פרדריק קורטייני סלוס נולד ב -31 בדצמבר 1851 בריג'נטס פארק, לונדון, כאחד מחמשת ילדי משפחה אריסטוקרטית, דור שלישי למורשת הוגנוטית חלקית. אביו, פרדריק לוקס סלוס (1802–1892), היה יו"ר הבורסה בלונדון ואמו אן הולג' שרברן (1827–1913) הייתה משוררת. אחד מדודיו היה הצייר הנרי קורטני סלוס. לפרדריק היו שלוש אחיות (פירנצה (ילידת 1850), אנני ברימן (ילידת 1853) וסיביל ג'יין (ילידת 1862)), ואח אחד (אדמונד סלוס (1857–1934)) שהפך לאורניתולוג מפורסם. אהבתו של פרדריק לחיק הטבע וחיות הבר הייתה משותפת לו לאחיו; עם זאת, כל בני המשפחה היו בעלי נטייה אמנותית, כמו כן גם הצליחו בעסקים.[4]
בגיל 42, סלוס התחתן עם מארי קתרין גלדיס מאדי בת ה-20 (ילידת 1874), בתו של הכומר קאנון הנרי ויליאם מאדי. נולדו להם שלושה בנים: פרדריק הית'רלי ברוס סלוס (1898–1918), הרולד שרבורן סלוס (1899–1954), וברטרנד סלוס, שנולד בטרם עת ב־6 ביולי 1915[5] ונפטר חמישה ימים לאחר מכן.
גיל הנעורים
מגיל צעיר נמשך סלוס על ידי סיפורי חוקרים והרפתקאותיהם. יתר על כן, בזמן הלימודים, החל להקים אוספים אישיים של ביצי פרפרים ופרפרים שונים ולמד היסטוריה של הטבע. סיפור אחד קשור למנהל בית הספר שלו כאשר סלוס היה בן 10:[6] "... כאשר הסתובבתי במעונות כדי לראות שהכל בסדר, גיליתי את פרדי סלוס כשהוא מונח חשוף על הרצפה לבוש רק בחולצת הלילה שלו. כשאלתי מה הסיבה להתנהגות מוזרה זו, הוא ענה "ובכן, אתה מבין, יום אחד אהיה צייד באפריקה ואני רק מתאמן לישון על האדמה."
ב־15 בינואר1867, כשסלוס בן ה-17 היה אחד מניצולי הטרגדיה של פארק ריג'נטס, שתועד היטב ב"טיימס",[7] כאשר הקרח שכיסה את האגם המקומי נשבר עם כ-200 מחליקים עליו, והותיר 40 הרוגים שטבעו וקפאו. סלוס נמלט בזחילה על לוחות קרח שבורים לחוף.
הוא התחנך בבית הספר בטוטנהאם,[8] אחר כך ברוגבי, ולבסוף מחוץ לבריטניה בגרמניה ובאוסטריה. הוריו קיוו שהוא יהפוך לרופא.[9] עם זאת, אהבתו להיסטוריה של הטבע הובילה אותו לחקור את דרכי חיות הבר בסביבתם הטבעית. דמיונו הונע בעוצמה על ידי ספרות החקירה והצייד האפריקניים - קורותיהם של ד"ר דייוויד ליווינגסטון, ויליאם צ'ארלס בולדווין. בסופו של דבר הוא הפך לגיבור בפני בעצמו.
המסעות באפריקה
כריכת ספרו של סלוס, על מסעותיו במזרח דרום אפריקה, 1893, עם תמונת המחבר וחתימתו
כשהוא היה בדרום אפריקה, בן 19, נסע מכף התקווה הטובה לממלכת מטאבלה (זימבבואה), אליה הגיע בתחילת 1872, ושם קיבל אישור מהמלך לובנגולה, לצוד חיות בכל מקום שירצה בממלכתו.[10]
מאז ועד שנת 1890, סלוס ערך מסעות ציד וסייר באזורים הלא ידועים מצפון לטרנסוואל ובדרום אגן הקונגו (עם כמה פרקי זמן קצרים של שהייה באנגליה), הוא ירה בפילים אפריקאים ואסף דגימות מכל הסוגים למוזיאונים ואוספים פרטיים. מסעותיו הוסיפו ידע רב על האזור המכונה מדינת זימבבואה. הוא ערך חקירות אתנולוגיות יקרות ערך, ולאורך כל נדודיו - לעיתים קרובות בקרב אנשים שמעולם לא ראו גבר לבן - הוא שמר על יחסי קרבה עם ראשי השבטים, וזכה בביטחון ובהערכה שלהם, במיוחד על ידי לובנגולה.
בשנת 1890 נכנס סלוס לשירותה של "חברת דרום אפריקה הבריטית", לבקשתו של אחד ממנהליה ססיל רודס, כששימש כמנהל למשלחת החלוץ לאזור מושונלנד (צפון זימבבואה הנוכחית). כתוצאה מפעילות זאת, נסללו מעל 400 מיילים של כביש דרך אזורי יער, הרים וביצות - תוך חודשיים וחצי הביא סלוס את המבצע לסיום. לאחר מכן הוא נסע מזרחה למניקה, סיכם הסדרים שהביאו את האזור לשליטה בריטית. כשהגיע לאנגליה בדצמבר 1892, הוענק לו מדליית המייסד של האגודה הגאוגרפית המלכותית, כהוקרה על מסעי החקר וסקריו הנרחבים, שאותם סיכם במאמר בכתב העת "עשרים שנה בזמבזיה".[11]
קריירה צבאית
רודזיה ומלחמת העולם הראשונה
סלוס חזר לאפריקה כדי לקחת חלק במלחמת מטאבלה הראשונה בשנת 1893 ונפצע במהלך ההתקדמות בבולאוואיו. במהלך התקדמות זו הוא פגש את הצרפתי פרדריק ראסל ברנהאם, שהגיע לאפריקה וצפה בהריסת של ההתיישבות הצרפתית במטאבלה כפי שהורה המלך לובנגולה.
קפטן סלוס עם חייליו, בבולוואי אמצע שנות 1890
סלוס חזר לאנגליה, התחתן ושב לאפריקה עם אשתו ב-1896 והתיישב במטאבלה, לגדת הנהר נכמה. כשפרצה מלחמת מטאבלה השנייה, סלוס לקח חלק חשוב בלחימה שבאה לאחר מכן. הוא שימש כמפקד בכוח שדה בולאוואיו, ופרסם רשמיו על המערכה שכונה "זריחה וסערה ברודזיה" (1896). בתקופה זו הוא נפגש ונלחם לצד רוברט באדן פאוול, שהיה אז רב-סרן ומונה כקצין מטה בצבא הבריטי במטאבלה.
במלחמת העולם הראשונה, בגיל 64, הצטרף סלוס לצבא הבריטי והשתתף בשירות פעיל בלחימה נגד הכוחות הקולוניאליים הגרמנים במערכה במזרח אפריקה. ב־23 באוגוסט1915 הועלה לדרגת סרן בגדוד ה-25 (שומרי הגבול), וב-26 בספטמבר1916 הוענק לו אות השירות המצוין[12] בזכות: "הוא נתן דוגמה מפוארת לכל הדרגות, ולא ניתן להעריך את ערך השירותים שהגדוד שלו ביצע".
מוות ומורשת
ב־4 בינואר1917 נלחם סלוס במלחמת בוש על גדת נהר רופיג'י (טנזניה) נגד שוצטרופן הגרמני, שמצבו מתחילת הקרב היה נחות מספרית - ביחס של חמישה לאחד. באותו בוקר הוא זחל קדימה בקרב, וכשהרים את ראשו ואת המשקפת כדי לאתר את האויב. הוא נורה בראשו על ידי צלף גרמני ונהרג מייד.
עם קבלת הידיעה על מותו כתב נשיא אמריקה תאודור רוזוולט (חברו הקרוב):
"הוא ניהל חיים הרפתקניים ומרתקים באופן מיוחד, ותרם להחלפת השממה למקומות תרבות. הוא עזר לפרוץ את גבולות אדמת עמו. הוא הוסיף הרבה לידע האנושי. הוא סיים את חייו בדיוק כפי שחיים כאלה צריכים להסתיים - במות בקרב על ארצו תוך מתן שירות אמיץ. הוא לא היה יכול לאחל לעצמו חיים טובים יותר או מוות מכובד יותר, או רצון להשאיר מורשת חשובה יותר למשפחתו ולאומתו".
הוא נקבר תחת עץ תמרהינדי סמוך למקום מותו, בצ'וקוואלי שבנהר רופיג'י, בשמורת החיות הסלוסית של ימינו, טנזניה, בקבר אבן צנוע ושטוח ובו לוח ברונזה פשוט ובו כתוב: "קפטן סלוס, נהרג בפעולה 4.1.17." שנה לאחר מכן, ב־4 בינואר1918, נהרג בנו, סרן פרדריק הית'רלי ברוס מ.כ. הוא היה טייס של חברת התעופה המלכותית, בטיסה מעל בלגיה.[13][14]
סלוס כצייד, חוקר טבע ושימור
סמל ציד
דיוקן של פרדריק סלוס הצעיר כצייד אריות, 1890
סלוס זכור בזכות קשריו החזקים עם תאודור רוזוולט וססיל רודוס, וכן בגלל הישגיו הצבאיים והספרים שהשאיר אחריו. אבל הוא זכור גם כאחד הציידים הנערצים בעולם, כאשר רדף אחר ציד חיות גדולות במרחבי דרום אפריקה ובשמורות ברחבי העולם.
ספרי ילדותו מלאים בסיפורי הסגת גבול, שייט, כמעט כולם תוך תיאורים רומנטיים והומוריסטיים. ב־4 בספטמבר1871, בגיל 19, עזב את אנגליה עם £ 400 בכיסו, נחוש בדעתו להתפרנס כצייד פילים מקצועי, ובגיל 25 הוא נודע ברחבי דרום אפריקה כאחד מציידי השנהב המצליחים ביותר.[15]
ב־2 במאי 1902 נבחר סלוס כחבר כחבר במועדון בון וקרוקט, ארגון לשמירת חיות בר שנוסד על ידי תאודור רוזוולט וג'ורג 'בירד גרינל בשנת 1887.[17]
בשנים 1909–1910 ליווה סלוס את רוזוולט בספארי האפריקאי המפורסם שלו. בניגוד לאמונה הרווחת, סלוס לא הוביל את משלחת 1909 של רוזוולט למזרח אפריקה הבריטית, לקונגו ולמצרים. בעוד שסלוס היה חבר במשלחת זו ועזר לארגן את הלוגיסטיקה של הספארי, את הסיור הובילה למעשה ר.ג'יי קנינגהאם.
חוקר טבע ושימור
רבים מהפוחלצים של סלוס נכנסו למוזיאונים ולאוספים בינלאומיים לתולדות הטבע, בייחוד של מוזיאון ההיסטוריה של הטבע בלונדון. באוסף סלוס שלהם יש 524 יונקים משלוש יבשות, כולם נצודו על ידו, כולל 19 אריות. בשנה האחרונה לחייו, בעת שהיה בקרב, הוא היה נושא את רשת הפרפרים שלו בשעות הערב ואוסף דגימות, לאותו מוסד.
פסל של קפטן פרדריק סלוס במוזיאון הטבע בלונדון
בסך הכול, יותר מ-5,000 צמחים ודגימות בעלי חיים נתרמו על ידו למחלקה להיסטוריה של הטבע במוזיאון הבריטי. אוסף זה נערך משנת 1881 במוזיאון הטבע החדש להיסטוריה בדרום קנזינגטון (שהפך למוסד עצמאי בשנת 1963).[18] הוא מוזכר בצורה נרחבת בקטלוגים של אוספי בעלי החיים גדולים בעולם שנצודו, שם סלוס מדורג גבוה בקטגוריות רבות, כולל קרנף, פיל.
שמורת החיות "סלוס" בדרום מזרח טנזניה היא שמורת ציד הנקראת לכבודו. הוקמה בשנת 1922, והיא משתרעת על שטח של יותר מ-45 קמ"ר, לאורך הנהרות קילומברו, רוחא ורופיג'י. האזור הפך לראשונה לשמורת ציד בשנת 1905, אם כי לעיתים רחוקות הוא זוכה מבקרים אנושיים בגלל נוכחותו המשמעותית של זבוב הצה צה באזור. בשנת 1982 הוא נקבע כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בגלל המגוון של חיות הבר והטבע הבלתי מופרע.
ספרים
A Hunter's Wanderings in Africa: Being a Narrative of Nine Years Spent Amongst the Game of the Far Interior of South Africa (London, 1881)
Travel and Adventure in South-East Africa: Being the Narrative of the Last Eleven Years Spent by the Author on the Zambesi and its Tributaries; With an Account of the Colonisation of Mashunaland and the Progress of the Gold Industry in That Country (1893)
Sunshine & Storm in Rhodesia: Being a Narrative of Events in Matabeleland Both Before and During the Recent Native Insurrection up to the Date of the Disbandment of the Bulawayo Field Force. (1896), ISBN 978-1-60355-059-8
Sport & Travel East and West (1900)
Living Animals of the World; A Popular Natural History With One Thousand Illustrations (London, 1902)
Newfoundland Guide Book (1905)
Recent Hunting Trips in British North America (1907)
African Nature Notes and Reminiscences with Foreword by Theodore Roosevelt (1908)
Africa's Greatest Hunter: the Lost Writings of Frederick C. Selous, edited by Dr James A. Casada (1998)
^Mandiringana, E.; Stapleton, T. J. (1998). "The Literary Legacy of Frederick Courteney Selous". History in Africa. 25: 199–218
^Pearson, Edmund Lester. "Theodore Roosevelt, Chapter XI: The Lion Hunter". Humanities Web. Retrieved 18 December 2006.
^The Life of Frederick Courtenay Selous, D.S.O., by J. G. Millais, pub. Longman, Greens & Co., London 1919, pp. 12 Note: the actual book title misspells Selous' middle name.
^(The Times, Monday, 12 July 1915; pg. 1; Issue 40904; col A Births)
^The Life of Frederick Courtenay Selous, D.S.O., J. G. Millais, pub. Longman, Greens & Co., London 1919, pp. 13
^"Fearful Accident in the Regent's Park". The Times (25709). 16 January 1867. p. 9
^Joseph Comyns Carr, Some eminent Victorians: personal recollections in the world of art and letters (Duckworth & Co., 1908), p. 4
^"Sketch of Frederick C. Selous". Appleton's Popular Science Monthly. Bonnier Corporation. 56 (12): 258–263. December 1899
^The Life of Frederick Courtenay Selous, D.S.O., J. G. Millais, pub. Longman, Greens & Co., London 1919
^Selous, Frederick Courtney (sic) (April 1893). "Twenty Years in Zambesia". The Geographical Journal. The Royal Geographical Society. 1 (4): 289–322.
^"No. 29765". The London Gazette (Supplement). 26 September 1916. p. 9420.
^"Casualty details—Selous, Frederick Hatherley Bruce". Debt of Honour. Commonwealth War Graves Commission. Retrieved 31 December 2009.
^(Memorials of Rugbeians who fell in the Great War, Volume VI)
^Catalogue of the Selous Collection of Big Game in the British Museum (Natural History), J. G. Dollman, London, 1921, preface page
^Catalogue of the Selous Collection of Big Game in the British Museum (Natural History), J. G. Dollman, London, 1921, pp. 1-2
