קדחת חלב (שם רפואי: אקלמפסיה; באנגלית: Eclampsia) היא מצב של חוסר חמור בסידן בגופו של בעל חיים יונק ממין נקבה (לרוב כלבות ופרות). הקדחת מופיעה לרוב לאחר המלטה והנקה. בזמן ההנקה מרבית הסידן מגופה של האם עובר לחלב בשביל צאצאיה, וכתוצאה מכך יכול להיווצר מחסור של סידן בגופה של האם. בכלבים, הקדחת עשויה להופיע בתוך שבוע עד שלושה שבועות מרגע ההמלטה.[1]
קדחת חלב בכלבים מופיעה לרוב בתוך 1-3 שבועות לאחר המלטה. גזעים קטנים יותר מועדים להתפתחות המצב. התסמינים של קדחת החלב בכלבים כוללים:[1]
במצב של קדחת חלב קשה, עשוי בעל החיים לסבול מרעידות, עוויתות שיתוק, תרדמת, ולבסוף מוות.[2][1]
אצל פרות ברפת חלב, קדחת חלב מתרחשת בדרך כלל לאחר המלטה. הפרשות של בלוטת החלב גורמות להכפלת הדרישה של ייצור סידן בגוף הפרה. אם סידן אינו מסופק לפרה על ידי מזון, היא עלולה לפתח קדחת ולקרוס. אם הקדחת לא תטופל במהרה על ידי זריקה של סידן גלוקונאט, הפרה עלולה למות.[2] על פי מחקר שנעשה בשנת 1946, פרות מזן ג'רזי יותר מועדות לסבול מקדחת חלב מאשר זנים אחרים. המחקר מצא כי 33.3% מפרות הג'רזי מפתחות קדחת חלב, לעומת פרות מזנים אחרים בהם השכיחות היא 9.6% בלבד.[2] המחקר מצא כי ניתן למזער את סיכויי התפתחות הקדחת בפרות על ידי מתן ויטמין די לפרה. התפתחות הקדחת בפרות ג'רזי שלהן היסטוריה של קדחת חלב בעבר הופחתה מעט על ידי נתינת שמרים בעלי הוויטמין לפרות.[2]
במשך שנים, קדחת חלב ותסמיניה לא הובנו כראוי. המונח אקלמפסיה נטבע על ידי הפרופסור האנגלי ג'ון ורנדאוס בשנת 1619.[3]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.