"צנחני היישוב" הוא כינויה של קבוצה של 37 צנחנים שהתארגנה ביישוב העברי בארץ ישראל במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ואומנו במיוחד לביצוע משימותיהם. 26 מתוכם הוצנחו על ידי הבריטים באירופה הכבושה בידי גרמניה הנאצית בין 1943 ל-1944, במטרה לסייע למאמץ המלחמתי של בעלות הברית; חלק מהנותרים הונחתו במטוסים והשאר המתינו לצאת לשליחותם במצרים, בדרום איטליה ובטורקיה - אך לא נשלחו ליעדיהם.
היסטוריה
קבוצת 37 הצנחנים נבחרה מבין 240 מתנדבים במקור, מהם נבחרו 110 שנשלחו לאימונים. החלק הראשון של האימונים נערך בארץ במסגרת הפלמ"ח, כשהבריטים אינם מעורבים ישירות. בחלק השני - עברו השליחים אימוני צניחה, במתקנים (ובמדים) של הצבא הבריטי. שלב האימונים השלישי התבצע בקהיר בבסיס צבאי בריטי, שם הוכשרו בין היתר בנהיגה ושיפור האנגלית. דגש רב הושם על תחום הקשר, על אמצעים לאיסוף מודיעין והעברתו, וכן על שיפור ספציפי של שפת הדיבור בארץ היעד. המטרות שקבעו הבריטים לצנחנים היו השגת מידע מודיעיני וחילוץ צוותי אוויר של בעלות הברית שצנחו בשטח האויב לאחר שמטוסיהם נפגעו. הצנחתם הייתה גם חלק ממאמץ ההטעיה הגדול שנועד לשכנע את גרמניה הנאצית שפלישת בעלות הברית לאירופה תבוא מדרום. הבריטים העלימו עין מכך שהנהגת היישוב (הסוכנות היהודית) הטילה עליהם גם משימת ניסיון לפעול להצלת יהודים באירופה, ובעיקר חידוש הקשר עם שרידי הקהילות. הפיקוד הבריטי הסתפק בדרישה כי השליחים יתרכזו בביצוע המשימות שהוטלו עליהם (איסוף מידע, דיווחים שוטפים וכו'). אם במהלך המבצע יעסקו גם ב"דברים נוספים", היה זה עניינם הפרטי - ועל אחריותם.
12 מחברי הקבוצה נפלו בשבי, ושבעה מן השבויים הוצאו להורג או נרצחו על ידי הנאצים.
"שבעה צנחנים הם שלא חזרו. מי יודע מה עוללו להם! אבל בטוחים אנו שעמדו בכבוד. אין נחמה אבל יש ביטחון שכזאת הייתה צריכה להיות גאוות שליחותנו. אין להם קבר כאן, אבל הם חיים עמנו פה. עולמם עולמנו. בתוכנו ובשליחותנו הלכו ופעלו ובלכתם מטילים הם שליחות עלינו".
שאר חברי הקבוצה הם:
אריה אורני - צנח ברומניה סמוך לבוקרשט, נלכד מיד ונחקר, שוחרר מהשבי ב-1944.
ביולי 2021, במלאת 100 שנה להולדת חנה סנש ו-77 שנה לאחר שצנחה יחד עם חבריה ליישוב העברי, מפקדי ולוחמי צה"ל שחזרו במבצע "ברק השמיים" את הצניחה ההיסטורית בסלובניה, בהשתתפות צנחנים מארבעה צבאות שונים - הונגריה, סלובניה, קרואטיה ואנגליה. במסגרת המסע, צעדו 150 חברי המשלחת בדרך הגבורה, שבה הלכו צנחני היישוב העברי ביערות הפרטיזנים.[1]
צנחנים אחרים בשירות בעלות הברית
צנחנים נוספים פעלו בשורות הצבא הבריטי וחיל האוויר המלכותי, אולם היישוב הנציח רק את אלה שנשלחו לאירופה מטעמו, והיו אמורים לסייע למאמצי ההצלה של יהדות אירופה. יחיאל אשר קספ, לדוגמה, התגייס לצבא הבריטי במסגרת הגיוס של היישוב היהודי בארץ ישראל, אולם לא החל את שירותו כצנחן. הוא התגייס לחיל החפרים הבריטי ונשלח ליוון עם חיל המשלוח הקיסרי, שנכנע אחרי שבועות מספר לגרמנים. לאחר שנמלט במבצע נועז מהשבי הגרמני ביוון, התנדב ליחידה בריטית מיוחדת ועוטר באות השירות המצוין על פעולות מסוכנות באיטליה. קספ נהרג בעת מבצע לחילוץ שבויי מלחמה של בעלות הברית ויהודים, בצפון איטליה, ומקום קבורתו לא נודע.
.jpg)
