הפסיוניים כוללים עופות השונים בצורתם ובאופן התנהגותם אחד מהשני והם נפוצים לאורך מרבית היבשות, לרוב סביב יערות אך גם בסוואנות ובתות עשבוניות כשלרוב הם נעים על הקרקע. חלק מהם גם בויתו בידי האדם, למשל תרנגול הודו ותרנגול הבית.
הם בעלי גוף שופע נוצות מפוארות, ראש קטן יחסית לגוף, מקור קצר וחזק, רגליים חזקות המותאמות לריצה ובעלות אצבע אחורית קצרה וגבוהה (המשמשת למאבק של זכרים בעת הרבייה) וכנפיים קצרות ומעוגלות, המונעות מהם לעופף בצורה מוצלחת (אם כי רובם יודעים לעוף). מאפיין זה מונע מרוב הפסיוניים לנדוד (למעט השליו). בין הפסיונים ישנה לרוב דו-צורתיות זוויגית, כשהזכר גדול והדור יותר מהנקבה ולעיתים קרובות גם מתרבה בצורה פוליגמית.
הפסיוניים מקננים על הקרקע מקן עשוי מעשבים, עלים וזלזלים ובו מטילים לרוב בין שמונה לחמש-עשרה ביצים. עליהם הנקבה דוגרת ומטפלת עד לבגרותם. הפסיונים הבוגרים חיים לבדם או בקבוצות קטנות המתקהלות לעיתים בעונת הרבייה.
ב-2021 הוחלט בידי איגוד הצפרים הבינלאומי על סיווג מחודש של קבוצות הפסיוניים, לאחר שמינים רבים שנחשבו לקרובים, הופרדו על פי בדיקות פילוגנטיות ואחרות. קבוצת החוגלות הפכה בכך לקבוצה פוליפילטית (בעוד הקבוצות תרנגולי הודו ושכוויים הפכו לשבטים במקום תת-משפחות), זאת נוסף להפרדה של מספר מינים לבני סוגים נפרדים.
