מקינזי, NBC, בית הספר לבריאות הציבור ע"ש מילמן של אוניברסיטת קולומביה, קרן קלינטון, Avenue Capital Group, אוניברסיטת ניו יורק, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
צ'לסי ויקטוריה קלינטון נולדה ב-27 בפברואר1980, בליטל רוק, ארקנסו לביל קלינטון והילרי רודהם קלינטון. הילרי תיארה את הלידה של בתה בתור "האירוע המופלא ביותר והכי מעורר השתאות בחיי". צ'לסי הייתה בתם היחידה והנכדה הראשונה של הוריהם משני הצדדים. בגיל שנתיים, התלוותה להוריה לנסיעותיהם ברחבי ארקנסו כשביל קלינטון התמודד על משרת מושל ארקנסו.
אמה כתבה שהשם צ'לסי נקבע בהשראת ביקור בצ'לסי שבלונדון במהלך חופשת חג המולד ב-1978. היא סיפרה שכשמעה את השיר מ-1969 של ג'וני מיטשל, "Chelsea Morning", בביצועה של ג'ודי קולינס, ביל אמר, "אם אי פעם תהיה לנו בת, שמה צריך להיות צ'לסי".[1]
צ'לסי קלינטון למדה בבתי הספר היסודיים בליטל רוק "Forest Park Elementary School" ו"Booker Arts and Science Magnet Elementary School" ובחטיבת הביניים "Horace Mann Junior High School".[2] היא קפצה כיתה בכיתה ב'.[3]
ב-20 בינואר1993, כאשר קלינטון בת ה-12 עברה לגור עם הוריה בבית הלבן בעקבות בחירתו של אביה לנשיא ארצות הברית, השירות החשאי של ארצות הברית נתן לה את שם הקוד "Energy" (אנרגיה). הוריה רצו שבתם תגדל באופן נורמלי ככל האפשר בהתחשב בנסיבות ולכן ניסו להגן עליה מפני אור הזרקורים התקשורתי.[4] הילרי קלינטון התייעצה עם ג'קלין קנדי-אונאסיס בקשר לגידול ילדים בבית הלבן, וביקשה מהעיתונות שתצמצם את הסיקור על בתה באירועים ציבוריים שבהם היא משתתפת. הקלינטונים נתמכו על ידי מרגרט טרומן, בתו היחידה של נשיא ארצות הברית הארי טרומן. היא כתבה מכתב למערכת של הניו יורק טיימס במרץ 1993 והסבירה בו על הנזק שיכול להיעשות אם העיתונות תהפוך את צ'לסי לנושא סיקור אינטנסיבי. העיתונות נענתה לבקשתה של הילרי, אבל בשנת 1997, לאחר סיום לימודיה בבית הספר התיכון, עלו ספקולציות בתקשורת לגבי המכללה שבה תבחר והדבר גרם לסיקור תקשורתי רב עליה. צ'לסי קלינטון בסופו של דבר בחרה ללמוד באוניברסיטת סטנפורד. בסך הכל, היא קיבלה 32 כתבות עליה בניו יורק טיימס ו-87 כתבות באינטרנט במהלך שתי הקדנציות של אביה כנשיא ארצות הברית (1993-2001). מכלל הילדים של הנשיאים, היא זו שקיבלה את סיקור הטלוויזיה הרב ביותר.
החלטתם של הקלינטונים לשלוח את צ'לסי בתם ל-"Sidwell Friends", בית ספר פרטי בוושינגטון די. סי.,[4] עוררה שאלות, אולם אביה הסביר לסוכנות הידיעותAssociated Press במאי 1993, שכך הוחלט מפני שבתו לא אהבה את העובדה שהיא "מקבלת הרבה פרסום" והיא מעוניינת שתהיה לה "יותר שליטה על גורלה." אמה טענה ש "אם [צ'לסי] הייתה הולכת לבית ספר ציבורי, העיתונות לעולם לא הייתה משאירה אותה לבד." הקריטריון שהשפיע על החלטתם היה הפרטיות, ולא איכות החינוך.[5] בית הספר ותלמידיו שמרו על שתיקה בקשר לצ'לסי וסירבו לדון עליה בפומבי, ובכך נתנו לה את הפרטיות שהמשפחה הראשונה ביקשה לתת לה.[4] צ'לסי סיימה את לימודיה בבית הספר בשנת 1997 ואביה דיבר בטקס הסיום.[6] עניין פרטיותה של צ'לסי נידון בעיתונות, ורוב כלי התקשורת הגיעו למסקנה שהיא צריכה להיות מחוץ לתחום בשל גילה.[4] למרות זאת, כאשר קלינטון הייתה בת 13, מספר סטיריקנים ופרשנים לעגו להופעתה, בהם ראש לימבו,[4] וכותבי סאטרדיי נייט לייב[7] בשנת 1995 פרסם הסופר העצמאי טום גוגולה קלטת של שירים שהוקלטו כביכול על ידי קלינטון ובהם הערות שונות הנוגעות לאנשים בולטים. הקלטת התבררה כתרמית. גוגולה הגן על הסרט, ואמר "שום דבר מזה לא היה מכוון נגד צ'לסי. סאטירה היא סאטירה".[4] בשלב זה של חייה אמר אביה, "אנחנו באמת עובדים קשה כדי לוודא שצ'לסי לא נותנת לאנשים אחרים להגדיר את תחושת הערך העצמי שלה... זה קשה כשאתה מתבגר... [א]בל אני חושב שהיא תהיה בסדר".[8]
קלינטון השתתפה במשך ארבע שנים בשיעורי מחול בארקנסו,[9] והייתה תלמידה ב"בית הספר וושינגטון לבלט" במשך כמה שנים.[4]
בתחילת 1999, נודע לקלינטונים שמגזין People עובד על כתבה שתבחן את היחסים במשפחה הראשונה על רקע השערוריות. השירות החשאי ביטא בפני המגזין את חששותיו שמא הכתבה תסכן את ביטחונה של צ'לסי. למרות זאת, הוחלט לפרסם את הכתבה. קרול ואלאס, העורך האחראי של People, אישר את רגישותו של המגזין לדאגותיהם של הקלינטונים, אבל חש שצ'לסי בת ה-19 הייתה "עדת ראייה לדרמה משפחתית ואירועים היסטוריים" ולכן הכתבה לגיטימית. על שער הגיליון של ה-5 בפברואר 1999, הופיעו צ'לסי והילרי והכותרת "חן תחת אש".[10] בשנת 2000, שנתו האחרונה של אביה כנשיא, צ'לסי הייתה המארחת בבית הלבן כשאמה ניהלה את מסע הבחירות שלה לסנאט האמריקאי, ונסעה עם אביה לחו"ל לכמה ביקורים רשמיים.[11]
שבוע לפני שהגיעה לקמפוס, אמה כתבה מכתב לאיגוד העיתונאים וביקשה בו שהעיתונאים ימנעו מלסקר את בתה. למרות זאת, צ'לסי הגיעה לסטנפורד עם הוריה, אנשי השירות החשאי, וכמעט 250 עיתונאים. כדי לשמור על ביטחונה, הותקנו חלונות עם זכוכית משוריינת בחדר השינה שלה ומצלמות הוצבו במסדרונות. בנוסף, אנשי השירות החשאי התחזו לתלמידים באוניברסיטה והתגוררו במעונות שלה.[14] מלבד כמה סיפורים שנכתבו עליה מדי פעם בצהובונים, בארבע השנים שצ'לסי למדה בסטנפורד היא נשארה מחוץ לעין הציבור.[15]
קלינטון סיימה את לימודיה בסטנפורד בשנת 2001 בהצטיינות יתרה ועם תואר ראשון בהיסטוריה.[12][15] נושא התזה שלה לתואר ראשון, בגודל 150 עמודים, היה הסכם יום שישי הטוב ב-1998 בצפון אירלנד, ולשם כך היא ראיינה את אביה.[15][16] בעת סיום לימודיה של צ'לסי, הנשיא קלינטון מסר הצהרה לעיתונות ואמר בה: "הילרי ואני אסירי תודה על החברויות וחוויות הלמידה הגדולות שלצ'לסי היה בסטנפורד, ואנחנו מאוד גאים בה ביום המיוחד הזה".[17]
אוניברסיטת אוקספורד
אוניברסיטת קולג' של אוקספורדמעונות הסטודנטים של אוניברסיטת ניו יורק
בחודש יולי 2001, הודיע הנשיא קלינטון באליפות וימבלדון שצ'לסי תלמד באוניברסיטת אוקספורד בסתיו, באותו קולג' שהוא למד בו פוליטיקה בין 1968 ל-1970 באמצעות מלגת רודז.[18] צ'לסי עצמה לא למדה עם מלגת רודז. מאסטר אוניברסיטת קולג' של אוקספורד, רובין באטלר, אמר כי הוא שמח שהיא לומדת באוקספורד: "מהתעודה שלה בסטנפורד עולה שהיא תלמידה טובה מאוד בעלת הכישורים והיכולות המתאימים. הקולג' שמח גם להרחיב את החיבור שלו עם משפחת קלינטון". כדי לשמור על ביטחונה של צ'לסי האוניברסיטה הפעילה אמצעי אבטחה על פי המלצת יועצים בריטים ואמריקנים,[19] והסטודנטים האחרים שבקולג' התבקשו שלא לדבר עליה עם העיתונות.[20]
צ'לסי הגיעה לאוקספורד מיד לאחר פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית. היא נמשכה לסטודנטים אמריקאים אחרים באוקספורד שגם הם חשו טראומה כתוצאה מכך. בריאיון למגזין "Talk" צ'לסי אמרה:
"כל יום אני נתקלת בתחושה אנטי אמריקאית כלשהי. במהלך הקיץ, חשבתי להתיידד עם אנשים שאינם אמריקאים, רק למען הגיוון. עכשיו אני מגלה שאני רוצה להיות ליד אמריקאים - אנשים שאני יודעת שחושבים על המדינה שלנו כמוני."[20]
על הדברים שאמרה בראיון נמתחה ביקורת בעיתונות בלונדון וכן על ידי אחד הסטודנטים באוקספורד בעיתון הסטודנטים של אוקספורד.[20]
האוניברסיטה כעסה על הביקורת שהסטודנט מתח מכיוון שהיא הופיעה כמאמר מערכת. למרות הביקורת, צ'לסי תוארה כשקולה, מקסימה ובלתי מושפעת על ידי אנשים שפגשו אותה ונראה שהיא הצליחה להתמודד עם ההסתגלות לחיים בחו"ל.[20] במהלך לימודיה באוקספורד, אימצה צ'לסי מראה מתוחכם יותר, על פי הדיווחים, בעזרתה של ידידת משפחה דונטלה ורסצ'ה, שבתצוגת האופנה שלה צ'לסי השתתפה בתחילת שנת 2002.
בשנת 2003 הצטרפה קלינטון לחברת הייעוץ "McKinsey & Company" שבניו יורק,[12] ובשנת 2006 החלה לעבוד בחברת ההשקעות האמריקאית "Avenue Capital Group". היא הייתה אחד מהיו"רים של התאגיד הפילנתרופי "קרן קלינטון" ("Clinton Foundation") למשך שבוע למטרת גיוס כספים, עד שהצטרפה לחברה לאחר מכן באופן רשמי, וכיהנה כחברה בדירקטוריון של "School of American Ballet".[12] ב-22 בספטמבר2011 קלינטון נבחרה למועצת המנהלים של חברת האינטרנט האמריקאית "IAC".[24]
ב-14 בנובמבר 2011 הודיעה רשת NBC שהיא שכרה את קלינטון ככתבת עבור התוכניות "NBC Nightly News" ו"Rock Center with Brian Williams". החוזה איתה היה רק למשך 3 חודשים, ולכן התאפשר לה להמשיך לעבוד עבור "קרן קלינטון", ולהמשיך ללמוד בזמן שעבדה עבור NBC.[25][26]
הקמפיין לנשיאות של הילרי
בדצמבר 2007 החלה צ'לסי במסע הבחירות של אמה באסיפות הבחירה באיווה למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית.[27] היא הופיעה בכל רחבי ארצות הברית ובעיקר בקמפוסים.[28][29] עד תחילת אפריל 2008, היא דיברה בלמעלה מ-100 מכללות למען מועמדותה של אמה.[30] במהלך מסע הבחירות ענתה צ'לסי לשאלות הקהל, אך לא התראיינה או הגיבה לשאלות מהעיתונות,[31] כולל לשאלתה של כתבת בת 9 מעיתון הילדים "Scholastic News" ששאלה אותה האם אביה היה נשיא טוב. לשאלתה היא ענתה, "אני מצטערת, אני לא מדברת עם העיתונות וזה חל עליך, למרבה הצער. אף על פי שאני חושבת שאת חמודה".[32] פיליפ ריינס, מזכיר העיתונות של אמה, התערב כאשר עיתונאים ניסו לפנות לצ'לסי באופן ישיר.[31] בפעם הראשונה במהלך הקמפיין, כשסטודנט שאל אותה על התייחסותה של אמה לפרשת מוניקה לווינסקי היא ענתה, "אני לא חושבת שזה עניינך".[30] לאורך הקמפיין היא הפכה לתומכת מנוסה יותר, עם תגובות מעודנות יותר והייתה מסיטה את השאלות בנושא עם הערות כמו "אם זה מה שאתה רוצה להצביע עבורו, זה מה שאתה צריך להצביע. אבל אני חושבת שיש אנשים אחרים [ש]הולכים להצביע על דברים כמו ביטוח בריאות וכלכלה".[30][33] ב-26 באוגוסט2008, בכנס של המפלגה הדמוקרטית, צ'לסי קראה להילרי "הגיבורה שלי ואמא שלי" והציגה לה סרט מחווה ארוך.[34] לאחר ההופעה בכנס היא חזרה לניו יורק לחייה הפרטיים.
היא סייעה פעם נוספת לקמפיין של אמה למועמדות המפלגה הדמוקרטית לבחירות לנשיאות 2016.
חייה האישיים
ב-31 ביולי2010 נישאו קלינטון ומארק מזווינסקי, מיליונר יהודי שעובד כבנקאי השקעות, בטקס רפורמי יהודי ונוצרי בראינבק שבניו יורק, הנמצאת דרומית לאולבני. החתונה התקיימה באחוזה משנת 1902, הפרוסה על פני 50 דונם, על צוק שמשקיף על נהר ההדסון. האחוזה הייתה שייכת דאז לתומכת של אמה הילרי, קתלין האמר, שבעבר הייתה מפיקה בערוץ "Oxygen Media", ולארתור סילבינדר, איש עסקים ומפתח עסקים. זוגיותם של צ'לסי ומארק מזווינסקי התגלתה בשנת 2005, והם התארסו בסוף השבוע של חג ההודיה בשנת 2009.[35] מזווינסקי היה בנקאי השקעות בגולדמן זקס, ובעת הנישואין היה גם בנקאי השקעות ב"3G Capital Management".[35]
מזווינסקי נולד ב-15 בדצמבר1977 בפילדלפיה, לחברי הקונגרס הדמוקרטים לשעבר אדוארד מזווינסקי ומרג'ורי מרגוליס-מבינסקי. יש לו עשרה אחים, אשר שלושה מהם מאומצים. הוא גדל בבית יהודי קונסרבטיבי. משפחת קלינטון ומשפחת מזווינסקי התיידדו עוד בשנת 1990, כאשר נפגשו בדרום קרוליינה בכנס של מנהיגים אמריקאים.
לאחר חתונתם חיו הזוג בשכונת פארק גראמרסי שבמנהטן, ניו יורק,[36] ולאחר מכן עברו להתגורר בבית משותף בשכונת מחוז פלטיירון שבמנהטן (Flatiron District) שעלה כ-10.5 מיליון דולר. בתם, שארלוט קלינטון מזווינסקי, נולדה בספטמבר 2014,[37] בנם, איידן קלינטון מזווינסקי, נולד ביוני 2016[38] וילדם השלישי במספר ובנם השני, ג'ספר קלינטון מזווינסקי, נולד ב-22 ביולי 2019.[39]
.jpg)
