פָּרָנוֹיָה ( מיוונית: παράνοια – παρά= ליד, νόος= נפש, במשמעות של "שיגעון") היא מצב פסיכוטי, שבו חש האדם כי הוא נרדף, אף על פי שאין לכך ביסוס במציאות. מצב זה מלווה בפחד, בחרדה, בחשדנות ובמחשבות שווא.
המאפיין של התסמונת הוא מחשבות שווא פרנואידיות. מחשבות שווא אלו מאופיינות על ידי עיוות ותפיסת היחס על ידי האדם ובינו לבין אנשים אחרים. מאחר שמחשבות השווא הפרנואידיות מבטאות לעיתים קרובות נושאים של חיי היום יום, קשה לעיתים להבחין ולהפריד אותן ממצבים נורמליים. אחד המאפיינים החשובים באבחנה הוא היעדר חלופה בחשיבה או בפעולה המתחייבת ממנה.
פרנויה היא תופעה שכיחה בקרב חולי סכיזופרניה (סכיזופרניה פרנואידית), ובקרב בעלי סוגים מסוימים של הפרעות אישיות.
תחושת הרדיפה באה לידי ביטוי בחשדנות יתר. במצבים קיצוניים עלול האדם הפרנואיד לכלוא את עצמו בחדר אחד למשך שעות מתוך חשש שעוקבים אחריו באמצעות מצלמות, ואף להרחיק לכת למחשבות של ריגול מהחלל, חשש שחייזרים או סוכנים חשאיים עלולים לחטוף אותו. במקרים של סכיזופרניה פרנואידית, הפרנואיד נוטה לחשוש שגורמים עוינים כלשהם מבקשים להשתלט על מוחו על ידי שידור מסרים שונים אליו, באמצעות השתלת שבבים שונים באיברי גופו, ועקב כך אף עלול לסרב לפרוצדורות כירורגיות דחופות שייעשו בו.
לעיתים ניתן לזהות את תופעת הפרנויה גם אצל אנשים שלא מאופיינים כמתמודדי נפש, שחווים את אותן אשליות רדיפה, רק במידה נמוכה יחסית, שמאפשרת להם להמשיך לתפקד בחייהם. בנוסף עלולה להופיע פרנויה גם כהתקף פסיכדלי כתוצאה משימוש בסמים הזייתים (הלוצינוגנים) כמו אל־אס־די, מסקלין וסלוויה דיווינורום ואפילו מריחואנה.
תסמונות פרנואידליות מיוחדות:
בדומה לטיפול המקובל במצבי פסיכוזה וסכיזופרניה פרנואידית, הטיפול המקובל בפרנויה הוא שילוב של טיפול תרופתי, אולנזפין או ריספרדל ותרופות אחרות ממשפחת תרופות זו, עם טיפול בפסיכותרפיה באמצעות שיחות.