קאמאראדן, אגודת הטיולים החברים, גרמנית-יהודית (בגרמנית: Kameraden, deutsch-jüdischer Wanderbund) הייתה אגודת נוער בתוך תנועות הנוער היהודיות הציוניות בגרמניה. אגודת הנוער נוסדה ב-1916 והתפצלה לשלושה ארגונים ב-1932. בשלב זה היו לה כ-1,600 חברים.
היסטוריה
מועדון הטיולים הגרמני-יהודי הראשון בשם "חברים" (Kameraden) נוסד בברסלאו ב-1916; בעקבותיו הגיעו אגודות מקומיות אחרות, שהתאחדו ליצירת אגודה כלל-ארצית ב-1919. בניגוד לאגודת המטיילים היהודית בלאו-וייס, שנוסדה ב-1912, החברים בה בתחילתה לא היו יהודים או ציוניים באוריינטציה הלאומית שלהם, אלא בורגנים יהודים מתבוללים. המטרה הכלל-ארצית הייתה "לחנך צעירים בריאים נפשית ופיזית בתחושה של חברות בקהילה הלאומית הגרמנית ובקהילה הדתית היהודית." [1] מבחינה דתית, הארגון נקט עמדה נייטרלית כלפי המגמות השונות בתוך היהדות.
בארגון התפתחו זרמים פוליטיים ואזוריים שונים. הבולט שבהם היה תנועת הנוער "הקבוצה השחורה" (Schwarze Haufen) סביב הנס ליטן ומקס פירסט, שהתפתחה באמצע שנות ה-20 בפרוסיה המזרחית ולקחה את שמה מהחבורה השחורה של מרד האיכרים של המאה ה-16 בהנהגת פלוריאן גייר, קבוצה אנטי-סמכותית שדגלה במהפכה חברתית. כ-150 חבריו חיו באורח חיים ליברטריאני. חלקם חיו יחד בדירות משותפות מעורבות, היו צמחונים ונמנעו מאלכוהול וניקוטין. בחג השבועות 1927 גורשה הקבוצה מהאגודה והמשיכה להתקיים באופן עצמאי שנה נוספת. רבים מחבריה הצטרפו לארגונים סוציאליסטים וקומוניסטיים והיו פעילים בהתנגדות גרמנית לנאציזם. מולם פעלה "הטבעת" (der Ring) שהתמקדה במערב גרמניה, הייתה פטריוטית-גרמנית ושללה את האפקטיביות החברתית של אגודת הנוער.
הדרת הקבוצה השחורה לא ביטלה את העימותים בתוך קאמאראדן. התקיים בה אגף גרמני סוציאליסטי ופטריוטי. בנוסף, משנת 1928 ואילך, צמח זרם סוציאליסטי ודתי מתון בתוך הארגון עם "המעגל" או "החוג" (dem Kreis) סביב הרמן גרזון, ברוח מרטין בובר, אך במקביל הושפע משטפן גאורגה. כמו קבוצות אחרות של הנוער הפדרלי (bündischen Jugend). המתח בין הקבוצות הללו הוביל להתפרקות הארגון ב-1932. ממנו התפלגו הארגונים הבאים:
- האגף הסוציאליסטי הקים את הנוער היהודי-גרמני החופשי (Freie Deutsch-Jüdische Jugend) עם 100 עד 200 חברים.
- כ-400 חברי האגף הגרמני הפטריוטי חברו יחד לאגודת הגברים "הדגל השחור" (Schwarzen Fähnlein).
- "הקבוצה הכחולה" (Blaue Schar) נפרדה ב-1934 בהנהגתו של פאול יוגי מאייר. [2]
- כ-1,000 החברים הנותרים הקימו את הוורקלויטה (אגודת הנוער היהודי) החדש סביב גרזון.
חברים ידועים
- רודי ארנדט (חבורה שחורה)
- פיטר בלכשטיין (dem Kreis; ורקלויטה)
- פרידריך וו. בורי
- מקס פירסט (חבורה שחורה)
- אריך גאנס (חבורה שחורה)
- הרמן גרזון (dem Kreis; ורקלויטה)
- סמואל (סמי) גלזל (חבורה שחורה)
- קורט גולדשטיין
- לודוויג גוטמן
- רוברט יונגק
- לוטה קליסקי
- פריץ לאם
- הנס ליטן (חבורה שחורה)
- היינץ פוצראת
- היינץ רוזן (חבורה שחורה)
- אילזה סגלו (חבורה שחורה)
- לני יחיל (ורקלויטה)
- ארנסט מ. וולף
מקורות
- Knut Bergbauer und Stefanie Schüler-Springorum: „Wir sind jung, die Welt ist offen“. Eine jüdische Jugendgruppe im 20. Jahrhundert. Haus der Wannsee-Konferenz, Berlin 2002. [[:de:Special:BookSources/3980851729|ISBN 3-9808517-2-9]]. [zum Schwarzen Haufen][3]
- Antje Dertinger: Weiße Möwe, gelber Stern. Das kurze Leben der Helga Beyer. Dietz, Berlin und Bonn 1987. [[:de:Special:BookSources/3801230201|ISBN 3-8012-3020-1]]. [zur Freien Deutsch-Jüdischen Jugend]
- Irmgard Klönne: Deutsch, Jüdisch, Bündisch. Erinnerung an die aus Deutschland vertriebene jüdische Jugendbewegung. Puls 21. Verlag der Jugendbewegung, Witzenhausen 1993. ISSN 0342-3328.
- Bernhard Trefz: Jugendbewegung und Juden in Deutschland. Eine historische Untersuchung mit besonderer Berücksichtigung des Deutsch-Jüdischen Wanderbundes Kameraden. Peter Lang, Frankfurt am Main 1999. [[:de:Special:BookSources/9783631339008|ISBN 978-3-631-33900-8]].
- Paul Mendes-Flohr: Rosenzweig and the Kameraden. A Non-Zionist Alliance. In: Journal of Contemporary History, Jg. 26 (1991), Heft 3/4 (= Jehuda Reinharz (Hg.): The Impact of Western Nationalisms. Essays Dedicated to Walter Z. Laqueur on the Occasion of His 70th Birthday. Sage Publications, London 1991), S. 385–402.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Kameraden. Verbandszeitschrift des Jugendverbands jüdischer Deutscher „Kameraden“. 2. Jg. (1921), H. 4, S. 1. zitiert nach Klönne, S. 27
- ^ Zu Schwarzes Fähnlein und Blaue Schar siehe: Lothar Bembenek: Werner T. Angress, Paul Yogi Mayer und Guy Stern
- ^ Knut Bergbauer und Stefanie Schüler-Springorum: „Wir sind jung, die Welt ist offen“. Eine jüdische Jugendgruppe im 20. Jahrhundert. Haus der Wannsee-Konferenz, Berlin 2002. ISBN 3-9808517-2-9. [zum Schwarzen Haufen]; S. 47 und Seite 120
