדעת ויליאם הזליט, הטרגדיות הרומאיות של ג'ונסון הן פסגת יצירתו. רוב המבקרים משבחים את הקומדיות הסאטירות שלו, המבקרות בחריפות את החברה האנגלית של זמנו. לדעת קולרידג', עלילת "האלכימאי" היא אחת משלוש העלילות המושלמות ביותר בתולדות הספרות.
תולדות חייו
נולד בשנת 1572 בלונדון והיה ממוצא סקוטי. אביו נפטר לפני לידתו. ג'ונסון למד בבית ספר וסטמינסטר והושפע ממנהלו, המלומד ויליאם קאמדן. הוא התקבל לאוניברסיטת קיימברידג', אך כעבור שבועות ספורים נאלץ לחזור ללונדון לעזור לאביו החורג בפרנסתו. שפכטל בידו האחת וספר בידו השנייה, היה משנן שירה במהלך עבודתו בבניין בתים.
כאוטודידקט ג'ונסון היה למלומד קלאסי בעל בקיאות פנומנלית בתרבות הרומית.
בשנת 1597 החל לעבוד כמחזאי. באותה השנה החל לעבוד גם כשחקן, אך איכותו כשחקן לא ברורה. על כל פנים, ידוע שלא הצליח בקריירה זו.
התחתן בשנת 1594 בלונדון לאישה שזהותה נותרה מעורפלת. בתו הבכורה נפטרה כשהייתה בת שלושה חודשים, ובנו הראשון נפטר בהיותו בן שבע. על מות בנו כתב את השיר הלירי On my First Sonne. גם בנם השני של הזוג נפטר בגיל צעיר.
בתחילת שלטונו של ג'יימס הראשון, מלך אנגליה (שנת 1603) החל להפגין הערצה פומבית למלך ולאן, נסיכת דנמרק והחל להתקרב לחוגי האליטות. הוא חיבר מסכות, מעין מחזות ליריים קצרים, שהוצגו בחצר המלכות, ונחשב לגדול מחברי המסכות.
מחזאים רבים העריצו את ג'ונסון והושפעו מיצירתו, והם מכונים "בניו של בן". הידוע שבהם ריצ'רד ברום שהיה משרתו, מזכירו, עוזרו, ולבסוף מחזאי עצמאי שחיבר קומדיות מצליחות.
לקראת שנות ה-20 של המאה ה-17 ירדה תפוקתו הספרותית של ג'ונסון, אך הוא נשאר ידוע. בשנים אלו פרחו מחזאים צעירים יותר, דבר שפגע בפופולריות של ג'ונסון. בנוסף על כל אלה, הוא לקה בשבץ מוחי, אך המשיך לכתוב עד מותו. ג'ונסון נפטר באוגוסט 1637 ונקבר במנזר וסטמינסטר.
לאחר מותו פורסם ספרו "טימבר", הכולל הערכות ביקורתיות על המשוררים האליזבתנים.
בן ג'ונסון ושייקספיר
בן ג'ונסון היה ידיד של שייקספיר, ואולי גם יריב אמנותי. חברת התיאטרון של שייקספיר הציגה מחזות של ג'ונסון, ושייקספיר השתתף, לפחות באחד מהם, כשחקן. ג'ונסון ביקר את הכתיבה האינטואיטיבית שייקספיר בספרו טימבר: "שיבחוהו שמעולם לא מחק שורה שכתב. אמרתי: הלוואי שהיה מוחק אלף (שורות)", וגם כתב: "אהבתי את האיש... הוא היה באמת הגון, ובעל טבע פתוח וחופשי; היה לו דמיון פנטסטי מעולה, רעיונות נועזים, וביטויים עדינים... כוחו היה בשנינותו... היה בו הרבה יותר דברים הראויים לשבח מאשר למחילה".
ממחזותיו
- סיפור על גיגית, קומדיה (1596)
- הקופסה משתנה, קומדיה (1597-8)
- כל איש בָּהומור שלו, סאטריה (1598)
- כל איש מחוץ להומור שלו, סאטירה (1599)
- החרזן, סאטירה (1601)
- סג'אנוס ונפילתו, טרגדיה (1603)
- השועל, סאטירה (1605-6)
- האשה השותקת, קומדיה (1609)
- האלכימאי, סאטירה (1610)
- קאטילין וקנוניתו, טרגדיה (1611)
- יריד ברתולומאו, סאטירה (1614)
- השד חמור, קומדיה (1616)
- כליב החדשות, סאטירה (1626)
- הפונדק החדש, או לב קל; קומדיה (1629)
- רועה הצאן העצוב, פסטורליה (לא גמור)
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
