הוא החל את כהונתו כמושל זמני במרץ 1853, עם סיום כהונתו של קודמו בתפקיד, אנטון פון הניגר. עם זאת, רק ב-29 במאי 1854 הפך תפקידו מזמני לקבוע.[2]
פעילותו של פרנץ פון שמיק בבוקובינה התאפיינה בחיפוש אחר דו-קיום שליו של דתות ולאומים רבים באזור. הוא תרם להקמת הספרייה הממלכתית בצ'רנוביץ וסייע למוזיאונים. הוא דאג לארגוני צדקה, עזר לפתוח את המועדון של הקיסרית אליזבת ופרנץ יוזף. הוא גם היה אחראי לפיתוח החינוך באזור, פתח כמה מוסדות חינוך ובתקופת כהונתו נפתח בית הספר היסודי היהודי-גרמני הראשון. ב-1857 הציע הברון שמיק ליהודים להקים בית כנסת חדש, כדי להקהל על בעיית הצפיפות בעיר. לאחר מכן החל הבנקאי מרקוס צוקר לאסוף תרומות לשם בניין בית הכנסת.[3] כיוון שגיוס הכספים לא עלה יפה, הרעיון נגנז. רק ב-1872, עם התפלגותה של קהילת יהודי צ'רנוביץ לקהילה אורתודוקסית ולרפורמית הועלה מחדש רעיון בנייתו של בית הכנסת, כדי שישמש כבית כנסת רפורמי נפרד. לבסוף נחנך בית הכנסת ב-1877, ונודע בתור בית הכנסת הכוראלי של צ'רנוביץ. זאת, שנים רבות לאחר תום תקופת כהונתו של שמיק כנשיא בוקובינה. כמו כן, יזם שמיק את הקמתו של בניין הממשלה המחוזית של בוקובינה.
לאחר שעבד בבוקובינה, מונה פרנץ פון שמיק לנשיא בית המשפט העליון לאדמות מורביה-שלזיה. לאחר מותו של שמיק ב-1862, נחנכה אנדרטה לזכרו.[4]
